שפי פז, הפעילה נגד זרים בדרום תל-אביב, תפצה עו"ד שתבע אותה, כך קבע הרשם הבכיר אדי לכנר מבית-משפט השלום בבת-ים.
בחודש יולי 2021 פורסמה באתר "פוסטה" ידיעה מאת אמיר זוהר תחת הכותרת "נאשם בתקיפת אם ילדיו שוחרר למעצר בית בפיקוח נתינים זרים". בכותרת המשנה נכתב: "התביעה התנגדה לשחרור אריתראי שתקף את אשתו הישראלית באגרוף וגרם לה לחבלות, בטענה שלעיתים יש קושי לאתר מפקחים שהינם נתינים זרים * הסנגור: 'אין להם לאן לברוח ולאן להיעלם'".
פז שיתפה את הכתבה בחשבון הפייסבוק שלה וכתבה פוסט בזה הלשון:
"מסתנן אריתראי עם 2 הרשעות. הפר מאסר על תנאי. הפר תנאים מגבילים. אבל הסנגור החלאה אומר, 'האנשים האלה דואגים יותר מכל אזרח במדינה למלא אחר החלטות בית המשפט. מן הסתם אין להם לאן להיעלם', והשופטת החלאה מקשיבה לו ושולחת אותו להכות נשים בדרום תל אביב בפיקוח משטרת המסתננים, למרות שיידוע ש-50% מהמסתננים נעלמים ולא מגיעים לדיונים בעניינם. תשמעו באמת נגמרו לי המילים. מבחינתי שימותו שניהם, הסנגור והשופטת ועדיף בייסורים! אנחנו לא הפח זבל של מערכת המשפט".
הסנגור, עו"ד ראוף נג'אר, הגיש תביעה בסך 25 אלף שקלים נגד פז בטענה לפרסום לשון הרע. את עו"ד נג'אר ייצגה עורכת-הדין יעל סלע-חן. פז טענה להגנתה, באמצעות עו"ד איתמר ברקאי, כי קללה כמו "חלאה" כמו גם "איחולי מוות" אינם עולים לכדי לשון הרע. עוד טענה כי פרסמה את הפוסט "בעידנא דריתחא בעקבות מעשיו הישירים של התובע". עוד טענה, בין היתר, כי מדובר בתביעת השתקה וכי התובע יזם את הפרסום באתר "פוסטה".
הרשם הבכיר לכנר קבע כי המילה "חלאה" אינה מהווה עוולה של לשון הרע. "אינני סבור כי בנסיבות הספציפיות, במקרה שלפני, המילה 'חלאה' נתפשת על ידי האדם הסביר כמילה שיש בה כדי לבזות ולהשפיל את התובע", כתב. "כמו כן, מקובלת עליי טענת הנתבעת כי מדובר במילה שכיחה שחלק מחיינו, ובמצבים כאלו לא בהכרח נטה לקבוע כי מדובר בלשון הרע".
גם איחולי המוות, בייסורים, אינם מהווים לשון הרע לפי הרשם הבכיר לכנר. "לא שוכנעתי שיש בפרסום זה הכפשה או ביזוי, גם אם לאיחול המוות נוספה המילה 'בייסורים'. לדידי, האיחול המדובר מעורר שאט נפש אך אינו עונה להגדרה של לשון הרע", כתב.
עם זאת, הרשם הבכיר לכנר קבע כי הפוסט בכללותו עונה להגדרה של לשון הרע, וזאת בשל הטענה כי התובע, עו"ד נג'אר, הטעה בכוונה את בית-המשפט.
"הנתבעת בפרסום מלינה על כך שבית המשפט שיחרר מסתנן אשר הפר מאסר על תנאי ותנאים מגבילים על סמך אמירה שמיוחסת לתובע. לפיה, מדובר באנשים אשר מכבדים את החלטות בית המשפט. הנתבעת טוענת כי בית המשפט קיבל את עמדתו של התובע על אף שלפי נתונים סטטיסטים 50% מהמסתננים נעלמים ולא מגיעים לדיונים", כתב. "מהפרסום הנ"ל משתמע כי התובע למעשה עושה שימוש בטיעון שקרי ואף כזה שמטעה את בית המשפט. לתובע חובת נאמנות כלפי הלקוח. בסופו של יום, מי שהחליט על שחרור אותו נתין זר לחלופת מעצר הוא בית המשפט ולא התובע. בכל אופן, הנתבעת הציגה את התובע כפועל בניגוד לנורמות המשפטיות וכלה, את מעשיו כמעשה פסול כלפי החברה".
הרשם הבכיר בחן לעומק את טענת פז כי "50% מהמסתננים נעלמים ולא מגיעים לדיונים בעניינם" והגיע למסקנה כי לא הצליחה להוכיח זאת ועל כן שלל לה את הגנת "אמת דיברתי". אחרי שדחה גם את הגנת תום הלב וכן שלל טענות נוספות, בין היתר כי פרסמה את הפוסט בשעת כעס, חייב את פז לשלם לעו"ד נג'אר 8,000 שקלים ועוד 5,500 שקלים בגין הוצאות ושכר טרחת עו"ד.
43205-01-22