"הארץ" פירסם טור נגד מתן חיסוני קורונה לילדים ועורר ביקורת חריפה, גם בקרב כתבים ועורכים בעיתון עצמו. סביב סוגיית החיסונים ישנו ויכוח ציבורי עז, אלא שבניגוד למחלוקות ציבוריות אחרות, במקרה זה קבוצת המיעוט המתנגדת למתן חיסונים מסכנת את כלל האוכלוסייה, משום שהיא מאפשרת התפרצות מחודשת של מגפות.

כש"הארץ", הנהנה עדיין מהילה של עיתון איכות, מבליט עמדה המתנגדת למתן חיסונים, הוא מעניק לגיטימציה לעמדה שהממסד הרפואי והמדעי מחשיב כמסוכנת לציבור. הדבר בולט עוד יותר כשהפרסום מתחולל ערב מבצע חיסון עולמי נגד מגפת הקורונה, ובולט שבעתיים כשהמאמר עצמו כולל טעויות ופרכות עובדתיות ומדעיות, שרק אחת מהן תוקנה לאחר הפרסום ומבלי להודיע על כך לקוראים.

המאמר של ד"ר אפרת שור פורסם אתמול (7.12) במדור הדעות של "הארץ", תחת הכותרת "למה לא אמליץ לחסן ילדים לקורונה". שור כתבה כי לא ראוי לקחת סיכון ולחסן ילדים בחומר שלא נוסה כראוי על בני גילם. נימוק נוסף שלה היה כי ילדים ממילא לא ניזוקים מנגיף. למעשה, כפי שהעירו מומחים ברשת, ילדים כן ניזוקו מהנגיף, החיסון כלל לא מיועד כעת לילדים וכלל אין חובה להתחסן.

גם בקרב אנשי "הארץ" היה מי שביקר את ההחלטה לפרסם את המאמר. כמה מהעיתונאים עימם שוחחה "העין השביעית" הצביעו על כך כי טיפול בסוגיה רגישה שכזו צריך להיעשות באופן מקצועי, בתוך כתבה הבודקת את הנושא בצורה רצינית, ולא במאמר דעה. אחרים הצביעו על כך שגם המאמר שפורסם, פורסם באופן רשלני, ללא שעבר עריכה מדעית ראויה. המאמר אכן עורר תשומת לב, אמר אחד העיתונאים, אך באיזה מחיר? והאם זו תשומת הלב שאנו רוצים לקבל?

קליק-בייט ופרובוקציות

"כמה ילדים מתו בארץ מקורונה? כמה ילדים אושפזו בגלל קורונה? כמה ילדים הונשמו בגלל קורונה? כמה ילדים נשארו נכים בגלל קורונה? כמה?", שאלה שור והשיבה לעצמה: "אפס! אפס ילדים!". בהמשך הושמטה השורה "כמה ילדים אושפזו בגלל קורונה" מהגרסה המקוונת של המאמר, אך לא נוסף גילוי נאות לקוראים בדבר השינוי שבוצע.

קטע ממאמרה של ד"ר אפרת שור, "הארץ", 7.12.20

ברחבי הרשת הובעה ביקורת על המאמר, בין היתר על השורות שלעיל.

"זה מדהים שרופאת ילדים כותבת קשקושים כאלה בלי לבדוק עובדות בסיסיות", צייץ עיתונאי "וואלה" ברק רביד. "א. ד"ר שור טוענת ש-0 (!!!) ילדים אושפזו בגלל קורונה. פשוט שקר. לפי נתונים של 'סורוקה' לפחות 30 ילדים אושפזו בטיפול נמרץ; ב. בניגוד לדברי ד"ר שור אין כל כוונה להכריח אנשים להתחסן. הזיה".

ענר אוטולנגי, דוקטורנט לאימנולוגיה בבן-גוריון וחבר עמותת מדעת, יצא נגד המסגור של המאמר. "הכותרת הזו מלחיצה, אבל היא לא אינפורמטיבית", צייץ והסביר מדוע: "מי זו הרופאה הזו, מה מומחיותה, מה רמת הבנתה בחיסונים? והאם היא יודעת שאין כרגע בכלל התוויה לתת את החיסון לילדים?". לדברי אוטלנגי, "רוב החששות שהיא מעלה לגיטימיים וצריך לדבר עליהם. חייבים לדבר עליהם! פשוט צריך להבין שכרגע הם לא מאוד רלוונטיים לילדים...".

כותרות "קליקבייט" לדוגמה מאתר "הארץ"

באתר "מדע גדול בקטנה" כתב פרופ' איתן אוקון מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן מדוע הטענות של שור אינן רלוונטיות. "החיסון כלל לא נבדק בילדים, ועל כן לא יינתן לילדים מתחת לגיל 12", הסביר. אוקון הוסיף והעיר כי טענתה של שור כי כללי הרגולציה בארה"ב ובישראל הופרו וזמן הניסוי כווץ, אינה נכונה. כל שקוצר הוא הביורוקרטיה, טען, לא המדע.

בעוד סיקור מגפת הקורונה בעמודי החדשות של העיתון מקפיד על נאמנות לעובדות ומשקף נקודת מבט שפויה, עניינית ולא מתלהמת, בעמודי המאמרים אכן בולטת הנטייה לבחון את גבולות השיח, ולא רק בכל הקשור למגפת הקורונה. את ההחלטה לפרסם את המאמר אפשר לבחון לאור הגישה הכללית של קברניטי "הארץ" בשנים האחרונות, הנותנת דגש למשיכת תנועת גולשים באמצעים טבלואידיים מובהקים כמו כותרות "קליק בייט" ומתן במה לעמדות קיצוניות ומעוררות מחלוקת, ואף לתיאוריות קונספירציה של ממש.

עורך מדור הדעות ב"הארץ", אלון עידן, אמר ל"עין השביעית" כי השורה בדבר אפס אשפוזי ילדים הוסרה מפני שלא היתה נכונה עובדתית ולא היתה צריכה להתפרסם, אך בחר שלא להתייחס לציטוט מעבר לכך.