רוב הכותרות במדורי הספורט ממוחזרות, עייפות ולא מעניינות. אבל זו שבשער מדור הספורט של "ידיעות אחרונות" ביום ראשון (8.3.09) הצליחה לעצבן: "הבטן הרכה". הכותרת ביטאה אכזבה ממפגש הטניס בין ישראל לשבדיה, שהסתיים בשבת בתוצאה (הזמנית) 1:2 לשבדים, אבל כוונה בעצם לממדי גופו של הטניסאי אמיר חדד, ובעצם הפילה עליו את התיק להפסד במשחק הזוגות.

מילא שהטור הסאטירי באותו יום ובאותו עיתון התעלל בחדד בשלל ויצים, שכוונו לכרסו ("חדד סירב להגיב למקורביו: הוא שומר הכל בבטן"), אבל יש הבדל בין ירידה סאטירית ובין כותרת מערכתית בשער, מתחת לתצלומו של מושא הלעג. חדד בשלהי הקריירה שלו, הוא אכן בעל משקל עודף, והוא הוזעק להתמודדות בגלל פציעתו של טניסאי אחר. במשחק הזוגות מול השבדים הוא היה דווקא לא רע, אפילו טוב יותר מבן זוגו אנדי רם, בעל ההופעה החטובה, אבל ב"ידיעות" חיפשו את הדרך הקלה לבטא את ההפסד ונטפלו לחדד. לעג לממדי גוף מתאים לצהוב שבצהובונים. מחר ילעגו "גמד" לחלוץ שלא הגיע לכדור גובה, ועל מנצח באולימפיאדת נכים יכתבו "צלע כל הדרך לניצחון".

(צילום: פלאש 90)

יש ספורטאים שהיו מקבלים את הכותרת הלא מוצלחת בשוויון נפש, אבל חדד בחר להיעלב. במהלך יום ראשון הוא דאג להבהיר לאנשי "ידיעות אחרונות" כמה הוא כועס ופגוע, וכמוהו עשו גם מקורביו ואנשי איגוד הטניס. ב"ידיעות אחרונות" לא מתרגשים יותר מדי מתלונות או מאיומי תביעות, אבל במקרה הזה מדובר בענף הקרוב ללבם של עורכי מדור הספורט, שמקדישים מדי פעם שטחי סיקור נרחבים לטניס. ב"ידיעות אחרונות" לא רצו לפתוח חזית מול אנשי הטניס, ולכן סיכמו איתם לסגור את הסיפור בראיון מפרגן עם חדד, שפורסם למחרת. בפתיחה לראיון ציין הכתב נדב צנציפר כי חדד לא היה אשם בהפסד: "במשחק הזה ראינו שהכישרון בידיים של חדד לא נעלם, ואף בא לידי ביטוי אפילו יותר מרם". אם כך, מדוע כיוונו את חץ "הבטן הרכה" לכיוונו של חדד?

גם הכותרת בספורט "הארץ" באותו יום כוונה לממדיו של חדד, אבל באירוניה דקה: "גדול עלינו". איכשהו עובר. גם הטור של העורך, שלומי ברזל, עסק בעניין, עם הכותרת "אכלנו אותה".

אגב, מעניין שלמחרת, אחרי שישראל ביצעה מהפך וניצחה בהתמודדות, התהפכה אווירת הנכאים בספורט "הארץ" לאופוריה. השער ביום שני היה שמח עם כותרת מתקתקה: "הקהל מוזמן בהמוניו" (להתמודדות בשלב הבא מול רוסיה, בקיץ). למה פתאום צריך לרוץ לראות את הנבחרת אם יום קודם קבעו על השער שהמעמד גדול עלינו?

4 קטנות

דוקו-אקטיביזם. מדור חדש בספורט "ידיעות אחרונות", "יחס חם", מוקדש ליחסי-ציבור להימורי הווינר. הדחיפה המערכתית בעיתון הגדול במדינה שווה רווחים יפים למועצת ההימורים. מצד שני, ב"ידיעות אחרונות" מרבים לכתוב על הקצאות כספים לא הגיוניות ומעוותות של הטוטו לענפים אזוטריים. עכשיו נוצר מעגל קסמים פרדוקסלי: "ידיעות אחרונות" יקדם את רווחי הווינר, הווינר יעביר מיליוני שקלים לאיגודי הדמקה והדומינו, ו"ידיעות אחרונות" יתקפו את המהלך בזעם. דרך מעניינת ליצור חדשות. 

יש זליגה, ועוד איך. מייל מצופה: "זו השנה השלישית שערוץ הספורט מחזיק בזכויות השידור למשחקי גביע המדינה בכדורגל. בשנתיים האחרונות נהג הערוץ (בהנחיית המועצה לשידורי כבלים ולוויין) לשדר מדי שלב משחק אחד בערוץ 5, עוד אחד בחמש פלוס, ואת היתר בערוץ הלייב בתשלום. משום מה, השנה הערוץ לא נהג כבעבר ולא שידר שום משחק בחמש פלוס. בערוץ 5 הוא שידר מהשלב הקודם רק את הפועל לוד – הפועל פתח-תקווה, אבל בחמש פלוס – נאדה. בשלב שמינית הגמר שהתקיים השבוע לא שודר אף משחק במסגרת חבילת הבסיס בכבלים. אז שאבי בר לא יספר בטלוויזיה שאין זליגת תכנים". 

שקט, מצלמים. ביום שני פירסם "ידיעות אחרונות" צילום של המאמן ערן קוליק חותם בבני-סכנין, בתום "פגישה חשאית". כמה חשאית יכולה להיות הפגישה אחרי שכל האתרים דיווחו על החתימה הצפויה במהלך הערב הקודם? יכול להיות שב"ידיעות אחרונות" רצו פשוט להדגיש שלהם יש צילום של הפגישה ולאחרים אין? מי שהסתקרן לדעת מנין ל"ידיעות אחרונות" המידע על מיקום הפגישה החשאית, קיבל תשובה גם בלי להיות גשש בלש. בכיתוב לצילום הוזכר סוכן השחקנים, ירון גלעדי. לעומת זאת, לא נכתב מי בצילום הוא יו"ר בני-סכנין ומי הוא חבר הנהלה אחר. ב"ידיעות אחרונות" מעריכים יותר סוכן ידידותי לתקשורת מאשר יו"ר קבוצה שהחליט על החתמת המאמן. 

סטנדרטים כפולים. ליורם ארבל: באמצע שידור הדרבי התל-אביבי קידמת את התוכנית הבאה בערוץ 10. סיפרת שבר רפאלי תופיע עוד מעט אצל ליאור שליין והפצרת, "אל תחמיצו!". סתם, תהיתי לעצמי, אם אתה בעצמך היית צופה בתוכנית כזו. 

לתגובות: yegerm9@walla.co.il