העיתונאי נטעאל בנדל ועיתון "ישראל היום" עתרו לבית-המשפט נגד משרד המשפטים בדרישה לקבל את חוות הדעת מטעם מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה אשר מוזכרת בדו"ח ועדת מררי באשר לשימוש המשטרה ברוגלות, וכן את דו"חות הבדיקה שערכה פרקליטות המדינה בנוגע לשימוש ברוגלות.
בחודש אוגוסט האחרון פרסם צוות הבדיקה בראשות עו"ד עמית מררי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, את מסקנותיו בנוגע לשימוש שעשתה משטרת ישראל ברוגלות. עצם השימוש נחשף בסדרת כתבות שפורסמו על ידי תומר גנון ב"כלכליסט".
דו"ח מררי מצא בעייתיות בהסדרת השימוש ברוגלות במשטרה וכן מספר מקרים בהם נשאבו חומרים מעבר למסגרת הצו, אך דחה את הטענה לקונספירציה רחבת היקף במסגרתה הוסתר שימוש שיטתי בצו בלא היתר, כמו גם מספר טענות ספציפיות שפורסמו ב"כלכליסט" באשר לשימוש ברוגלה ללא היתר.
בעתירה נטען כי הסירוב להעביר את חוות הדעת של ויסמונסקי מנוגד לדין, וכי במשרד המשפטים לא פירטו מדוע חשיפתה תפגע בפעילות המשטרה
בחודש מרץ השנה דיווח גנון ב"כלכליסט" על תוכן חוות הדעת שהעביר ראש מחלקת סייבר בפרקליטות המדינה, ד"ר חיים ויסמונסקי, כבר בשנת 2018 למשטרת ישראל ואשר מוזכרת בדו"ח מררי. לפי הפרסום, ויסמונסקי הזהיר כי השימוש ברוגלת פגסוס של NSO (בגרסה המכונה "סייפן") לצורך שאיבת מידע אינו חוקי. הדיווח של גנון התבסס על מידע שקיבל במענה לעתירת חופש מידע שהגיש יחד עם התנועה לחופש המידע. במשטרת ישראל סירבו למסור לגנון ולתנועה לחופש המידע את חוות הדעת בטענה כי היא חסויה והעבירו רק פרפרזה על תוכנה.
במקביל, בחודש נובמבר האחרון פנה בנדל למשרד המשפטים בבקשת חופש מידע משלו בדרישה לקבל את חוות הדעת של ויסמונסקי לצד שלל פריטי מידע נוספים כולל דו"חות הבדיקה שערכה פרקליטות המדינה בנוגע לשימוש ברוגלות, את רשימת תיקי בתי המשפט שנבדקו על-ידי הפרקליטות והתוצאות לגבי כל תיק, את רשימת התיקים שנבדקו על ידי צוות מררי, את כל נהלי הפרקליטות בנוגע לשימוש ברוגלות, כל חוות דעת של מחלקת ייעוץ וחקיקה בנוגע לשימוש ברוגלות ואת רשימת התיקים בהם הוצאו תעודות חיסיון על שימוש ברוגלות בחקירה.
רק בחודש מרץ, כ-4 חודשים אחרי הגשת הבקשה, קיבל בנדל תשובה חלקית לפיה הדו"ח שחיבר ויסמונסקי לא יימסר שכן מדובר בחוות דעת חסויה. כמו גנון, גם בנדל התבקש להסתפק בפרפרזה על תוכן חוות הדעת. משבמשרד המשפטים לא הגיבו ליתר חלקי בקשת חופש המידע, בנדל ו"ישראל היום" עתרו לבית-המשפט.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי-הדין דורון קול ויסמין פפרמן, נטען כי הסירוב להעביר את חוות הדעת של ויסמונסקי מנוגד לדין. חוק חופש המידע אמנם מתיר לרשות שלא למסור מידע שגילויו "עלול לשבש את התפקוד התקין של הרשות", אולם לפי הפסיקה יש לפרש סעיף זה בצמצום ורק כאשר גילוי המידע ישבש שיבוש קשה וחמור בהסתברות קרובה למדי את תפקוד הרשות.
המטה הארצי של משטרת ישראל (צילום: קובי גדעון)
סעיף נוסף בחוק מתיר שלא למסור מידע על אודות "שיטות עבודה ונהלים של רשות ציבורי העוסקת באכיפת החוק, או שיש לה סמכות חקירה או ביקורת" אם חשיפת המידע עלולה לפגוע בפעילות האכיפה או הביקורת. במשרד המשפטים, נטען בעתירה, הסתמכו על סעיף זה באופן כללי בלי לפרט מה במידע עלול לפגוע בפעילות האכיפה או החקירה של המשטרה וכיצד.
סעיף אחר בחוק חופש המידע עליו הסתמכו במשרד המשפטים נוגע להחרגת מידע שמוחזק ונוצר על ידי "מערכי המודיעין והחקירות של משטרת ישראל". בעתירה נטען כי חוות הדעת נוצרה על ידי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה ולכן אינה חוסה תחת החרגה זו. לאור טיעונים אלה, ואחרים, דורשים בנדל ו"ישראל היום" מבית-המשפט להורות למשרד המשפטים למסור את המסמכים המבוקשים.
יצוין כי לפני כשבועיים דחה השופט יורם נועם מבית-משפט המחוזי בירושלים את עתירת גנון והתנועה לחופש המידע במסגרתה התבקשה משטרת ישראל לספק מידע על התקשורותיה עם חברת NSO ושתי חברות אחרות שסיפקו לה מוצרים טכנולוגיים, TA9 וסלברייט. השופט נועם קבע כי כלל המידע המבוקש על ידי העותרים חוסה תחת הסעיף בחוק חופש המידע המחריג מידע שמוחזק ונוצר על ידי "מערכי המודיעין והחקירות של משטרת ישראל".
טרם הוגשה תגובת המשרד לעתירה.
43620-05-23
22801-07-22