הצעד החשוב שעשו כמה כלי תקשורת בתקופה האחרונה לחשוף אפילו בשידור חי שקרים של נבחרי ציבור הוא התקדמות מבורכת במאבק מול הפצת כזבים בתקשורת. למרבה הצער, הוא עדיין לא חלחל אל מדורי הדעות והבלוגים. שם, אפילו עיתון מכובד כמו "הארץ" עדיין לא הציב מחסומי עריכה או בדיקת עובדות. הדבר בלט לאחרונה כשבמדור הדעות של העיתון פורסם טור של רופאה המתנגדת לחיסון ילדים נגד קורונה, שהתעלמה לחלוטין מהעובדה שאין שום כוונה לחסן ילדים בשלב זה, ושממילא החיסונים עדיין לא נבדקו כלל על ילדים.

דוגמה אחרת היא רשומה בבלוג של מבקר הספרות דורון קורן המותחת ביקורת על חקר האבולוציה. תחת הכותרת "לא ייאמן כמה מטופש לפעמים חקר האבולוציה יכול להיות" פורש קורן את משנתו כי האבולוציה היא תיאוריה חסרת שחר, וקורא להפריד בינה לבין הישגי המדע האמיתיים. לפחות כפי שזה נראה מהרשומה, קורן לא מסתמך על מחקרים שקרא, או אפילו על ספרי מדע פופולרי. הוא מבסס את משנתו על שלוש כתבות על מחקרים שפורסמו לאחרונה ב"הארץ", הסוקרות מחקרים על אבולוציה, ועל דעותיו של מורו ורבו, העיתונאי המנוח מנחם בן.

באופן לא מפתיע, הטור של קורן רצוף טעויות ואי-דיוקים, לצד חוסר הבנה של מהות המחקר המדעי. למשל, קורן מלין כי אחת הכתבות רצופה "בביטויי ספק והשערה שאינם מתיישבים עם המושג 'מדע' כפשוטו". לא צריך להיות דרווין כדי לדעת שהטלת ספק היא לחם חוקו של המדע.

מדענים בודקים שוב ושוב ממצאים של עצמם ושל אחרים. לעתים הדבר מחזק את התיאוריות וההשערות, ולעתים מפריך אותן. אבל ההתקדמות הכללית של המדע מושתתת על פקפוק, על בחינה חוזרת ועל הצבת תחזיות כדי לבדוק באובייקטיביות אם הן מתיישבות עם הממצאים, ולא על קבלה עיוורת של רעיונות או דעות. גם תיאוריית האבולוציה, שבאה לעולם לפני יותר מ-160 שנה, נתונה מאז כל הזמן לבחינה ולבדיקה. אלפים רבים של מחקרים וממצאים מתיישבים היטב עם הרעיונות שפיתחו וולאס, דרווין וממשיכי דרכם.

כותרות הסקירה של דורון קורן באתר "הארץ"

הלאה: האבולוציה לא מסבירה, כפי שקורן מנסה לטעון, כי האדם, השלדג הכחול או הכלנית התפתחו מכלום. התיאוריה והממצאים הרבים מספור התומכים בה מסבירים היטב כיצד מינים משתנים בהדרגה, צעד אחר צעד, על בסיס שינויים גנטיים אקראיים וברירה טבעית, ולאורך פרקי זמן ארוכים דיים אף נבדלים מספיק מקודמיהם – והופכים למינים חדשים.

חקר האבולוציה אינו "מתעלם מהמחסור הזועק במאובנים של מיליארדי שלבי הביניים", או "מעופף בקלילות מעל אינספור שלבי ביניים טעוני הסבר בתוך חלל עצום של היעדר ממצאים" כפי שמציע קורן שוב ושוב. נהפוך הוא. המחקר מסביר היטב שלל תופעות שאין להן הסבר טוב זולת האבולוציה שלנו, מהדמיון המובהק בין עצמות כף היד שלנו לסנפיר הלווייתן וכנף העטלף, ועד לעובדה שאנו משהקים לעתים – שריד של היותנו צאצאים רחוקים של יצורים שחיו במים והיו צריכים לסגור במהירות את קנה הנשימה כדי למנוע חדירת מים לריאות.

קורן לא מבין, כנראה, כי אבולוציה אין משמעותה תמיד השתכללות או התקדמות, אלא השתנות. כבר קרה שמינים מורכבים ו"מתקדמים" נכחדו או איבדו חלק מהתכונות וחזרו למצב "פשוט" יותר. זה נובע מכך שלאבולוציה הטבעית אין יד מכוונת או תודעה זולת המקריות וכוחות הטבע הקובעים את תנאי הסביבה.

טעות בולטת נוספת של קורן היא הניסיון להפריד את תיאוריית האבולוציה ממדעים אחרים. התיאוריה היא חלק אינטגרלי מהמחקר הביולוגי והרפואי, ואי-אפשר לדבר על פיתוח אנטיביוטיקה, או עמידות לאנטיביוטיקה, בלי הבנת תהליכי התפתחותם האבולוציונית של החיידקים והשפעת האדם והרפואה עליהם. מיליוני חולי הסוכרת בעולם מטופלים באינסולין המיוצר בהנדסה גנטית בזכות היכרות עמוקה עם הביולוגיה והאבולוציה של החיידקים.

לא חייבים לצלול למעבדות כדי לראות את האבולוציה בפעולה. כל מי ששותה קפה או אוכל לחמנייה עם חמאה עושה זאת בזכות רתימת האבולוציה לצרכינו, אפילו עוד לפני שהאדם הבין אותה. פולי הקפה הגדולים והארומטיים, בעלי חיי המדף הארוכים, שונים מאוד מאלה שהיה אפשר למצוא בטבע לפני שהאדם החל לטפח את הצמחים באמצעות לחץ סלקציה: בכל דור הוא ברר את הפולים הגדולים והעמידים ביותר, והִרבה רק אותם.

כך נעשה גם באלפי שנים של גידול חיטה, כדי לברור את הגרעינים הטובים ביותר לייצור קמח עבורנו, ועם הפרות המניבות כמויות עצומות של חלב, הרבה מעבר לצרכים של הנקת כמה עגלים. אפשר להתווכח על טיבו המוסרי של השימוש הזה במדע, אבל אי-אפשר להתווכח על הכוח המאפשר את השינויים האלה: זה תהליך אבולוציה שאינו שונה במהותו מהתפתחות מבנה המקור או כושר התעופה של השלדג, ונבדל ממנו רק בכך שכאן יש יד אנושית המכוונת את התהליך ונוטלת ממנו את האקראיות וגם מזרזת אותו כמיטב יכולתה לצרכיה.

וכמובן, סיקור עיתונאי של המחקרים לא תמיד רגיש די הצורך לדקויות ולניואנסים. ניסיון לטעון שתיאוריית האבולוציה היא חסרת בסיס על סמך כמה כתבות בעיתונות משול לניסיון לטעון כי מדע האקלים אינו תקף על סמך צפייה בתחזית מזג האוויר בטלוויזיה, בלי שום מושג על הרכב האטמוספירה, חוקי הפיזיקה, המשוואות והמודלים העומדים מאחורי התחזית.

מי שרוצה להפריך את תיאוריית האבולוציה מוזמן לנסות לעשות זאת בכלים מדעיים: לתכנן ולהציע ניסויים מבוקרים או תחזיות שאפשר לאמת או להפריך. בינתיים, מספר המחקרים שעשו זאת עומד על אפס עגול. גם השימוש בביטויים כמו "רפיון לוגי" או "עבודת אלילים" לא הופך את הטענות חסרות הבסיס בגנות תיאוריית האבולוציה לנכונות, אלא רק ממחיש את הבורות של מי שמשתמש בהן.

טוב עושה עיתון "הארץ" שהוא נותן במה למגוון דעות במגוון תחומים. אבל אסור לבלבל מגוון של דעות עם מגוון של עובדות: את העובדות צריך לבדוק לאשורן, ואם דעה מסוימת מבוססת על בדיות, טעויות ופנטזיות במקום על עובדות, לא חייבים לתת לה ביטוי.

איתי נבו הוא העורך הראשי של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי