התקנות החדשות לשעת חירום, שעושות שימוש ביכולת של השב"כ לאתר באופן רטרואקטיבי את מיקומם של כלל אזרחי המדינה ולבדוק עם אילו אנשים היו בקשר טלפוני, אינן פוגעות פגיעה של ממש בחופש העיתונות ובחיסיון מקורות עיתונאיים, כך טוענת המדינה בתגובה שהגישה לבג"ץ, ובכל מקרה בריאות הציבור עדיפה.
בארגון העיתונאים אמרו בתגובה: "חופש העיתונות וחסיון מקורות מידע אינם מנוגדים לבריאות הציבור אלא להיפך. כל אלה לא הובאו בחשבון בתשובת המדינה".
במסגרת המאבק בהתפרצות מגפת הקורונה, תוקנו תקנות חדשות לשעת חירום העושות שימוש ביכולת שירות הביטחון הכללי לאתר בכל רגע נתון את מיקומם של כלל אזרחי ישראל, לבדוק אחורנית היכן שהו, ולהצליב מידע זה עם האנשים עמם תקשרו בטלפון באמצעות שיחה והודעות.
בארגון העיתונאים עתרו לבג"ץ בדרישה לבטל או לשנות את התקנות, בטענה כי הללו פוגעות פגיעה חריפה בחופש העיתונות ובעיקרון של חיסיון מקורות עיתונאים. "ללא ביטול התקנות ו/או תיקונן הדרמטי באופן שיאפשר שמירה על חופש העיתונות וחסיון מקורות עיתונאיים, עלול להיווצר אפקט מצנן משמעותי שיגרום לפגיעה ישירה או עקיפה ביכולת של עיתונאים לבצע מלאכתם", נכתב בעתירה, שהוגשה על-ידי עורכי-הדין אמיר בשה וד"ר מורן סבוראי.
"הפגיעה בחופש העיתונות ובחסיון מקורות עיתונאיים בתקנות היא מצומצמת מאוד", טוענת המדינה. "אל מול פגיעה מצומצמת זו עומדים זכות הציבור לחיים ולבריאות, ואינטרס הציבור בעצירת התפשטות המגפה"
בתגובה מטעם המדינה, שהוגשה באמצעות עורכי-הדין שוש שמואלי וראובן אידלמן מפרקליטות המדינה, נדחתה הטענה בדבר פגיעה בעיתונאים. "הפגיעה בחופש העיתונות ובחסיון מקורות עיתונאיים בתקנות היא מצומצמת מאוד", נטען. "אל מול פגיעה מצומצמת זו עומדים זכות הציבור לחיים ולבריאות, ואינטרס הציבור בעצירת התפשטות המגפה".
המדינה מאשרת בתגובתה כי "ככל שעיתונאי כלשהו, או מקור של עיתונאי, יאובחן כחולה במחלת הקורונה, פרטיו הרלוונטיים לרבות מספר הטלפון הנייד שלו יימסרו, כפי שנעשה ביחס לכל אדם אחר שאובחן כחולה, לשירות הביטחון הכללי. הלה יעבד את המידע ויעביר למשרד הבריאות פירוט ככל הניתן אודות מסלול תנועותיו ב-14 הימים שקדמו לאבחון, ואת פרטי האנשים עמם היה במגע במהלך פרק זמן זה".
ואולם, המדינה מדגישה כי המידע על זהות העיתונאי ומקורותיו ייחשף, "אם בכלל, לגורמים בודדים בלבד ברשויות". לציבור, כך מובהר, אין גישה למידע שבידי שירותי הביטחון. המסרון עם הדרישה להיכנס לבידוד מגיעות, במקרה זה, לטלפון הנייד של העיתונאי והמקור בלבד, מדגישה המדינה ומוסיפה כי "מסרון זה אף לא יכלול פירוט של זהות החולה שבקרבתו שהה, כך שאם תגיע ההודעה לאדם אחר, לא יהיה בה כדי לחשוף את הקשר בין המקור לעיתונאי".
לנוכח כמות הנקראים לבידוד, מוסיפים וטוענים במדינה, "יצירת קישור חד-חד-ערכי בין פלוני שקיבל מסרון בדבר חשיפה לחולה, לבין חולה ספציפי שאובחן באותו היום, כמוה כחיפוש מחט בערימת שחת".
עוד מובהר כי בשב"כ ישנם "כ-50 עובדים בעלי נגישות למידע" ואילו במשרד הבריאות נגישים למערכת רק "מנכ"ל המשרד, ראש שירותי הבריאות וסגנה, וכן מומחים טכניים". וגם אלו, אינם נדרשים לפתיחת הקבצים, שכן המסרונים נשלחים באופן אוטומטי. רק כאשר עולה צורך בבירור קונקרטי, ייפתח הקובץ על ידי סגן ראש שירותי הבריאות והצוות הטכני המסייע לו.
נוסף על האישור שניתן למשרד הבריאות לפי תקנות לשעת חירום להשתמש במאגר הפולשני של השב"כ, ניתן אישור נוסף להשתמש גם במשטרה, ללא צו שיפוטי, לאיכון טלפוני של אינדיבידואלים. אשר לאיכון מיקומם של עיתונאים ומקורותיהם, המדינה טוענת כי "ככלל אין במנגנון זה המופעל על-ידי המשטרה כל פגיעה בחופש העיתונות ולא חשיפה של מקורות עיתונאיים".
עיתונאים בבית המשפט העליון, מסקרים את הדיון בתקנות המעקב לשעת חירום בעקבות משבר הקורונה, 19.3.2020 (צילום: אוליביה פיטוסי)
לפי הנאמר בתגובת המדינה, מנגנון האיכון מופעל באופן מדגמי על אנשים מתוך אלה החייבים בבידוד. "ככל שעיתונאי כלשהו יימצא אגב אורחא ברשימת חבי הבידוד שתיבחר במסגרת הבדיקה המדגמית הנערכת על ידי המשטרה, תיערך גם לגביו בדיקה האם נתוני מיקומו תואמים את כתובת הבידוד בה עליו לשהות", מובהר. אולם "המידע שבידי המשטרה מתייחס להפרת חובת הבידוד על-ידי העיתונאי (או המקור), בלא אינדיקציה באשר לזהותו של מי שהעיתונאי (או המקור) שהה במחיצתו בעת הפרת חובת הבידוד, אם בכלל שהה במחיצת פלוני בעת הפרת הבידוד".
עוד טוענת המדינה כי אל מול הפוטנציאל הקטן לדבריה לחשיפת מקורות עיתונאיים למספר מסוים של אנשים האחראים על המערכת, "ניצבת במקרה דנן זכותם לחיים ולבריאות של האנשים אשר באו במגע עם העיתונאי בסמוך לפני שאובחן, וזכאים לדעת על כך". בנוסף, כמובן, ישנו גם האינטרס הציבורי הכללי במאבק מוצלח במגפה.
המדינה מציינת בתגובתה כי "בתהליך העבודה על תקנות ההסמכה ניתנה הדעת בין היתר לסוגיית הפעלת המנגנון ביחס לעיתונאים". בין היתר נשקלה האפשרות שלא להעביר לשב"כ שמות עיתונאים חולים כלל. אולם, "גם בהנחה שהיתה נקבעת הגדרה לזיהוי העיתונאים הרלוונטיים לענין חשיפת מקורות והיתה מרוכזת רשימה כאמור, שאינה קיימת בנמצא, היתה החרגת העיתונאים החולים מביאה לכך שלא היתה נשלחת הודעה לכל מי שהם באו עמם במגע, ולכן יוסיפו כל אלה לסכן אנשים רבים נוספים, בני משפחותיהם ורבים אחרים".
אותם העיתונאים, מזכירה המדינה, הוחרגו מהגבלות על מספר העובדים במשק ועשויים להיפגש עם חולים. אם לא יהיו כפופים לתקנות שעת חירום, הם עלולים להדביק רבים אחרים.
"זאת ועוד", מוסיפים במדינה, "חלופה של החרגת העיתונאים מהתקנות לא היתה מונעת איתור קשרים בין עיתונאי למקורותיו כליל, שכן יש אפשרות שהחולה הוא המקור ושבבדיקת המגעים שלו יימצא כי שהה במחיצת עיתונאי. אין צריך לומר, כי אף איתורם של אלה וחיובם בבידוד הוא מוצדק וחיוני להצלת רבים שיבואו עמם במגע, בדומה לאמור לעיל".
אפשרות נוספת שנבדקה היא שבמקרה שעיתונאי נדבק, משרד הבריאות לא יעביר לשב"כ את כל הפרטים עליו אלא רק חלק מהם. "חלופה זו נמצאה בלתי מתאימה", טוענים במדינה, "וזאת מטעמים שלא נוכל לפרטם בתגובה גלויה זו אלא רק במעמד צד אחד, בהסכמת העותר וככל שבית המשפט הנכבד ימצא לנכון".
לתגובת המדינה צורף, בין היתר, תצהיר מטעם אדם המכונה "יורי", ראש מחלקה בשב"כ
אפשרות שלישית שנשקלה ונפסלה היא "להחריג מהמידע המועבר משירות הביטחון הכללי למשרד הבריאות חלונות זמן מסוימים לבקשת העיתונאי, כגון חלונות זמן בהן נועד עם מקור כזה או אחר". אולם לפי המדינה, "המשמעות תהא שאותו מקור, וכל אדם אחר שבא במגע עם העיתונאי בפרק הזמן שהוחרג – לא יקבלו הודעה ממשרד הבריאות בדבר חובתם לשהות בבידוד, וכפועל יוצא מכך יעמידו את סביבתם הקרובה ורבים אחרים בסכנת הדבקה בעת שניתן היה כבר למנוע זאת".
לתגובת המדינה צורף, בין היתר, תצהיר מטעם אדם המכונה "יורי", ראש מחלקה בשב"כ.
בארגון העיתונאים מסרו ל"עין השביעית" תגובה לפיה "מתשובת המדינה עולה כי לא ירדה לשורש חשיבותם של חופש העיתונות וחסיון מקורות המידע, וכן של הנזק הרחב יותר שיגרם מהאפקט המצנן".
לדברי הארגון, "דווקא ימי משבר הקורונה מוכיחים את חשיבותה של עיתונות עצמאית, שנשענת על מקורות מידע מגוונים. העיתונות הצליחה בימים האחרונים לחשוף ליקויים במערכת ההתמודדות עם הנגיף, כשלים במידע המועבר מהמעבדות לקופות החולים, היעדר ציוד מיגון לצוותים רפואיים, והיעדר חומרי יסוד ליצירת מוצרי חיטוי הדרושים במרכזים הרפואיים. ככל שמקורות יחששו מחשיפה, בעקבות מעקבי השב"כ, כך הם עלולים להימנע מקשר עם עיתונאים, והתוצאה לבריאות הציבור עלולה להיות הרסנית. חופש העיתונות וחסיון מקורות מידע אינם מנוגדים לבריאות הציבור אלא להיפך. כל אלה לא הובאו בחשבון בתשובת המדינה לבג"ץ ארגון העיתונאים.
"גם הצו שאושר בתת-ועדת המשנה בוועדת החוץ והביטחון לא לקח בחשבון את החשיבות החוקתית העליונה של חופש העיתונות והחסיון העיתונאי. מהדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת עולה שלא נערכה עבודת מטה מסודרת ולא הוצגו חלופות לטכנולוגית המעקב הדיגיטלית של השב"כ, בשונה למה שנאמר בתשובת המדינה לעתירה. יותר מכך: יו"ר ועדת חו"ב, ח"כ גבי אשכנזי, ביקש שהמדינה תציג עבודת מטה מסודרת וחלופות עד ה-30 באפריל. ארגון העיתונאים ימשיך לעקוב ולנסות להכניס לצו תיקונים שיגנו טוב יותר על החסיון העיתונאי, לרבות הליכים משפטיים ככל שיידרש ויתאפשר".
2187/20