בר פלג הוא כתב הרווחה והפנים של "הארץ".
יש לי שאלה אבל בכל פעם שאני מנסה לנסח אותה מחדש, היא נשארת מעליבה: כתבי רווחה ופנים הם כתבים רלוונטיים לכל מה שקורה בתקופת הבחירות?
אני חושב שאנחנו רלוונטים לכל מה שקורה מסביב לבחירות. אני לא רוצה לדבר בקלישאות אבל תראה, בגדול אם יש משהו שלמדתי במערכות הבחירות האחרונות זה שהקמפיינים לא באמת מעניינים את הציבור. יש פיקים של תשומת לב, ערב הגשת הרשימות למשל או בתקופה שקרובה ליום הבוחר, אבל כל שאר עשרות הימים של מערכת הבחירות משמימים (השנה, פרס על התנהגות טובה, קיבלנו אפילו זמן ארוך מהרגיל).
מבחינתי תקופת בחירות זו תקופה מצוינת להאיר על הדברים שביום יום יכולים להיבלע. הציבור צמא לסיפורים חברתיים/אזרחיים בדיוק בתקופה הזו. זה אולי לא יגרום לשינוי מיידי או דיונים בכנסת כמו בימים בהם אין פגרה אבל הסיפורים האלו יקבלו בולטות גבוהה יותר כי כמה כבר אפשר לשמוע על הבחירות?
ואילו סיפורים חברתיים יכולים להכריע בחירות, אם בכלל?
קשה לומר "להכריע" בבחירות האלו. אין ספק שסוגיות יוקר המחיה הן סוגיות שמעניינות מאוד את הציבור הישראלי (היה על זה סקר בשישי שהראה שזה הנושא המעניין ביותר) אבל אני עדיין לא בטוח שזה מה שגורם לאנשים לשנות הצבעה - בטח ובטח בין גוש לגוש.
אבל בכל זאת כתבות על המצב הכלכלי הן בהחלט מסוג הכתבות הלא מחמיאות שיכולות לייצר בעיה לממשלה מכהנת. אם אני זוכר נכון, בחומרי החקירה של תיק 4000 נראה שהיתה התאמצות יתרה לא להבליט את דו"ח העוני שפורסם בתקופה שלקראת הבחירות של 2015 (ותודה לפודקאסט החביב עליי "משפט המולים"). השנה לקראת החגים באופן מסורתי יתפרסמו כתבות שידברו על המחסור. האם זה יכריע? לצערי לא. אבל אולי זה יעורר שיח על הדברים החשובים באמת.
שאלת האם משהו יכול להכריע בחירות. עזוב הכרעה, בוא נדבר על שיח. ת'כלס זה מרגיז שהבחירות האלה לא עוסקות בנושאים שאני מסקר. מבחינתי האישית, אחלה, פחות כנסי בחירות, אבל ציניות בצד - כאזרח, אני חושב שזה בעיקר מעיד עלינו כחברה, שנושאי האוכלוסיות החלשות פשוט נעדרים משיח הבחירות. ניחא נעדרים מהמצעים, אבל למה גם המראיינים לא מתעסקים בזה? המפלגה היחידה שרוכבת על זה זו ש"ס שמדברת על קשישים שמתלבטים בין תרופות לארוחה.
הפגנה מול משרד הפנים נגד מדיניות הממשלה בעניין הפליטים מאוקראינה, 17.3.22 (צילום: אבשלום ששוני)
זה נשמע הגיוני שכמעט אף מפלגה לא מביאה שום תוכנית אמיתית לפתרון מצוקות של השכבות החלשות? הנה כמה דוגמאות: איך יכול להיות שהגיעו לפה לפני רגע אלפי עולים שחלקם ברחו ממלחמה ומתאקלמים בישראל ואף אחד לא מדבר עליהם או חלילה - אליהם. אף מפלגה בכל הקשת הפוליטית לא מדברת על עשרות אלפי מבקשי מקלט (אלא אם רותי ברודו מרימה קול צעקה) או על תושבי דרום ת"א שעדיין נחנקים מהתחנה המרכזית וסובלים מהזנחת האזור שסביבה והמפגעים באזור.
איך יכול להיות שהדיור הציבורי שעשרות אלפי בני אדם ממתינים לו לא קיים בשיח? לא מדברים גם על המשבר בחינוך המיוחד, לא מדברים על העלאת קצבת הזקנה או על השוואת קצבת הנכות לשכר המינימום. ולא רק שכבות חלשות, מה עם המשבר בענף הסיעוד? יש מחסור עצום בעובדי סיעוד. פעם בכמה זמן יוצאת כתבה על הנושא ואחריה צרצרים. עץ נפל ביער.
אז לפני שמדברים על נושאים שיכריעו אולי כדאי לדבר על נושאים שייכנסו לשיח. אפילו הבטחות בחירות כבר אין לנו בתחומים החברתיים. וזה מה שמעליב, לא השאלה שלך.
שרת הפנים הנוכחית היא שחקנית פוליטית מעניינת. האם הסיפורים שהתפרסמו אודותיה בשבועות האחרונים (גם על ידך), ישאירו אותה מתחת לאחוז החסימה?
אני חושב שמנקודת המבט של הקהל שלה הסיפורים שהתפרסמו אודותיה אצלנו דווקא מחזקים אותה. קח לדוגמא את המדיניות שלה לגבי הפליטים האוקראינים - היא שמה את זה בפוסט באינסטגרם כאחת ההצלחות הגדולות שלה בשנה האחרונה. בחיי. היא הגדירה את המדיניות הזו כהצלחה גדולה. אותו כנ"ל לגבי הסרת ההגנה הקבוצתית מ-400 קונוגלוזים שנמצאים בישראל כ-20 שנה, היא פרסמה זאת באינסטגרם גם כן כאחד מהישגי הממשלה. כך גם לגבי הגבלות התעסוקה על מבקשי המקלט - החלטה שבכלל נבעה מפסק דין של העליון מאוקטובר ולא מיוזמה פרטית שלה.
שרת הפנים אילת שקד (צילום: יונתן זינדל)
כל הדברים הללו מבחינתה זה יישום המדיניות שלה במשרד הפנים. שים לב גם שמרבית הביקורת שנשמעת על שקד במערכת הפוליטית לא עוסקת בתפקודה כשרת פנים אלא בסוגיות פוליטיות. מבקשי המקלט האריתראים או הפליטים האוקראינים הם עדיין לא נושא במערכת הבחירות וככל הנראה גם לא יהיו.
את מי אתה מצפה לראות במשרד הפנים אחרי הבחירות? מה התחזית הזו אומרת על מדיניות המשרד העתידית?
שאלה טובה. בגדול אני מהמר שדרעי ישוב (לא לפני עתירה לבג"ץ וכל הג'אז הזה). אבל די ברור לי שבכל הנוגע לסוגיות של משרד הפנים שאני מסקר, מדיניות ההתעלמות מבקשות המקלט תמשיך להיות אותה מדיניות גם בשנים הבאות. המספרים לא משקרים. ישראל זה לא מקום טוב לבקש בו מקלט, אני בטח לא מחדש לאף אחד מהקוראים והקוראות המכובדים דבר.
נחצה את הכביש אל משרד הרווחה - גם שם המצב לא מהמשופרים. ככל שהיית לרגע היועץ של המפלגה החברתית החדשה שתקום - מה שלושת הנושאים הבוערים ביותר בתחום (שאף אחד לא ידבר עליהם בבחירות).
דיור ציבורי (שאמנם חוסה תחת משרד השיכון אבל האוכלוסיות שלו הן אוכלוסיות רווחה). ביטחון תזונתי (שבזה ש"ס כן נוגעת בקמפיין שלה אבל בדרך לא נכונה של פיזור כספים בכרטיסים נטענים) והרחבת המענים הרווחתיים בחברה הערבית, גם לנערות ונערים וגם לבגירים - ככה מתחילים לטפל בבעיית האלימות בחברה הערבית מהשורש ולא רק לאחר שנורה הכדור.
אני דווקא חושב שבטלוויזיה יש כתבות רווחה מצוינות שעוסקות בנושאים הללו וכן מצליחות להביא אותן לקהל הרחב
זה מפליא אותך שרוב הכתבות בנושאים האלה נשארות בין כתלי הפרינט ולא ממש מחלחלות למסך?
יש קושי מובנה בלפרסם כתבות רווחה מצולמות, יש אנשים שלא רוצים להיחשף ולכן זה מפיל הרבה סיפורים שקל יותר לתת בפרינט מאשר באופן משודר. למעשה אני דווקא חושב שבטלוויזיה יש כתבות רווחה מצוינות שעוסקות בנושאים הללו וכן מצליחות להביא אותן לקהל הרחב. רק לאחרונה מיה איידן עשתה תחקיר על דירות דיור ציבורי שעומדות ריקות, מיכל פעילן בסדרת כתבות על העלאת קצבת הזקנה ונופר משה פרדו עם יומן של אשה בזנות. כל פעם שכתבה כזו נמצאת בליינאפ של המהדורה זה ניצחון שלהן ושל העורכים שלהן על תרבות הרייטינג - גם אם זה נדחק לשולי המהדורה.
אני נותן לך הזדמנות לשאול את שרי הפנים והרווחה בפריים טיים שאלה אחת - מה תשאל? הפרס אגב הוא שאלה בנושאים האלה שתופנה לראש הממשלה.
למען האמת אני פחות אוהב לשאול שאלות בפריים טיים או במסיבות עיתונאים. בפעם האחרונה שעשיתי את זה לשרת הפנים זה הפך לגיף שרודף אותי בחוגים מסוימים.
התחמקות יפה ומתוחכמת, אבל לא נחלצת. בואו ננסח את השאלות שלך כבקשות חופש מידע לאותם אנשים.
עכשיו אתה מערב ביזנס עם פלז'ר, אבל בכל מקרה כדי להרגיע אותך, אתן שתי שאלות:
לשרה שקד - איך את מאשרת מעמד לספורטאים, ערב בחירות (וגם לפני), כאשר 680 איש ממתינים בממוצע שנתיים למעמד על בסיס הומניטארי וכשרשות האוכלוסין, גוף שנמצא תחת משרדך, מתמחה באי קבלת החלטות.
שרת הפנים אילת שקד ושר הרווחה מאיר כהן (צילום: יונתן זינדל)
לשר מאיר כהן: זה הסיבוב השני שלך במשרד הרווחה. היומנים שלך מראים ביקורי פתע רבים במוסדות מופרטים של המשרד. האם לא הגיע הזמן למהפכה אמיתית במשרד, ביטול ההפרטה ולקיחת אחריות של המדינה על המוסדות בהם נמצאות האוכלוסיות הפגיעות ביותר? ע"ע חסות הנוער ומנהל המוגבלויות.
אתה יכול לנחש מה הם יענו?
לשאלה הראשונה: אין מה להשוות. אלו שיקולים שונים. רשות האוכלוסין היא גוף מקצועי וכו'. לשאלה השנייה:המון מילים יפות שהתשובה בסופן היא לא.
מילים יפות ללא כיסוי, כתבו פעם בשיר
מתרגלים גם לזה. ע"ע הבטחות משרד הבריאות בממשלת השינוי לביטוח בריאות לחסרי מעמד.
אם אני נותן לך לבחור תחום סיקור חילופי? מה תיקח?
אני יכול לומר לך מה אני לא אקח.
שוט.
פוליטי. אלוהים ישמור איך לאנשים יש כוח לדבר הזה.
לסיום, איך אפשר בלי מרואיין מומלץ ושאלה לשאול אותו או אותה.
מכל תחום? כל מרואיין?
מה שתחליט, הכוונה היא מרואיין למדור שלי אבל ניתן לך להתפרע.
רגע, שניה אין המלצות מוזיקה, סרטים, ספרים, משהו? זה רק בגרסה הקודמת של המדור?
רק בגרסה הקודמת. אתה יכול לשאול אותי למה כבר אין.
למה אין?
המון מילים יפות שהתשובה בסופן היא "אין".
חבל, יש לי אלבומים טובים להמליץ עליהם. לגבי מרואיין, אני הייתי מזמין חבילת חו"ל ומרים טלפון לאיליה פונומרנקו (Illia Ponomarenko), הכתב הצבאי של ה"קייב אינדיפנדט", שטוחן שטח כבר 200 ימים לאורך כל החזית האוקראינית עם הרבה הומור ורוקנ'רול. לעניות דעתי הוא כתב השטח המוביל באזור מהיום הראשון של המלחמה. שום סיכוי שהוא יקרא את זה אבל אם יקרא אז אני שולח לו את הערכתי. הבן אדם אנרג'ייזר.
ולגבי שאלה - הייתי קודם כל שואל אותו מה שלומו, איך הוא מתמודד עם כל הדברים שהוא נחשף אליהם והאם הוא מדבר עם מישהו על מה שהוא רואה וחווה. אהמר בזהירות שהתשובה היא לא. אחר-כך הייתי שואל אותו בצורה הכנה ביותר, מה הרגע שהכי הפחיד אותו במלחמה הזו, והאם כשהמלחמה תיגמר הוא יצליח בכלל לסקר באותה תשוקה גם נושאים אחרים או שהכל מתגמד מול סיפור שכזה.