הפרקליטות מתנגדת לבקשת הנאשמים נתניהו ומוזס להסיר חיסיון מראיות שנאספו בחקירה הפלילית

הפרקליטות טוענת כי אין מקום להיענות לעתירותיהם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ומו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס להסיר את החיסיון על חלק מהראיות שנאספו בחקירות שהובילו את שניהם לעמוד לדין באשמת שוחד.

בפרקליטות הגישו ביום חמישי (29.10) את תגובתם ובה טענו כי פעלו בצמוד להוראות פקודת הראיות, המחייבת מסירת ראיה חסויה לנאשם רק כשזו חיונית להגנתו, או שעשויה להועיל להגנתו במידה שעולה על מידת הפגיעה באינטרס הציבורי שעליו מגן החיסיון.

לגרסת הפרקליטות, "הראיות החוסות תחת תעודת החיסיון אינן כאלה שיש בהן כדי לסייע להגנת הנאשמים, ובוודאי אינן ראיות החיוניות להגנתם. תעודות החיסיון שהוצאו נוגעות לחומר מצומצם ביותר ביחס למכלול חומר החקירה הקיים בשלוש הפרשות שבתיק, והחומר שלגביו הוצא חיסיון מצוי ברובו בפריפריה של הרלבנטיות לאישומים. משכך, בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסיקה, אין הצדקה להסרת החיסיון".

בתשובתה מפרטת הפרקליטות על אודות המסמכים לגביהם דרשו נתניהו ומוזס את הסרת החיסיון, וטוענת כי בכל אחד מהמקרים היתה הצדקה לחיסיון שהוטל. הנימוק לחיסיון משתנה בין חוסר רלבנטיות, הגנה על זהות גורמים משטרתיים נוכח תפקידם, הגנה על אמצעים ושיטות חקירה ושילוב של נימוקים אלה.

הפרקליטות: נתניהו מתבסס על ספקולציות שגויות

הן נתניהו והן מוזס עתרו במסגרת ההליך נגדם לחשוף ראיות שהוטל עליהן חיסיון, כולל תקשורת בין החוקרים לעדי המדינה ופרטים לגבי פתיחת החקירה המכונה "תיק 2000". בלב הפרשה שיחות בין ראש הממשלה למו"ל העיתון, שבהן הציע מוזס לנתניהו לשנות לחלוטין את האופן שבו האימפריה התקשורתית שלו מסקרת אותו, זאת בתמורה לכך שנתניהו יסייע לפגוע כלכלית במתחרה הגדול, "ישראל היום".

נתניהו עתר, בין היתר, להסרת חיסיון על חקירות עדי המדינה נגדו וכן על הסרת חיסיון מעל חוות דעת בטחונית סודית שאוסרת לפרסם חלק מחומרי החקירה בפרשות השחיתות שבגינן הועמד לדין. לפי עמדת הפרקליטות, שהוגשה באמצעות עורכי-הדין יהודית תירוש, אמיר טבנקין, אלון גילדין, קרן צבירן-לצטר, ניצן וולקן, אסף עיסוק, והדר ויינשטיין, "נראה כי בחלק מהמקרים הנכללים בעתירה, טענותיו של הנאשם [נתניהו] מבוססות על הערכות וספקולציות שגויות בנוגע לתוכנו של החומר החסוי, ועל ניסיון לשכנע, על בסיס שגוי זה, כי חומר זה דרוש לו להגנתו".

נתניהו דרש בין היתר להסיר את החיסיון על מסמכים הנוגעים לקשרים בין "צוות מיוחד" של חוקרים לבין עדי המדינה ניר חפץ ושלמה פילבר. נתניהו פירט בעתירתו שורה של מסמכים אותם דרש לחשוף והוסיף: "קיים חשד כי מלבד מזכרים אלה, קיים עוד גוף ראיות נכבד שהוסתר, הכולל מגעים של עדי המדינה עם אותו צוות מיוחד".

בפרקליטות משיבים כי "טענה זו נטענה בעלמא". לדבריהם, נתניהו "לא פירט על מה מבוסס חשד זה וכיצד התעורר אלא הסתפק בהעלאת טענה כללית, בעלת אופי קונספירטיבי, על אודות מגעים עם עדי המדינה שהוסתרו ממנו. [...] טענת הנאשם בדבר ניסיונות הסתרה של המאשימה הוא מקומם וחסר בסיס".

נתניהו מבקש לחשוף עיתונאים ששוחחו עם עד מדינה

חלק אחר מהעתירה של נתניהו הוקדש לחשיפת זהותם של עיתונאים ששוחחו עם שלמה פילבר והוקלטו במסגרת האזנות הסתר שנערכו למי שהפך להיות עד מדינה. השיחות הללו, מדגישה הפרקליטות, הובאו מראש להכרעתו של בית המשפט המחוזי לפני שהוחלט אם ניתן להשתמש בהן לחקירה, וזאת מחשש להפרת חיסיון עיתונאי.

לפי תגובת הפרקליטות, המחוזי אישר לעשות שימוש בתוכן שיחות, על אף היותן שיחות עם עיתונאים, אולם לא אישר לחשוף את שמותיהם של העיתונאים. בנסיבות אלה, כותבת הפרקליטות, "השלב הנכון לדון בסוגיית חשיפת שמותיהם של העיתונאים וברלבנטיות של נתון זה לתיק הוא בעת מתן עדותו של פילבר בהליך העיקרי".

עוד עתר נתניהו להסיר את החיסיון על הקלטת שיחות שניהל חפץ עם מדובב שהוכנס לתאו והצדיק זאת ב"תנאי המעצר החריגים בהם הושם ניר חפץ (עד לשלב שבו מסר הסכמתו לשמש כעד מדינה)". נתניהו ציין כי שתי שורות מתמצית השיחה שהועברה אליו הושחרו. "השחרה זו – ואולי זו מקריות מופלאה – באה בדיוק מקום שבו עד המדינה והמדובב משוחחים על תנאי המעצר", נכתב בעתירה שהגיש באמצעות עורכי-הדין בועז בן-צור ועמית חדד.

בפרקליטות משיבים: "זוהי דוגמה אחת מיני רבות לאופן שבו מעלה הנאשם [נתניהו] טענות לא מבוססות כאילו היו עובדות מוכחות של ממש, בכל הנוגע לתנאי מעצרו של חפץ, הסיבה לתנאי מעצר אלה, והתנהלות פסולה (לפי הנטען) של הרשויות. המאשימה חולקת על תיאור זה של ההשתלשלות העובדתית ובעניין זה תשוב ותבהיר, כי הראיות שתוצגנה לבית המשפט הנכבד בפרשת התביעה יצביעו כי תנאי המעצר של עד המדינה [חפץ] לא היו חריגים, ולא נועדו, כפי הנטען, לשבור את רוחו על מנת להפוך אותו לעד מדינה".

נתניהו ומוזס בעקבות סגל, מוזס נגד "ישראל היום"

הן נתניהו והן מוזס עתרו לחשוף מסמך עליו דיווח לראשונה עמית סגל בחדשות 12. המשטרה מסרה להגנה רק את תמצית תוכן המסמך, ובה נכתב כך: "נמסר למשטרה כי ארי הרו מוכן לדבר מבלי להיות עד מדינה ככל שיבין ש'החבל על צווארו'. לארי הרו מידע רב בכל הנושאים הרלבנטיים לביבי ושרה". המסמך, כך נכתב במידע שהעבירה הפרקליטות לסנגורים, נכתב על ידי רפ"ק אבי רוטנברג. אותו רוטנברג ניהל במקביל מערכת יחסים רומנטית עם ג'ודי שלום-ניר-מוזס, אחותו של נוני מוזס ובעלת מניות בקבוצת "ידיעות אחרונות".

נתניהו טען בעתירתו כי רוטנברג היה מצוי ב"ניגוד עניינים חמור בקשר לחקירות העותר [נתניהו] ורעייתו: הן מאחר שהגב' שלום-ניר-מוזס היא אחות הנאשם 4, הן משום שבין הגב' שלום-ניר-מוזס לבין העותר ורעייתו שוררת איבה שהיא מן המפורסמות". בהקשר זה ראוי לציין כי ניגוד העניינים המשפחתי הוא הפוך מזה שלו טוען נתניהו: קרבתו של החוקר לקרובת משפחתו של אחד משני החשודים בפרשה מעמידה אותו בניגוד עניינים שעלול לכאורה לגרום לו להקל עם החשודים, ולא להפך.

בפרקליטות שבים ומבהירים כי רפ"ק רוטנברג סיים את תפקידו ביחידה שחקרה את הפרשה המכונה "תיק 2000" בחודש יוני 2016, לפני פתיחת החקירה הרשמית בתיק. אמנם התקיימו "הליכי בדיקה מוקדמים" בפרשה, אך רוטנברג לא נטל בהם חלק, טוענת הפרקליטות. הפעולה היחידה שקשורה לתיק היא אותו מסמך שמתבסס על פגישה עם מקור מודיעיני. "יובהר כי אין מדובר בפגישה עם הרו עצמו והמזכר אינו מהווה חלק מהמגעים שהתקיימו עם הרו לקראת הסכם עד מדינה", טוענת הפרקליטות.

מוזס לבדו עתר לחשוף באופן מלא את הבקשה להאזנות סתר לנתן אשל, שהוגשה לבית-המשפט תחת הכותרת "קבלת שוחד (מכוח דיני השותפות) בעניין ישראל היום". מוזס טען, באמצעות עורכות-הדין נוית נגב, איריס ניב-סבאג, יאנה פוגל-סלוצניק ואריאל אילוז, כי יש מקום לחשוף את מלוא הנימוקים בבקשה, שהושחרו, וזאת לצורך הצגת טיעונים לאכיפה בררנית.

בפרקליטות טוענים כי אין מקום לחשוף את הנימוקים כיוון שתוצרי האזנת הסתר "מצויים בשולי השוליים של הרלבנטיות לאישום בפרשת 1000, שנאשם 4 [מוזס] אינו מואשם בו".

67104-01-20