עתה, כשמשפט נתניהו יצא להפסקה, ראוי להתבונן אחורה ולהאיר את השירות הגדול שעושה פרקליטו, עו"ד בעז בן צור, לציבור הרחב ולקהיליית התקשורת הישראלית, באופן שבו הוא מנהל את החקירה הנגדית כלפי אילן ישועה.
בן צור מציף תופעה רחבה, מבהילה בהיקפה, של מעורבות גורמים חיצוניים באופן הדיווח של מערכת "וואלה". הסניגור מצליח לטעת את הרושם ששיקולים זרים, המונעים על ידי אינטרסים שונים ומשונים (פוליטיים, אידיאולוגיים, עסקיים, אישיים) הם שהכתיבו את תכני ומסגור הסיקור של אתר החדשות הזה כשהם דוחקים הצדה את אמות המידה המקצועיות ואת כללי האתיקה העיתונאיים.
האירוניה המאלפת שמבצבצת מטקטיקת החקירה הזו היא שהאופן שבו מדווחת עליה התקשורת, מלמדת שהמציאות הטמונה בתיק 4000 שרירה וקיימת גם כיום.
כדי להשתכנע שלא רק לקראת הבחירות של שנת 2015 הצליחו נתניהו ושליחיו להנדס לפי רצונם את תמונת המציאות כפי שהיא נשקפה בדיווחי "וואלה", די להתבונן באופן שבו סוקרו בשבועיים האחרונים המהלכים הפוליטיים שהביאו לכינונה של הממשלה החדשה.
יו"ר הליכוד בנימין נתניהו, 14.6.21 (צילום: יונתן זינדל)
זאב קם, הכתב הפרלמנטרי של כאן, התעקש לטעון כי לא היה שום דבר חריג באווירה הפרועה שבה הושבעה הממשלה בכנסת וכי כבר היו דברים מעולם. הוא הסכים להודות שאכן נתניהו נשא נאום חריף נגד נפתלי בנט וממשלתו אך לעג לטענות שהעברת השלטון לא נעשתה כיאות.
בעז ביסמוט, באולפן המהדורה המרכזית בערוץ 12, חיפש מתחת לאדמה טיעונים כדי לנמק את גרסתו שסילוק נתניהו מהשלטון עלול להמיט פורענות קשה על המדינה.
שרון גל, באולפן חדשות 13, הציג את ההתפתחויות הפוליטיות באופן שגרם לרביב דרוקר להטיח בו שהוא מטעה את הצופים ואבישי בן חיים, באותו ערוץ, יצא מכליו כדי לתאר את תבוסת נתניהו כאסון לאומי.
הטענה הנגדית הצפויה מצדם תהיה שהתנהלותם אינה שונה משל עיתונאים ממחנה השמאל: גם אלה מסמיכים את דיווחיהם על עמדה פוליטית מובהקת. זה טיעון מתעתע
התמונה המצטברת מדוגמיות אלו היא של חבורת עיתונאים מוטים שדיווחיהם ופרשנותם מאולצים עד לזרא. הם אינם מודעים לפגיעות שהם פוגעים בעצמם ובמעמדם המקצועי באופן שבו הם מתאמצים לתווך את המציאות הפוליטית החדשה. אופן הסיקור שלהם מעורר תחושה שלא רק מניעים אידיאולוגיים משפיעים על מהלכיהם המקצועיים אלא גם סוג של נאמנות עיוורת ושל זיקה רגשית עזה, בלתי מבוקרת, לנתניהו.
הטענה הנגדית הצפויה מצדם תהיה שהתנהלותם אינה שונה משל עיתונאים ממחנה השמאל: גם אלה (כך צפוי שיטענו) מסמיכים את דיווחיהם על עמדה פוליטית מובהקת. זה טיעון מתעתע: יש אכן לא מעט עיתונאים שמאלנים אבל גדעון לוי יש רק אחד ועמירה הס יש רק אחת – ועמדותיהם של השניים האלה ידועות ומוצהרות מלכתחילה ואינן מתיימרות להיתרגם לסיקור חדשותי חסר פניות.
ואילו בן חיים, גל ודומיהם תופסים משבצות של שדרים ופרשנים לכל דבר. והם אינם כאלה: בעז ביסמוט לא יושב באולפן 12 על תקן של עיתונאי מחונן אלא על תקן של מי שתפקידו לתת ביטוי לעמדותיו של נתניהו (בצד האינטרס שמוצאים עורכי המהדורה במזג הליצני שהוא מפגין) ואבישי בן חיים לא מוצב באולפן 13 רק כדי לתת ביטוי לתובנותיו על הלכי הרוח ברחוב הליכודי אלא גם כדי לייצג את עמדותיו של נתניהו האיש והפוליטיקאי.
זה סוג של גילוי עריות עיתונאי: אם עורכי כלי התקשורת הללו מרגישים צורך לשתף נציגים של ראש האופוזיציה באולפני האקטואליה – שיזמינו אליהם אותו או דוברים מוצהרים ומזוהים שלו; זה לא תפקידם של עיתונאים.
כצפוי, קביעתו הנמהרת של נתניהו כי פרקליטו מצליח למוטט את כתב התביעה כבר מהדהדת אצל אחדים מחסידיו בעיתונות, אך הסניגור מכוון בעיקר לטווח רחוק
כפי שעיתונאי ועורכי "וואלה" (לא כולם) התבזו בעבר כאשר נענו לגחמותיה של משפחת נתניהו וללחציהם של גורמים רבים אחרים, כך מחללים כיום את כבוד המקצוע שדרים וכתבים בערוצי השידור המרכזיים. על העיתונאים מהזן הזה לתת את דעתם לאופן שבו התנהלותם המתרפסת נתפסת בעיני מפעיליהם ובעיני עמיתיהם: מה אלה חושבים על יושרתם, זקיפות קומתם, נאמנותם לתפקיד.
בחזרה לעו"ד בעז בן צור ולקו ההגנה שבו הוא נוקט: כצפוי, קביעתו הנמהרת של נתניהו כי פרקליטו מצליח למוטט את כתב התביעה כבר מהדהדת אצל אחדים מחסידיו בעיתונות, אך הסניגור מכוון בעיקר לטווח רחוק: הצפת בית המשפט והתקשורת בשפע של דוגמאות על סיקורים מוטים מכל סוג ומין נועדה להכשיר את הקרקע למצב שבו תיווצר מראית עין של סתירה בין הרשעתו של נתניהו באישומים הספציפיים המיוחסים לו (אם אכן תהיה) לבין הרושם שנוצר בתודעה הציבורית על התנהלותה הרופסת של התקשורת מול לחצים של בעלי עניין.