משרד המשפטים מצטרף להתנגדות לדרישת עורכי הדין פיני רובין וירון אלכאוי, כונסי נכסים מטעם בנק הפועלים, יותר מלהכפיל את שכרם בטיפול במניות "ידיעות אחרונות" של הטייקון פושט הרגל אליעזר פישמן. הנאמן על הנכסים כבר מתח ביקורת על צמד הפרקליטים וטוען שהעסקה היתה תפורה מראש וכי המניות נמכרו בנזיד עדשים: 171 מיליון שקל מול שווי קודם של יותר ממיליארד.

הן כונס הנכסים הרשמי מטעם משרד המשפטים והן הנאמן מטעם בית-המשפט לנכסי איש העסקים פושט הרגל אליעזר פישמן, מתנגדים לבקשת כונסי הנכסים מטעם בנק הפועלים לקבל "תוספת מאמץ מיוחד" בשווי 2 מיליון שקלים בגין מאמציהם למציאת קונה למניות ידיעות-אחרונות שהיו משועבדות לבנק.

מאמציהם של כונסי הנכסים, שבגינם הם דורשים תוספת שכר של מיליונים, הובילו בסופו של דבר למכירת המניות המשועבדות לחברת ידיעות-אחרונות עצמה, ובכך הועמקה אחיזתו של מו"ל קבוצת התקשורת ארנון (נוני) מוזס באימפריית התקשורת המשפחתית, כל זאת בעוד מוזס עצמו עומד לדין בימים אלה בגין הצעת שוחד בדמות הטיית הסיקור בקבוצת התקשורת שבשליטתו; הוא עצמו לווה סכומי עתק מהבנק וכך גם חברת "ידיעות אחרונות" עצמה.

הכונס הרשמי טוען כי תוספת המאמץ המבוקשת שדורשים כונסי הנכסים מהווה "חריגה קיצונית מהמקובל", כך לפי התגובה שהגיש לבית-המשפט, ומציע תחת זאת להעניק להם תוספת קטנה בהרבה. התנגדותו של הנאמן, לעומת זאת, חריפה בהרבה. לטענתו כונסי הנכסים מטעם הפועלים רק פגעו בשנים האחרונות בשווי המניות המשועבדות, ועל כן אינם ראויים לתוספת כלל.

1.8 מיליון שקל לרובין ואלכאוי - רוצים עוד 2 מיליון

בדצמבר 2020 אישרה השופטת איריס לושי-עבודי מבית-המשפט המחוזי בת"א-יפו מתווה עסקה שהעמיקה את שליטתו של המו"ל הנאשם מוזס בקבוצת ידיעות-אחרונות. במסגרת העסקה, שרקמו כונסי הנכסים מטעם בנק הפועלים עורכי-הדין פיני רובין וירון אלכאוי, חברת ידיעות-אחרונות רכשה תמורת 171 מיליון שקלים למעלה מ-40% ממניות החברה שהוחזקו ברובן על-ידי בנק הפועלים, ומיעוטן בידי בנק דיסקונט וג'ודי שלום-ניר-מוזס, אחותו של המו"ל.

בחודש יוני האחרון פנו עורכי-הדין רובין ואלכאוי לבית-המשפט בבקשה שיאשר להם תוספת מיוחדת לשכרם, בשווי שני מיליון שקלים. אמנם גם הם הודו כי כבר קיבלו שכר מימוש בסך כולל של למעלה מ-1.8 מיליון שקלים עבור עבודתם, אך לטענתם התוספת מוצדקת "לאור מורכבותם החריגה של הליכי מימוש מניות הכינוס" ומשום שהם וצוותיהם עבדו למען הצלחת המימוש במשך אלפי שעות לאורך למעלה מארבע שנים.

עורכי-הדין פיני רובין וירון אלכאוי בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב (צילום: איתמר ב"ז)

בין הנסיבות שהובילו ל"מורכבות החריגה" של הליכי מימוש מניות "ידיעות אחרונות" מציינים עורכי-הדין רובין ואלכאוי בין היתר את העובדה כי בחברה "בעל שליטה בעל עוצמה הצבעתית הן בדירקטוריון ידיעות-אחרונות והן באסיפה הכללית, דבר שיש בו כדי להרתיע רוכשים חיצוניים", בכוונם למו"ל מוזס.

עוד הם מציינים כי "ידיעות-אחרונות מאופיינת בשמירה על סודיות נתוני החברה באופן עקבי וקפדני ביותר, דבר המקשה על קיום בדיקת נאותות ע"י רוכשים פוטנציאלים". זאת למרות שברשות הבנק באותה עת היה חלק הארי של מניות החברה.

בנקל: מכרו את המניות בנזיד עדשים בעסקה תפורה

עו"ד יוסף בנקל, הנאמן לנכסי פישמן, טען בתגובה כי יש לדחות את בקשת כונסי הנכסים. בתגובתו ציין כי בעקבות השלמת העסקה התקבלו בקופת הכינוס של פישמן כ-201 מיליון שקלים (171 מיליון עבור המניות המשועבדות ועוד דיבידנדים שחולקו במהלך השנים בגין החזקה באותן מניות וכן הוצאות משפט שנפסקו לטובת הכונסים בהליכים שונים), וזאת למרות שבמקור המניות שימשו כבטוחה לחוב של פישמן בסך כולל של כ-1.15 מיליארד שקלים. במילים אחרות, כונסי הנכסים הצליחו להזרים לקופה באמצעות מכירת המניות רק כ-17% מסכום החוב שבגינו שועבדו.

בקשת כונסי הנכסים לקבל תוספת "מאמץ מיוחד" בגובה 2 מיליון שקלים, אחרי שכבר קיבלו שכר בגובה כ-1.8 מיליון שקל, מהווה בקשה לתוספת בשיעור של כ-110% על שכרם, על חשבון הסכום שיחולק לבנק, מדגיש הנאמן בנקל. הבקשה מופרכת במיוחד לאור העובדה כי "היתה זו התנהלות כונסי הנכסים, שהובילה לפגיעה האנושה בשווי הבטחות שבידם, ופועל יוצא מכך, להפחתת הסכום שהתקבל בידי הבנק".

אליעזר וטובה פישמן, עם בנותיהם (מאחור) רונית וענת (מוסתרת) (צילום מסך)

הנאמן מוסיף וטוען כי כונסי הנכסים חסמו במכוון קונים פוטנציאליים והתנגדו לכל ניסיונותיו לאתר מתעניינים לרכישת המניות המשועבדות. "מהלכים אלו, ואחרים, הובילו לכך שהמניות המשועבדות מומשו עבור תמורה נמוכה משמעותית מזו שהיה ניתן להשיג", טוען עו"ד בנקל, "אילו היו כונסי הנכסים פועלים כמצופה וכמתחייב".

העובדה כי בסופו של דבר נמכרו המניות ברכישה עצמית לחברת ידיעות-אחרונות עצמה מצדיקה גם היא סירוב לבקשת הכונסים לקבל תוספת מאמץ מיוחד, טוען עו"ד בנקל. "כונסי הנכסים לא נדרשו להשקעה יוצאת דופן – לשון המעטה – באיתור רוכש למניות המשועבדות", הוא כותב.

רובין ואלכאוי: טענות חסרות שחר

עורכי-הדין רובין ואלכאוי דחו מכל וכל את טענותיו של עו"ד בנקל, אותן כינו "גיבוב טענות חסרות שחר", וציינו כי הן כבר נדחו בעבר על-ידי ביהמ"ש. מכירת מניות ידיעות-אחרונות לחברה עצמה תמורת כ-171 מיליון שקלים מגלמת "תמורה גבוהה יחסית לזו שהייתה מתקבלת בכל הליך אחר", הם טוענים. זאת בשל המאפיינים הייחודיים של ידיעות-אחרונות "מלכתחילה, פרקטית וכנראה גם משפטית, בהסתברות גבוהה, הרוכש האקטואלי יכול להיות מבעלי המניות או החברה עצמה".

הכונסים טוענים גם כי "עשו מאמצים לאתר מתעניינים לרכישת המניות ועודדו כל מתעניין להגיש הצעה" ומציינים כי האשמתו של עו"ד בנקל, כאילו חסמו במכוון את גישושיהם של צדדים שלישיים (הכוונה לדבריהם למיליארדר קובי ריכטר), היא "טענת סרק, שלמלא הועלתה במסגרת הליך משפטי הייתה עולה כדי לשון הרע".

הכונס הרשמי מציין כי עורכי-הדין רובין ואלכאוי בחרו לא לקיים הליך מכרז פומבי, וכן כי התמורה שהתקבלה בסופו של יום "מהווה אחוז קטן מהחוב המובטח" ולפיכך "אין מקום לתוספת בגין מאמץ מיוחד בשיעור של 110%(!)"

עורכי-הדין רובין ואלכאוי טוענים שלא רק שלא חסמו את ריכטר אלא "'חיבקו' אותו ועודדו אותו" לקידום הצעה מטעמו לרכישת המניות, אולם הוא נסוג בסופו של דבר  מהעסקה "לאור הקושי בביצוע בדיקות נאותות" ומשום החשש שרכישת מניות מיעוט תמנע ממנו השפעה של ממש על החברה. הכונסים אף מציינים כי ריכטר אישר באוזניהם כי גרסתם שלהם היא הנכונה.

גם הטענה כי המניות נמכרו בשווי נמוך כביכול משוויין הריאלי אינה נכונה, טוענים הכונסים, תוך הסתמכות על הערכת שווי שבוצעה על ידי חברת פרומתאוס ייעוץ כלכלי ומצאה כי השווי ששולם בגין המניות הוא הוגן וסביר. עם זאת יצוין כי בני משפחת יודקובסקי מכרו לחברת ידיעות-אחרונות את שארית מניותיהם לפי שווי גבוה יותר. על פי הערכות - שווי גבוה כמעט פי שניים.

לעומת התנגדותו של הנאמן, התנגדות הכונס הרשמי קצרה ומתונה, אף כי השורה התחתונה דומה. באמצעות עו"ד נחמה אבן-ספיר טוען הכונס הרשמי כי "גם כאשר פעולות כונסי הנכסים היו כרוכות במאמץ, אין מקום לתוספת המבוקשת המהווה חריגה קיצונית מהמקובל".

הכונס הרשמי מציין כי עורכי-הדין רובין ואלכאוי בחרו לא לקיים הליך מכרז פומבי, וכן כי התמורה שהתקבלה בסופו של יום "מהווה אחוז קטן מהחוב המובטח" ולפיכך "אין מקום לתוספת בגין מאמץ מיוחד בשיעור של 110%(!)".

עם זאת, לנוכח המאמצים שבכל זאת השקיעו כונסי הנכסים, הכונס הרשמי ממליץ להעניק להם תוספת לשכר הטרחה בשיעור של 15%.

1165-09-16