אחרי פרומואים מושקעים וטיזרים יומיומיים, חברת החדשות של ערוץ 12 קיימה השבוע את הבטחתה וסוף סוף הביטה למשבר האקלים בעיניים. "נקודת רתיחה", הפרויקט התיעודי של כתבת חדשות 12 בארה"ב יונה לייבזון, הציג בשלושה פרקים מטרידים את ההשלכות הדרמטיות של משבר האקלים על הפרנסה, המגורים ועצם הקיום של חברי קהילות שונות בארה"ב.
סדרת הכתבות הזו היא צעד ענק קדימה של מהדורת השבט, שעד היום התנכרה למשבר הגדול והמשמעותי ביותר של האנושות כולה. מבחינה זו, "נקודת רתיחה" היא נקודת מפנה עבור מונופול החדשות בטלוויזיה הישראלית.
עם זאת, צריך לקוות שסדרת הכתבות היא עבור חדשות 12 גם נקודת זינוק לטיפול עיתונאי עקבי ויסודי במשבר האקלים בפרט והמשבר האקולוגי בכלל, ושטיפול זה לא יסבול מנקודות החולשה הבולטות של סדרת הכתבות של לייבזון: ההרחקה של המשבר לאי-שם, מעבר לאוקיינוס; וההתמקדות בהשפעות קיצון של המשבר במקום בהשלכות היומיומיות על כל אחד ואחת מאיתנו, שגם עלולות להביא חס וחלילה לייאוש במקום להנעה לפעולה.
"נקודת רתיחה", סדרת כתבות של חדשות 12 על משבר האקלים, דצמבר 2021 (צילום מסך)
לצד הצילומים המרהיבים והמדאיגים, משהו בסדרה היה מרוחק ומנותק, בטח ובטח עבור הצופה הישראלי. למעשה, הסדרה נראתה כמו סרט הוליוודי יותר מאשר כתבה עיתונאית, והמציאות שהציגה דמתה יותר לסרט אסונות מלסרט תיעודי. לייבזון בחרה ללכת לקצוות: בבחירה באזורים מרוחקים ממרכזי הערים המוכרות והתוססות, ובבחירה בתוצאות היותר הרסניות ודרמטיות של המשבר.
יתכן שמאחורי הבחירות הללו ישנה כוונה טובה. לא רק הנטייה הטלוויזיונית המוכרת לאמוציונאלי ולפופוליסטי, אלא ניסיון מבורך לזעזע ולנער מהאדישות ולהדגיש שמדובר במשבר עולמי. אבל ללא האיזון וההקשר הנכונים, הבחירה בקיצוני ובמרוחק עלולה גם לרפות ידיים ולטעת תחושה מטעה כאילו משבר האקלים הוא שם ולא פה, ושההשלכות שלו הן רק חריגות ונקודתיות.
משבר האקלים הוא לא רק באמריקה הרחוקה אלא כאן ועכשיו, אצלנו ממש. והוא מופיע לא רק בסופות הוריקן ושריפות ענק, אלא גם בפרטים הקטנים והיומיומיים, ואולי בעיקר בהם, ומשפיע על כל אחת ואחד מאיתנו, מיוקר המחיה דרך הפקקים ועד הביטחון הלאומי.
אש, אדמה, מים, אוויר
כל אחת משלושת הכתבות התרכזה ביסוד אחר: אש, מים ואדמה. הפרק שעסק ב"אש" התמקד בתופעת השריפות, שמכה גם בנו כאן בישראל. משבר האקלים מחמם את האוויר, משנה את משטר הרוחות ומייבש את הצמחייה, ומגביר כך עשרת מונים את הסיכון לשריפות ענק, בין אם מקורן ברשלנות או בהצתות זדוניות.
אבל "אש" מבחינת משבר האקלים משמעה גם גלי חום וטמפרטורות מאמירות, שכבר בשנים האחרונות נהיו תכופים וקיצוניים יותר, ועתידים להחמיר עשרת מונים. המשמעות היא מיידית ויומיומית. עבור מי שנמצאים שעות רבות בחוץ, מפועלי חקלאות ובניין ועד חסרי דיור, ועבור מי שנמצאים בתוך מבנים שעלות המיזוג שלהם הולכת ומאמירה, מיזוג שבעצמו צורך אנרגיה ומגביר את המשבר.
מתוך "נקודת רתיחה", סדרת כתבות של חדשות 12 על משבר האקלים, דצמבר 2021 (צילום מסך)
גם פרק ה"מים" של משבר האקלים משפיע על כולנו יום יום. מאגרי המים של המדינה מתרוקנים, מי התהום והאקוויפרים מידלדלים והנחלים מתייבשים, ותחזית המשקעים לעתיד מנבאת רעות. שינויי האקלים אינם רק מיעוט הגשמים אלא גם דפוסים חדשים של הגשמים שכן יורדים. שברי ענן ממטירים עשרות מילימטרים במקום אחד ובזמן קצר, לא נספגים בקרקע ולא מחלחלים אל מי התהום, פוגעים בתשתיות וברכוש ואף גובים חיי אדם.
בישראל בולטת במיוחד הפגיעה באוצר טבע ייחודי, שקשורה גם היא למשבר: ים המלח הולך ומאבד בכל שנה מעל למטר מים ולצידו נפערים בולענים מאיימים - בשל סכירת הירדן הדרומי ושאיבת יתר של מים במקורותיו, בשל התמעטות המשקעים באגנו, בשל פעילות תעשייתית ובשל אידוי הולך וגובר.
ומה בדבר "אדמה"? מדינת ישראל היא מדינה קטנה וצפופה, וגידול האוכלוסין המואץ מוביל לפגיעה חמורה בטבע, ולנגיסה מתמשכת בשטחים הפתוחים ובבתי הגידול. שינויי האקלים גם גורמים למידבור במדינה שחלקים נרחבים ממנה הם גם כך צחיחים או צחיחים-למחצה. הירידה בכמות המשקעים לצד העלייה בטמפרטורות, ואיתה התאיידות מוגברת של מים מהקרקע, משפיעים על פוריות הקרקע ועל סוג וכמות הגידולים שניתן לגדל אצלנו, כמו גם על הידלדלות מגוון הצמחייה ובעלי החיים. כל אלה משפיעים באופן ישיר על מחירי המזון ויוקר המחייה.
כתבת חדשות 12 בארה"ב יונה לייבזון בסדרת כתבות על משבר האקלים, דצמבר 2021 (צילום מסך)
חשוב להתייחס גם ליסוד הרביעי, שנעדר מסדרת הכתבות: אוויר. משבר האקלים נגרם מפליטות גזי חממה לאוויר בשל פעילות אנושית: שריפת דלקים מאובנים לייצור חשמל ובמגזר התחבורה וגידול מסיבי של בקר למאכל. לייבזון ריאיינה אנשים שחיים בבתים גדולים ונוסעים במכוניות גדולות ומזהמות, אבל בסדרה לא היתה כלל התייחסות לגורמים הללו, ויותר מכך לשאלה האם הם מודעים להשפעה של אורח חייהם על האקלים והאם התוצאות ההרסניות של המשבר גרמו להם לשנות הרגלים או לדרוש מהתאגידים או מהמחוקקים לשנות דפוסים ומדיניות? (ההבטחות הרבות ללא כיסוי שמופרחות על ידי פוליטיקאים וחברות, ראויים גם הם לכיסוי בפרק ה"אוויר").
את שלושת הפרקים הארוכים של הסדרה מסכמת לייבזון כך: "סיפרנו את הסיפור שלהם, אבל יש עוד כל כך הרבה לספר. חשיבות ערכי הטבע שנפגעו, בעלי החיים שסביבת החיים הטבעית שלהם נעלמת, ומעל הכל – אחריות בני האדם. צריך גם להבין שהעולם משתנה ולהיערך טוב יותר, וגם לעשות הכל כדי שהמצב לא יחמיר, עבור הדורות הבאים".
דברים ראויים ונכוחים, אך מחוץ להם הכתבות עצמן לא סיפקו הקשר והסבר, ולצופים היה נדמה שמשבר האקלים והאסונות שהוא מביא עימו הם איזו גזרה משמיים, ולא תופעה שנגרמה על ידי האדם ושבידי האדם הכוח לתקן אותה. בתיקון הזה יש חלק מרכזי ומכריע לתקשורת, ולכן יש לברך את עיתונאי חדשות 12 על כך שגילו את משבר האקלים, ולדרוש מהם לא להרפות מהנושא, להציג את מכלול הגורמים, ההשלכות והאתגרים, ביומיום, כאן ועכשיו.
עדי וולפסון הוא פעיל סביבה, מומחה לקיימות, פרופסור להנדסה כימית ומחבר הספר "צריך לקיים" (פרדס, 2016)