עורכי-הדין פיני רובין וירון אלכאוי, כונסי נכסים מטעם בנק הפועלים למניות "ידיעות אחרונות" שהיו בעבר בבעלות הטייקון פושט הרגל אליעזר פישמן, יקבלו שכר נוסף בסך 770 אלף שקלים בגין העסקה למכירת המניות לארנון (נוני) מוזס, בעל השליטה בקבוצת התקשורת. הכונסים ביקשו לקבל "תוספת מאמץ מיוחד" בשווי 2 מיליון שקלים, אולם לאחר התנגדויות של כונס הנכסים הרשמי ושל הנאמן מטעם בית-המשפט התפשרו על סכום נמוך יותר. הנאמן מטעם בית המשפט אינו שותף להסכם הפשרה והוא טרם קיבל תוקף של החלטה.
בדצמבר 2020 אישרה השופטת איריס לושי-עבודי מבית-המשפט המחוזי בת"א-יפו מתווה עסקה שהעמיקה את שליטתו של המו"ל הנאשם מוזס בקבוצת ידיעות-אחרונות. במסגרת העסקה, שרקמו כונסי הנכסים מטעם בנק הפועלים עורכי-הדין פיני רובין וירון אלכאוי, חברת ידיעות-אחרונות רכשה תמורת 171 מיליון שקלים למעלה מ-40% ממניות החברה שהוחזקו ברובן על-ידי בנק הפועלים, ומיעוטן בידי בנק דיסקונט וג'ודי שלום-ניר-מוזס, אחותו של המו"ל. שווי המניות עמד על למעלה ממיליארד שקל.
בחודש יוני האחרון פנו עורכי-הדין רובין ואלכאוי לבית-המשפט בבקשה שיאשר להם תוספת מיוחדת לשכרם, בשווי שני מיליון שקלים. אמנם גם הם הודו כי כבר קיבלו שכר מימוש בסך כולל של למעלה מ-1.8 מיליון שקלים עבור עבודתם, אך לטענתם התוספת מוצדקת "לאור מורכבותם החריגה של הליכי מימוש מניות הכינוס" ומשום שהם וצוותיהם עבדו למען הצלחת המימוש במשך אלפי שעות לאורך למעלה מארבע שנים.
בין הנסיבות שהובילו ל"מורכבות החריגה" של הליכי מימוש מניות "ידיעות אחרונות" ציינו עורכי-הדין רובין ואלכאוי בין היתר את העובדה כי בחברה "בעל שליטה בעל עוצמה הצבעתית הן בדירקטוריון ידיעות-אחרונות והן באסיפה הכללית, דבר שיש בו כדי להרתיע רוכשים חיצוניים", בכוונם למו"ל מוזס.
עוד ציינו כי "ידיעות-אחרונות מאופיינת בשמירה על סודיות נתוני החברה באופן עקבי וקפדני ביותר, דבר המקשה על קיום בדיקת נאותות ע"י רוכשים פוטנציאלים". זאת למרות שברשות הבנק באותה עת היה חלק הארי של מניות החברה.
עו"ד יוסף בנקל, הנאמן לנכסי פישמן, טען בתגובה כי יש לדחות את בקשת כונסי הנכסים. לדבריו, כונסי הנכסים הצליחו להזרים לקופה באמצעות מכירת המניות רק כ-17% מסכום החוב שבגינו שועבדו. בקשתם מופרכת במיוחד, טען, לאור העובדה כי "היתה זו התנהלות כונסי הנכסים, שהובילה לפגיעה האנושה בשווי הבטחות שבידם, ופועל יוצא מכך, להפחתת הסכום שהתקבל בידי הבנק".
עורכי-הדין רובין ואלכאוי דחו מכל וכל את טענותיו של עו"ד בנקל, אותן כינו "גיבוב טענות חסרות שחר", וציינו כי הן כבר נדחו בעבר על-ידי ביהמ"ש. מכירת מניות ידיעות-אחרונות לחברה עצמה תמורת כ-171 מיליון שקלים מגלמת "תמורה גבוהה יחסית לזו שהייתה מתקבלת בכל הליך אחר", הם טענו.
אולם מלבד עו"ד בנקל גם הכונס הרשמי התנגד לבקשה. באמצעות עו"ד נחמה אבן-ספיר טען הכונס הרשמי כי "גם כאשר פעולות כונסי הנכסים היו כרוכות במאמץ, אין מקום לתוספת המבוקשת המהווה חריגה קיצונית מהמקובל".
הכונס הרשמי ציין כי עורכי-הדין רובין ואלכאוי בחרו לא לקיים הליך מכרז פומבי, וכן כי התמורה שהתקבלה בסופו של יום "מהווה אחוז קטן מהחוב המובטח" ולפיכך "אין מקום לתוספת בגין מאמץ מיוחד בשיעור של 110%(!)". עם זאת, לנוכח המאמצים שבכל זאת השקיעו כונסי הנכסים, הכונס הרשמי ממליץ להעניק להם תוספת לשכר הטרחה בשיעור של 15%.
בשבועות האחרונים, בעקבות דיון שנערך בפני השופטת לושי-עבודי, התקיים משא-ומתן בין הכונס הרשמי לכונסי הנכסים. השבוע (13.12) הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הגיעו להסכמות לפיהן כונסי הנכסים יקבלו שכר נוסף בסך 770 אלף שקלים בתוספת מע"מ, תוספת של כ-43% על הסכום שכבר קיבלו.
הצדדים מבהירים כי השכר הנוסף יוענק "לאור הבהרות שניתנו גם בנוגע לפעולות הכונסים החורגות מתפקידו הרגיל של כונס נכסים, לרבות הליכים המשפטיים האינטנסיביים שמשרד כונסי הנכסים נאלצו לנהל מחוץ לתיק חדלות הפירעון לצורך מימוש מניות הכינוס, שבגינם קופת הכינוס לא נשאה בעלויות".
1165-09-16