לאחרונה פרסמה הרשות השנייה את הדו"חות שלה לשנים 2017-2019, זאת אחרי עיכוב של שנים. בדו"חות מפורטת העמידה או אי-העמידה של הזכייניות, שהפכו בינתיים לבעלות רישיון בערוצים המסחריים, בשלל מחויבויות: שיעור שידורי הפקות מקור, שיעור שידורי סוגה עילית, השקעה בקולנוע ישראלי וכדומה.

בין היתר מוזכרות גם ההתחייבויות של הזכייניות שהפכו לבעלות רישיון לשדר תוכניות בשפה הערבית ובתרגום לערבית ולגייס לכוח האדם בחברה עובדים ערבים. מהדו"חות עולה כי קשת ורשת לא עמדו בכל המחויבויות שלהן בהקשר זה.

בזיכיון שניתן לה בשנת 2005 התחייבה רשת בין היתר להעלות את שיעור הערבים המועסקים בה על-פי טבלה מפורטת ובאופן הדרגתי. על-פי התחייבות הזכיינית, שיעור הערבים המועסקים בזכיינית, קבוצה המהווה כחמישית מאוכלוסיית ישראל, אמור היה לעלות מ-2.5% ל-5%.

התחייבות הזכיינית רשת-נגה בע"מ לגיוון חברתי-תרבותי בכוח האדם, מתוך נספחי המכרז לערוץ 2, 2005

בפועל, רשת לא עמדה בהתחייבותה לגיוס ערבים. בדו"ח המתייחס לשנת 2006 נכתב כי בחברה "לא מועסקים עובדים ערבים או יוצאי אתיופיה (למעט רפיק חלבי – רכז האזור הצפוני של רשת), אך הם עושים מאמצים רבים לשלב אנשי תוכן ממגזרים אלו גם כן". בדו"ח המתייחס לשנת 2007 נכתב כי הזכיין העסיק אך רק 2.5% ערבים, במקום 5%. בדו"ח שהתייחס לשנת 2008 נכתב כי "לא חל שינוי בחתך החברתי-תרבותי של עובדי הזכיין במחלקת התוכן וההנהלה של רשת בשנת 2008".

החל משנת 2009 חדלה הרשות השנייה לבדוק את עמידת רשת בהתחייבות זו. רק בעקבות הפרסום על כך בשנת 2015 באתר "העין השביעית" התחייבה הרשות לחזור ולבדוק זאת. גם הפעם התוצאות לא היו טובות. בדו"ח לשנת 2015 נכתב "רשת עשתה נסיונות רבים לשילוב עובדים מהמגזר הערבי, אך נסיונות אלו לא צלחו". בדו"ח לשנת 2016 הופיע משפט זהה: "רשת עשתה נסיונות רבים לשילוב עובדים מהמגזר הערבי, אך נסיונות אלו לא צלחו". בדו"ח לשנת 2017, שפורסם רק כעת, שוב מופיע אותו המשפט: "רשת עשתה ניסיונות רבים לשילוב עובדים מהמגזר הערבי, אך ניסיונות אלו לא צלחו".

החל משנת 2018 עברה רשת מזיכיון לרישיון, ולא חויבה עוד למכסת עובדים מהחברה הערבית. עם זאת, בעלות הרישיון עדיין מחויבות למכסה של שידורים בשפה הערבית או בתרגום לערבית, וכאן דווקא קשת היא זו שלא עומדת במחויבויותיה.

לפי הדו"ח לשנת 2018, קשת היתה מחויבת לשדר בשנה זו תוכניות בערבית או בתרגום לערבית ב-40 משבועות השנה ובסך הכל בהיקף של 506 שעות בשנה, אך לא עמדה במחויבויות אלו. בפועל היא שידרה רק 328 שעות של תוכניות בערבית או בתרגום לערבית.

התמונה חזרה על עצמה גם בשנה שעברה. לפי הדו"ח לשנת 2019 קשת לא שידרה אף תוכנית בערבית או בתרגום לערבית ב-22 שבועות מהשנה. בנוסף, במקום 436 שעות שידור בערבית או בתרגום לערבית, שודרו רק 359 שעות.

מהדו"חות שפורסמו באתר הרשות השנייה לא ברור האם הרשות ביצעה מהלך כלשהו נגד רשת וקשת בגין הפרות אלו.

מהרשות השנייה נמסרה תגובה שהתעלמה מההפרה של רשת בשנת 2017. לגבי קשת נמסר: "קשת עמדה בשנים 2018-2019 במחויבותה לשידור תוכניות בשפה הערבית ואף שידרה מעבר לנדרש. לעניין תרגום תוכניות לשפה הערבית קשת לא עמדה במחויבות. לאחר שסוכמו הנתונים הרשות תפעל מול בעל הרישיון בכלי האכיפה העומדים לרשותה".

דוברת רשת יעל גאוני מסרה בתגובה: "רשת עומדת בכל תנאי הרישיון ככתבן וכלשונן".

מקשת לא נמסרה תגובה.