יוקר המחיה היה לסוגיה המרכזית במערכת הבחירות הנוכחית, אך הדיון בו היה חסר ופגום. כלי התקשורת הזניחו סוגיה מרכזית בעלת השפעה מכרעת על יוקר המחיה. "יוקר המחיה אינו תלוי רק בפעילות הממשלה אלא מושפע גם מכוחות השוק ובעיקר ממצבן של הכלכלות הגדולות בעולם", כתבו ב"ידיעות אחרונות" בפרויקט שסקר את הבטחות בחירות של המפלגות, וביניהן הצהרות על טיפול ביוקר המחייה. הם שכחו דבר אחד – את השפעתם של גורמים סביבתיים מקומיים ועולמיים על יוקר המחיה והכלכלה בכלל.
השנה קיבלנו הדגמה כיצד ההתקפה הרוסית על אוקראינה גרמה לפגיעה עולמית בייצוא החיטה והביאה לעלייה זמנית במחירי החיטה. תרחישים כאלו של עליית מחירי מוצרים כתוצאה מנזקי אקלים נהיים יותר ויותר סבירים, לאור גלי החום, הבצורות וההצפות שתדירותם עולה. טעימה מזה כבר קיבלנו מהקיץ האחרון ברחבי העולם.
פאנל מדעני האקלים של האו"ם סיכם זאת בדו"ח קבוצת העבודה השנייה להשלכות פגיעות והיערכות לשינויי אקלים. מפגעי האקלים בזמן גלי חום ובצורות ממושכות יפחיתו את הלחות באדמה, דבר אשר ישפיע בצורה שלילית על האורגניזמים שתורמים לפוריות האדמה, מה שיגרום לירידה בתפוקת המזון ואיכותו, לעליית מחירי המזון וישפיע בכלליות על הנגישות למזון. במדינות מסוימות תת-תזונה של התושבים יכולה להוביל לעלייה במחלות מדבקות ולהתפרצות של מגפות עולמיות בדומה לקורונה, התרחשות שגם לה השפעה על יוקר המחיה.
בנוסף, לפי מדעני האו"ם האבקת גידולים רבים תלויה בבעלי חיים המאביקים אותם ובתפקוד המערכת האקולוגית המקיפה אותם. אם זו תפגע, הגידולים ייפגעו והדבר עלול להוביל שוב לאותו מעגל של ירידה בתפוקה ואובדן איכות המזון. ב"הארץ" התפרסמה כתבה הסוקרת את ביטחון המזון בישראל ותרחישים לזמינות ויוקר המזון כתוצאה ממשבר האקלים. מומחים ישראלים בתחום התריעו כי למדינה אין כיום תכנית להגדלת בטחון המזון של ישראל. בתרחישים מסויימים אף ייתכן שיחסר מזון בסופר ובמכולת השכונתית, בדומה למה שראינו כשהקורונה התפרצה.
עד כמה המצב חמור? הקיץ האחרון היה הקיץ הכי חם באירופה, משבר האקלים החמיר את השטפונות בפקיסטאן שעקרו שליש מתושבי המדינה מבתיהם. אפילו רק מאז שהחלה שביתת הרעב בספטמבר מתרחשים עוד ועוד מקרים הממחישים את חומרת משבר האקלים
בשבוע בו פורסמה הכתבה ב"הארץ" על הצורך בהגדלת בטחון המזון בישראל באמצעות ייצור מקומי, קבוצה מופלאה של אנשים בהובלת ד"ר דורון גולדברג פתחה בשביתת רעב על מנת להעלות מודעות למשבר האקלים והשלכותיו – בין היתר פגיעה בבטחון המזון העולמי. מנחה תכנית "העולם הבוקר", צביקה הדר, שראיין את אחת השובתים, תמה על כך שאנשים שובתים רעב "על האקלים": "אמרתי וואו, תקשיבו, זה ממש... חייב לדבר איתך על זה. אני מבין שזה מדאיג אותך מאוד". המנחה שלצידו, מירי מיכאלי, הוסיפה "אני לא בטוחה שאנחנו, העם, או אפילו האנשים היושבים כאן באולפנים, מבינים עד כמה המצב חמור".
עד כמה המצב חמור? הקיץ האחרון היה הקיץ הכי חם באירופה, משבר האקלים החמיר את השטפונות בפקיסטאן שעקרו שליש מתושבי המדינה מבתיהם, ויותר מאלף גופות עדיין נערמות ללא קבורה ומחלות מתחילות להתפרץ. אפילו רק מאז שהחלה שביתת הרעב בספטמבר מתרחשים עוד ועוד מקרים הממחישים את חומרת משבר האקלים. הוריקן פיונה היכה בעוצמה יתרה בקריביים, גרם להצפות רבות, הביא לקריסת תשתית החשמל בפורטו ריקו ליותר מיממה וסחף בתים בקנדה. לא צריך להרחיק ליבשות רחוקות. אפשר היה להסתכל על הטמפרטורה בירושלים באמצע ספטמבר במאהל המחאה של השובתים בירושלים, שנזלו מהחום.
ד"ר גולדברג מספר ברגש מה הניע אותו לפתוח בשביתה ובין השאר על העדויות למהירות האדירה של התפתחות משבר האקלים והשלכותיו וההלם האישי שחווה כשראה את הנהרות באירופה ובסין מתייבשים בקיץ. "גם אנחנו בתור פעילי אקלים לפעמים מכחישים את חומרת המצב. אמרתי לעצמי שאני חייב לדעת שעשיתי את המקסימום לילדים הפרטיים שלי ולילדים שאני עוזר להביא לעולם. לא מספיק לרסס גרפיטי. התקשורת לא מספרת את הסיפור המלא של משבר האקלים – שהסכנה קיימת, גם עכשיו ושזה רלוונטי לישראל. מה שברור – כבר לא ברור. אוכל, מים, בטחון, תוחלת החיים של הילדים שלנו, זה כבר לא ברור".
איור : דו"ח IPCC שנת 2022, קבוצת עבודה II, איור TS10. תרגום: כרמל הורוביץ
ניקולס טאלב, מחבר הספר "ברבור שחור", הצהיר בעבר כי הוא כועס כאשר מתייחסים למגפת הקורונה כ"ברבור שחור" כיוון שהמונח שטבע מתייחס לאירוע נדיר שלא ניתן לחזות אותו. לעומת זאת, את התפשטות המגפה ואפילו התפרצותה היה ניתן לחזות ולמנוע. הוא הדגיש כי לא ניתן להשתמש במונח "ברבור שחור" כקלישאה עבור כל דבר רע שמפתיע אותנו.
משבר האקלים מציב לנו אתגרים שישפיעו בין אם ישירות או בעקיפין על יוקר המחייה. בהחלט ניתן לחזות את רובם ואנו יודעים שהם יגיעו. אירועי קיצון שיספק לנו משבר האקלים דומים יותר לברבורים לבנים שנועצים בנו מבט ישר בעיניים, וגם אם לא ידוע מתי ובאיזה עוצמה יגיעו, אין צל של ספק שיש להיערך אליהם כראוי.
נדרשת בדחיפות ראייה כוללת למשבר האקלימי-אקולוגי, ארוכת טווח וחוצת מפלגות על מנת להגדיל את החוסן הלאומי של ישראל. צריך לבחור לממשלה ולכנסת מנהיגים אמיצים שמבינים שעל מנת לבסס כלכלה וחברה חזקה בישראל צריך לבנות וליישם פתרונות כוללים לשלל הנושאים הסביבתיים.
פתרונות אלו צריכים לכלול טיפול שורש עמוק, ביניהם חוק אקלים שאפתני שיכיל גם מנגנוני היערכות לשינויי אקלים, כלים ותקציבים נוספים להגנה על השטחים הפתוחים הטבע והמגוון הביולוגי בישראל, וכן בניית תכנית פעולה סדורה על מנת שמדינת ישראל תתמודד ותיערך כראוי לתחזיות של הכפלת האוכלוסייה בישראל בעשורים הקרובים.
נועה שטיינר היא דוקטורנטית בנושא מדיניות סביבתית וכלכלה פוליטית במחלקה לכלכלה חקלאית באוניברסיטת קיל