היום התפרסם ב"עין השביעית" כי דני זקן, ממלא-מקום מפקד גלי-צה"ל, מסיים את העסקתם של רינו צרור ורזי ברקאי, מהעיתונאים המזוהים ביותר עם התחנה הצבאית. סיום ההעסקה הוא חלק ממהלך כולל להפיכת התחנה לנוחה לנתניהו ולליכוד, כתבתי כאן היום. תיארתי את ההתנהלות הכוזבת של זקן והוספתי כי הוא מתכוון להחזיר את חברו, יעקב ברדוגו, מגדולי הביביסטים בתקשורת, לשדר בגלי-צה"ל, ולהעניק לו את משבצת הבוקר עתירת הרייטינג.

לפני הפרסום פניתי לזקן בשאלה אם ירצה להגיב על ההאשמות כלפיו, אך הוא סירב להשיב. אחרי הפרסום מיהר זקן לפרסם הודעה, באמצעות הדוברת יעל חדאד, לפיו הפרסום ב"עין השביעית" שקרי וכי בפועל החוזים של צרור וברקאי דווקא הוארכו. כתב חדשות 12 עמית סגל הדהד את ההודעה בחשבונות המדיה החברתית הפופולריים שלו. ובכן, דווקא הפרסום ב"עין השביעית" היה נכון, ואילו ההכחשה של זקן - שקרית.

דני זקן (צילום מסך)

רקע קצר: צרור וברקאי אינם שכירים של התחנה אלא מועסקים בחוזה פרילאנס, ומוגדרים בעגה של אכ"א "יועצים". כדי לסיים את העסקתם אין צורך בהליך פיטורים, הכולל שימוע והודעה מראש. ניתן פשוט להודיע לגורם המתאים במשרד הביטחון כי החוזה לא יוארך, ובבוא היום ימצא עצמו "היועץ" - מחוץ לתחנה. נראה שזו היתה כוונתו של זקן כשהוציא ביום חמישי האחרון, ה-8 ביוני, מכתב לאותו גורם ובו הוא מודיע על סיום העסקתם של שמונה "יועצים", ביניהם ברקאי וצרור (שהמשא ומתן שניהל איתו עד אותו רגע, נפסק באחת). מכתב זה היה בידי בעת הפרסום מוקדם יותר וכעת הוא מוצג לפניכם.

אלא שאז, באורח פלא, השתנתה תוכניתו של זקן והוא מיהר להוציא מכתב הפוך, בו הוא מורה דווקא על חידוש החוזה של צרור. זקן לא הכחיש את קיומו של המכתב מיום חמישי ה-8 ביוני. ההסבר שהוא נתן בדיעבד לקיומו היה, ובכן, מגוחך: "שימור האופציה של אי הארכת חוזה". בהכחשה שהפיץ, זקן ניסה להציג כאילו חידוש החוזה קדם לפרסום ב"עין השביעית", אלא שגם המסמך של הארכת החוזה נמצא בידי "העין השביעית". התאריך הנקוב בו הוא ה-12 ביוני. היום. נותר רק לתהות מה קרה בין יום חמישי ליום שני שהביא להיפוך בעמדתו של זקן וכיצד הפרסום מהיום ב"עין השביעית" קשור לכך. בין העונים נכונה יוגרל מנוי ל"עין השביעית".