אחרי חודשים של חצאי-דיווחים, ספינים ודחיות, ביום שלישי בשעות הערב תיחשף לציבור תוכנית טראמפ, תוכניתו של הממשל האמריקאי להסדר בין הישראלים לפלשתינים. ניתן ורצוי לדון לעומק בפרטי התוכנית והתהיות המגוונות שהיא מעלה, בשאלה אם יש לה סיכוי להצליח וכיצד יקבלו אותה משמאל ומימין. אלא שלמרבה הצער, ניתן גם לנחש שחלק הארי של השיח התקשורתי יעסוק אך ורק בשאלה אחת: למי מהמתמודדים בבחירות הכלליות הקרובות צפויה התוכנית להועיל.
לא שמדובר בדרמה יוצאת דופן שכמותה לא ראינו וכמותה לא נראה - נזכיר שרק ב-10 לספטמבר נתניהו כבר הצהיר "הצהרה דרמטית" על סיפוח בקעת הירדן במטרה להשפיע על תוצאות הבחירות. ובכל זאת, בין אם מדובר בהתרחשויות טבעיות או מלאכותיות, התקשורת לא מאכזבת ומייצרת בכל פעם דפוס דומה.
לכן אפשר כבר כעת לחזות כי העיסוק התקשורתי בזווית הפוליטית הצרה של תוכנית טראמפ, יוביל בהמשך השבוע לשני גלי סקרים. הראשון ימדוד את התמיכה הציבורית בתוכנית עצמה ואילו השני את השפעת התוכנית על מפת המנדטים.
הגל התקשורתי הראשון יתנהל בחיפזון ויסתמך על סקרים שלפחות חלקם נערכו באופן מזורז ביותר. אם ההצהרה לתקשורת תצא בסביבות השעה 19:30, אנחנו יכולים לצפות לדיווחים על תוצאות ראשונות של סקרים כבר באותו הערב. סוקרים רבים נערכים כבר עכשיו לשגר את הסקר בשנייה שתיגמר מסיבת העיתונאים בוושינגטון. זה נהדר עבור הקליקבייט והבאזז התקשורתיים – אפשר לספק במהירות שיא "ציון חיובי" או "ציון שלילי" לתוכנית טראמפ, והגרפיקות המתאימות בטח כבר מוכנות במחסנים. אבל זה כמובן איום ונורא עבור מי שבאמת מעוניין לנסות ולאמוד את העמדות הציבוריות כמו שצריך.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בעת ביקורו בישראל (צילום: מנדי הכטמן)
הרי לא כולם דבוקים למסך הטלוויזיה שלהם, וגם מי שכן לא בהכרח בקי עדיין בפרטי התוכנית - אם בכלל. לכן, התוצאות של סקרי התמיכה בתוכנית טראמפ שיצאו לדרך כבר ביום שלישי בערב יהיו בעלי משמעות מוגבלת ביותר, ונתונות מאד להשפעה ומניפולציה באמצעות ניסוח מגמתי של שאלות הסקר. גרוע מכך – בסקרי SMS, שהם מאד מהירים ולכן סביר שיתועדפו במקרה הזה - לא מקבלים אומדן אמיתי למספר האנשים בציבור שאין להם דעה לגבי הסוגיה הנסקרת. ראינו את זה כבר בשבוע האחרון: בסקר SMS כמו זה שפורסם בערוץ 13 רק 4.3% מודים בכך שאין להם דעה לגבי תוכנית טראמפ, בעוד שבסקרים מסורתיים כמו זה שפורסם ב"וואלה" ל-35% אין דעה בנושא. זה לא מפתיע, הרי לא נצפה מאדם חסר דעה להשיב לסקר שנשלח ב-SMS.
לסיכום, בגל הראשון של דיווחי סקרים יושלכו עלינו הרבה נתונים באשר למידת התמיכה של הציבור הישראלי בתוכנית טראמפ - נתונים שחשוב לזכור כי בגלל הסיבות שמנינו לעיל, יהיו כמעט חסרי משמעות.
אחרי ש"נגלה" מה עמדת הציבור בנושא תוכנית טראמפ, יגיע השלב שבו יבדקו בכלי התקשורת את ההשפעה של התוכנית על מפת המנדטים לקראת הבחירות לכנסת ה-23. נניח לרגע לעובדה שגם אחרי יום שלישי ולקראת סוף השבוע, חלק גדול מהישראלים לא ידעו כלל מה הפרטים של תוכנית טראמפ - ונתמקד בתוצאות שאנחנו צפויים לראות ובאופן שבו ידווחו עליהן.
בקיצור, אנחנו הולכים לקבל הרבה הכרזות על "דרמה בסקרים!", שהסיבה האמיתית אליהן היא שחרור הרסן של הסוקרים והנכונות הזמנית שלהם להראות לנו את נתוני האמת
תופעה ראשונה שנצפה לראות: בניגוד למקובל, הסקרים יצביעו על תוצאות שונות בהרבה זה מזה. בדרך כלל אנחנו רגילים שהסקרים בכל הערוצים השונים דומים מאוד, עם הבדלים של מנדטים בודדים. הסיבה לכך היא שסוקרים "מתקנים" תוצאות חריגות. סוקר שערך סקר וגילה, למשל, תוצאה של 16 מנדטים לעבודה-גשר-מרצ, יניח שקיימת בסקר טעות דגימה ויחיל תיקונים סטטיסטיים כאלה ואחרים ש"יעלימו" את התוצאה יוצאת הדופן.
אבל אחרי אירועים דרמטיים (או כאלה המוצגים ככאלה בתקשורת), התנהגותם של הסוקרים משתנה. פתאום יש להם הסבר לתוצאות המפתיעות. בהתאם, הסקרים שנראה לקראת סוף השבוע ישקפו הרבה יותר את נתוני האמת של הסוקרים, במקום את הנוסחאות שלהם, ואנחנו צפויים לראות הרבה יותר הבדלים בין הסקרים בכלי התקשורת השונים.
תופעה שנייה שנצפה לראות: הגזמה פרועה של הפרשנים לגבי ההשפעה של תוכנית טראמפ על מפת המנדטים. בכל כלי התקשורת אפשר לצפות לכותרות כמו "התחזקות דרמטית" או "קריסה דרמטית" שתוצמד לליכוד, לכחול לבן או לכל מפלגה אחרת. ומה נמצא מתחת לכותרת? שינוי של לכל היותר שניים או שלושה מנדטים – שינוי שנמצא כולו בתוך טעות הדגימה, אבל בגלל אירועי השבוע לא עבר שום תיקון או "החלקה" סטטיסטית של הנתונים - אבל כן עבר ניפוח והגזמה על ידי העורכים והכתבים שלא יכולים לפתוח מהדורה במשפט "אין כל שינוי".
בנימין נתניהו ובני גנץ בכנסת (צילום: יונתן זינדל)
בקיצור, אנחנו הולכים לקבל הרבה הכרזות על "דרמה בסקרים!", שהסיבה האמיתית אליהן היא שחרור הרסן של הסוקרים והנכונות הזמנית שלהם להראות לנו את נתוני האמת – במקום נתונים אחרי "תיקונים" מסיביים. במילים אחרות: גם בשלב הזה, נראה נתונים "דרמטיים" וכותרות פומפוזיות, שהדבר הדרמטי ביותר בהם הוא גודל הפער בינם ובין המציאות.
העיוותים האלה אינם מקריים. הם תוצאה של שני דחפים: מצד אחד הדחף של העיתונות לספר לנו סיפור דרמטי גם על חשבון הנאמנות לדיוק וההכרה בחוסר הידיעה, ומצד שני המתודולוגיה הלא שקופה של הסוקרים שמקשה עלינו לדעת מתי אנחנו רואים נתוני אמת – ומתי נתונים שעוצבו במידה ניכרת על ידי ניסוח מוטה או משוואות סטטיסטיות מורכבות.
בכל מקרה, קחו את המשך השבוע הזה בתור הזדמנות ללמוד כיצד התקשורת והפוליטיקאים משתמשים בסקרים כדי לעצב את התודעה שלנו ולעורר סנסציה – והזדמנות לחסן את עצמכם מפני הניסיונות הללו.