תביעת הדיבה שהגיש רביב דרוקר נגד יעקב ברדוגו, גלי-צה"ל, המגישים נועם פתחי ויותם זמרי ותחנות גלי-ישראל ורדיו דרום שמשדרות את תוכניתם "פתחי את זמרי בעם", היא תביעה מופרכת הנושאת מאפיינים של תביעת השתקה והפחדה, כך טוענים שני מגישי הרדיו והתחנות המשדרות את תוכניתם בכתב הגנה שהוגש מטעמם בשבוע שעבר (30.12).

הנתבעים טוענים כי דרוקר "שם לעצמו למטרה להשתיק" אותם משום שהוא מחזיק בדעות שמאל ואילו הם "מזוהים עם הצד הימני יותר של המפה הפוליטית". לטענתם ממילא אין לדרוקר שם טוב בקרב הקהל שלהם, וכי בכל מקרה הדברים שאמרו לא היו אלא הבעת דעה לגיטימית, שתוכנה דברים נכונים ובעלי עניין ציבורי.

בחודש יוני האחרון, תחת הכותרת "עיתונאים, הגיע הזמן לחזור להיות אידיוטים שימושיים", פרסם דרוקר טור ב"הארץ" שבו כתב כי "לפני בחירות אפריל 2019 הועברו אלי הקלטות שהיו יכולות להביך את בני גנץ". לפי דרוקר, המקור אסר עליו לפרסם את תוכן ההקלטות ללא אישור, ולמרות הפצרותיו של דרוקר עמד בסירובו.

כמה שבועות לאחר מכן, בתוכנית הרדיו "וילנסקי את ברדוגו" מה-19.7 התייחס ברדוגו למאמר של דרוקר. לדבריו, דרוקר ביצע "הקש בגג" לשר גנץ, כלומר אותת לו כי "באמתחתו נמצאים הקלטות, שבמקרה הטוב מבחינתו של בני גנץ יביכו אותו עד מאוד ובמקרה הגג, הקשה מבחינתו, יחסלו את הקריירה הפוליטית שלו".

כשבועיים לאחר מכן, ב-9.8.21, התראיין ח"כ יואב קיש מסיעת הליכוד בתוכנית הרדיו של פתחי וזמרי. ח"כ קיש השתמש אף הוא בביטוי "הקש בגג" לתיאור המהלך של דרוקר. המגיש פתחי תהה "באיזו טבעיות אנחנו מדברים על עיתונאי שמאיים על פוליטיקאי שמחזיק אותו באזור רגיש, שאם הוא יעשה צעד פוליטי מסוים העיתונאי יפרסם, באיזה רוגע ושלווה, באמת סיציליה". בהמשך השתמש פתחי בהקשר של דרוקר גם בביטויים "מאפיה", ו"מאפיה סיציליאנית, תקשורת שמנהלת מדינה".

לפני כשלושה חודשים הגיש דרוקר, באמצעות עורכי-הדין אורי אדלשטיין ויונתן ברמן, תביעת דיבה בסך חצי מיליון שקלים נגד ברדוגו וגל"צ וחצי מיליון שקלים נוספים נגד פתחי, זמרי ותחנות הרדיו שבהן שודרה תוכניתם. ברדוגו כבר הגיש כתב הגנה שבו טען כי מדובר בתביעת השתקה. כעת הגיע תורם של פתחי, זמרי ושתי תחנות הרדיו שבהן שודר הראיון עם ח"כ קיש.

בכתב ההגנה שהגישו פתחי, זמרי, גלי-ישראל וגלי-הדרום, באמצעות עורכי-הדין שלומי וינברג וניצן גורן, טוענים הנתבעים כי מדובר בתביעה שערורייתית המהווה שימוש לרעה בהליכי משפט ועל כן יש לדחות אותה על הסף.

כדי לתאר את דרוקר כעיתונאי שמאלני ושנוי במחלוקת נסמכים הנתבעים בין היתר על התבטאויות של דרוקר ואשתו, וכן על פרסום מאת אלי ציפורי, שביקר את דרכי העבודה של דרוקר. מטרת התביעה הנוכחית, טוענים הנתבעים, היא "יצירת אותות אזהרה עבור עיתונאי/אנשי הימין שיעזו לבקרו".

לגופה של התביעה טוען פתחי כי בסך הכל פרסם "הבעת דעה ופרשנות לגיטימית". הביטוי "מאפיה סיציליאנית", מוסבר, נאמר ביחס "לתופעה הכללית אליה התייחס חבר הכנסת קיש, שבה התקשורת מנהלת מדינה, כפי שהמאפיה הסיציליאנית ניהלה את סיציליה". דרוקר עצמו, מציינים הנתבעים, השתמש בביטויים דומים, בין היתר בראיון שהעניק בעבר לפתחי שם אמר על המשא-ומתן בין מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס לראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, שבבסיס הפרשה המוכנה "תיק 2000", כי מדובר במה ש"רואים בדרך כלל בסרטי מאפיה".

אשר לזמרי, שנתבע משום ששיתף קישור לראיון עם ח"כ קיש בטוויטר, נטען בכתב ההגנה כי "מדובר בעוד הוכחה לניסיון ההשתקה החמור" של דרוקר.

הנתבעים טוענים כאמור כי עומדת להם הגנת תום הלב. "הנתבעים לא ידעו ולא היו חייבים לדעת על הנסיבות שמהן משתמעת לשון הרע או התייחסותה לתובע", נכתב בכתב ההגנה. "הנתבעים יטענו, כי בנסיבות אלו, שבהן מתבטא הנתבע 3 [פתחי], ביחס לטבעיות שבה משוחחים על 'הקש בגג' מדרוקר (כך טען מר יואב קיש), הרי שהדבר אינו טבעי, ומצב כזה מאפיין מדינות כמו סיציליה".

עוד טוענים פתחי וזמרי כי "היחסים שבינם לבין קהל המאזינים, הטילו עליהם חובה חברתית לאומרם". לפי כתב ההגנה, "הנתבעים עצמם המשדרים ברדיו, ואשר עושים שימוש בחופש הביטוי העיתונאי והפוליטי, סברו ועודם סבורים כי מחובתם כשדרנים ברדיו, כלפי הציבור, להביע דעתם ומורת רוחם ביחס לטבעיות שבה מדברים על עיתונאי, אשר לשיטת חבר הכנסת קיש, מאיים על פוליטיקאי. בעיני הנתבעים, אכן אם הגענו ל'טבעיות' כזו, הרי שהפכנו 'סיציליה'. אותה מציאות פסולה ומצערת, המתוארת ע"י חבר הכנסת קיש, של תקשורת שמנהלת מדינה, היא בעיני הנתבעים, כשל 'מאפייה סיציליאנית'".

בין היתר טוענים הנתבעים גם כי דבריהם חוסים תחת הגנת "אמת הפרסום", שכן כשדיברו על "עיתונאי שמאיים על פוליטיקאי" התייחסו לדברי ח"כ קיש, אשר בעצמו התייחס למאמר של דרוקר, ש"ממנו עולה כי התובע אכן 'מחזיק במקום רגיש... את חבר הכנסת גנץ'".

14190-10-21