עונת המלפפונים באקטואליה נמשכת, ומחריפה. בעוד העיתונים הולכים ותופחים מפרסומות לקראת חג הפסח, אין די כותרות דרמטיות לשבץ בין מידע על מחלקת ההנעלה לתמונות מאגף מוצרי החשמל. אפילו מזג האוויר, כמו להכעיס, היה אתמול נאה. כך יוצא שמיזם ההזדהות עם הצרות של כדור הארץ - שעת כיבוי האורות למען הגברת המודעות לנזקי צריכת החשמל - מופיע הבוקר בהבלטה על שערי כל העיתונים.

מגדלי אקירוב בלילה, תל-אביב (צילום: פלאש 90)

מגדלי אקירוב בלילה, תל-אביב (צילום: פלאש 90)

רק עוד מכת בכורות וגמרנו

ב"ידיעות אחרונות", שפרש את חסותו על המיזם, מקבלת ההחשכה את הכותרת הראשית, "בחושך", ואת כל עמ' 3 ("העיר בשחור"). הדיווח [עמיר בן-דוד וראובן וייס] מספר על ההצלחה הכבירה של המיזם ומדגיש כי גם אם במירוץ להצלת כדור הארץ יש עדיין מה לעשות, הרי שלפחות את האוסטרלים כבר ניצחנו.

"אפילו בסידני, שם נולדה 'שעת כדור הארץ', לא היתה כזאת היענות גדולה", נכתב בכותרת המשנה. ובגוף הטקסט מגלים לנו כי צריכת החשמל בעיר "הביאה לחיסכון של גזי חממה השווה ערך להורדת עשרת אלפים מכוניות מזהמות מהכביש למשך שנה תמימה", בעוד שבסידני "נחסך בפרק זמן דומה זיהום של 49 אלף מכוניות. רק ששם גרים 4.3 מיליון איש".

עוד בנושא: תצלום של תל-אביב חשוכה, תצלום של הנשיא פרס המנתק את הזרם למגדלי עזריאלי, ותצלום של סעודה לאור נרות במסעדת יוקרה תל-אביבית, כששמה מופיעה בגופן גדול ובולט. בגוף הידיעה ממשיכה פרסומת החינם למסעדה, כש"מנהל קשרי הלקוחות" שלה מגלה לכתבים כי "היתה אווירה יוצאת דופן, שמנו פמוטים על כל השולחנות, והסועדים נהנו מאוד". סקופ.

לצד הידיעה טור אישי, והיתולי ברובו, של רונה קופרבוים.

נוף ממגדל עזריאלי. לילה אחר (צילום: פלאש 90)

נוף ממגדל עזריאלי. לילה אחר (צילום: פלאש 90)

בשער "הארץ" שני תצלומים פנורמיים, "לפני" ו"אחרי", של העיר תל-אביב, עם הפניה לעמ' 10, שם מדווחת עפרה אידלמן על המיזם. לדבריה, הורגשה אכזבה בקרב הקהל שבא לכיכר רבין, שכן בשעה הייעודה רק אורות העירייה כבו, בעוד שמרבית האורות מסביב לכיכר נותרו דלוקים. היא מביאה מדברי עוברים ושבים. לכל אחד מהם יש דעה.

גם לצפריר רינת דעה, וזו מפורסמת בטור צד בעמוד, תחת הכותרת "המבזבזים תפסו טרמפ". הטענה המרכזית: יצירת מודעות היא עניין חשוב בכל הקשור לאיכות הסביבה, אבל עיריית תל-אביב, שתפסה טרמפ על האירוע, "עדיין רחוקה מקיום צעדים ממשיים לקראת פעולות כמו חיסכון במים וגם באנרגיה".

עמדת העירייה מופיעה בתיבה קטנה בעמוד ("אין מדובר בגימיק המנותק מעשייה אמיתית רציפה בתחום"), שם גם מתברר כי "צריכת החשמל לתאורה בתל-אביב פחתה ב-3% בזמן האירוע" [יגאל חי], כ-20 מגא-ואט. זה אולי לא נשמע כל-כך הרבה לישראלי ממוצע, אבל בעזה אפשר להאיר מזה עיר שלמה למשך חודש.

ב"מעריב" מקלקלים קצת את השמחה, כצפוי בדיווח על אירוע שקיבל את חסות העיתון המתחרה, והסיקור מצומצם וביקורתי. הידיעה על המיזם מופיעה בעמוד האחורי, כידיעת תצלום. בשער תצלום נוסף (מגדלי עזריאלי חשוכים), שכיתובו מתחיל כך: "לשעה קלה הצטרפה אתמול תל-אביב...". על גבי התצלום מופיע טור ביקורתי מאת אביב לביא תחת הכותרת "לכבות זה לא מספיק". אף שלביא מצדיק את המיזם, הוא קובע כי "ברוב המדינות שלקחו חלק במיזם, שעת החשיכה היא רק הקודקוד בראש פירמידה של עשייה סביבתית אמיתית. אצלנו, בינתיים, השעה הקצרה הזו באה במקום העשייה עצמה".

שלומי שבן במקום הראשון

תחרות רובינשטיין באה אל סיומה, ואף אחד לא זכה בפרס הראשון. רומן רבינוביץ' וצינג-יון הו חלקו את המקום השני. ב"הארץ" הפניה קטנה בשער לדיווח של חגי חיטרון, שמצר על ש"אירוע הגמר התאפיין ברמת ביצוע בינונית". לדבריו, המועמדת שזכתה במקום השלישי, בוניאטישווילי, "ירדה לגמרי מן הפסים", צינג-יון הו "לא הבריקה כמצופה", ורק רבינוביץ' "ניגן ביציבות ובאמינות".

ב"ידיעות אחרונות" קובע חנוך רון כי "נעשה עוול למתחרה הטייוואנית: היא זו שהיתה הכישרון הגדול של התחרות. ולא יעזור בית-דין". נראה שלא היה די זמן לערוך את הטקסט כראוי, וחלק מהניסוחים משובשים.

לצד הידיעה של רון מודפס שיר שכתב שלומי שבן בהשראת גמר התחרות. שבן לועג לאחת הצופות ("פנים מאופרים מתוחים ועייפים/ היא תגן על התוכנייה/ במחיר חייה"), ומזכיר כי פעם היה לצד היכל התרבות גם "סניף של אפרופו". הרעיון לשלב שירים בדיווח חדשותי מרנין, ויש לקוות שב"ידיעות אחרונות" יהפכו זאת למסורת. הדוגמה של שבן מוכיחה כי למשורר המשרבט שיר בזק על אירוע אקטואליה יכולת לתפוס את המהות לא פחות מהכתב הממוצע.

שלומי שבן בהופעה במועדון "הצוללת הצהובה" בירושלים, החודש (צילום: פלאש 90)

שלומי שבן בהופעה במועדון "הצוללת הצהובה" בירושלים, החודש (צילום: פלאש 90)

ב"מעריב" מדווחת אורה בינור על שלב הגמר כאילו לא נכחה באולם (או כאילו אינה מבקרת מוזיקה). רק כמה פרטים טכניים על הפרסים השונים ועובדות יבשות. אף מלת ביקורת או הערכה מקורית. מי שלא יודע אחרת יכול לחשוב כי גם תחרות רובינשטיין היתה מיזם בחסות "ידיעות אחרונות".

שתי כותרות ראשיות

בעוד הכותרת הראשית ב"ידיעות אחרונות" מספרת על מיזם החושך בתל-אביב, הכותרת הראשית של "מעריב" שולחת למיזם עיתונאי ב"מוסף השבת", המסכם שנה לכהונת ברק כשר ביטחון.

ב"הארץ" התאמצו ומצאו כותרת ראשית ראויה לעמוד השער: "חמאס הבריח מאיראן לעזה מידע לשיפור טווח הרקטות" [אבי יששכרוף ועמוס הראל]. יחד עם זאת, הכותרת מוצבת בפינת עמוד השער, דחוקה על-ידי תצלומי הפנורמה של העיר החשוכה, כאילו היא מוענשת על איזה פשע. אולי חטאה בכך שאינה קלילה מספיק. התוכן: פעילי חמאס, שעברו אימונים באיראן, חזרו לרצועה לאחר הפלת הקיר בציר פילדלפי כשברשותם תוכניות להארכת טווח הרקטות. המקור: "גורמים בכירים ברשות הפלסטינית".

ישראלית בוחנת נזק שגרמה רקטה פלסטינית לבית בשדרות, 4 במרץ 2008 (צילום: פלאש 90)

ישראלית בוחנת נזק שגרמה רקטה פלסטינית לבית בשדרות, 4 במרץ 2008 (צילום: פלאש 90)

הניסוי שלא היה

ראובן פדהצור מתייחס בעמוד המאמרים של "הארץ" לפרשת הניסוי שלא היה במערכת נאוטילוס.

"היתה כאן הדלפה מתוך מערכת הביטחון אל העיתונאים", קובע פדהצור, "והללו דיווחו בלי לבדוק את הנתונים - בדיוק מה שהמדליף רצה שיפורסם". פדהצור מתקן גם את דברי דובר משרד הביטחון כי הניסוי האחרון במערכת הנאוטילוס נערך ב-2005. לדבריו, הניסוי נערך (בהצלחה) בנובמבר 2004.

פדהצור קובע עוד כי מדובר ב"כישלון עיתונאי חמור" וב"מקרה חמור של מסע דיס-אינפורמציה והטעיה שגורמים במערכת הביטחון מנהלים בשבועות האחרונים". הוא אף מעלה את החשד כי הסיבה לכך היא שגורמים במערכת הביטחון חוששים שתיבדק החלטתם לתמוך בפיתוח מערכת כיפת-ברזל, "וייחשפו פרטים ונתונים שיעמידו סימן שאלה על שיקוליהם". לסיכום: "הטעיית התקשורת, בציניות ובקור רוח, כדי להגן על החלטה בעייתית היא גלישה מסוכנת במדרון חלקלק בדרך לכרסום נוסף ברקמה הדמוקרטית השבירה של ישראל".

בשולי העיתונים

אמיר בוחבוט מדווח ב"מעריב" על פרשת התעללות חדשה של מפקדים בסיירת גולני. "הקצין הורה לחיילים 'האדמה בוערת', והם נדרשו לקפוץ במקום ללכת יותר משעה", נכתב שם. כפי שמציין בוחבוט, המפקד המתעלל בא במקום מפקד שהודח בעצמו בעקבות חשיפת "מעריב" כי הוא וחבריו התעללו בחייליהם. לפי עדויות החיילים, נוהל הקפיצה נמשך גם בחדר האוכל. "זה משפיל. כולם צוחקים עליך", מספר אחד מהם. אחר מדווח על כאבים נוראיים. דובר צה"ל מוסר כי "המקרה המדובר הוא מקרה יחיד ונקודתי שטופל באופן מיידי על-ידי מפקד היחידה".

חדשות מעודדות בשער "הארץ": "בולגריה קיבלה אחריות לשליחת אלפי יהודים להשמדה" [יוסי מלמן]. מדובר ב-11 אלף יהודים שחיו בשטחים שסיפחה בולגריה מיוון ויוגוסלביה. 48 אלף היהודים שחיו בבולגריה עצמה ניצלו. נשיא בולגריה, שביקר בישראל, ציין כי מדינתו "לא מתנערת מאחריות לגורלם". הידיעה מובאת במלואה בעמ' 12, שם נמצאת גם תגובתו של יו"ר עמותת דור-ההמשך של יוצאי מקדוניה, אחד האזורים המסופחים, השמח על ההתבטאות, אבל דורש התנצלות רשמית ופומבית על ההשמדה.

באותו עמוד מופיעה גם, א-פרופו שואה, ידיעה קטנה תחת הכותרת "בשבוע הבא: הכנסת תקבע איזו ועדה תדון בשואה הארמנית" [שחר אילן].

בעמ' 2 של "הארץ" מדווחים עפרה אידלמן ויהונתן ליס על קביעת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב כי במעשיו של ליברמן יש "יותר מאשר גוון פלילי". החשדות מתרכזים בקבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים בתקופה שבה כיהן ליברמן כשר התשתיות והתחבורה. שני תצלומים מלווים את הדיווח. האחד, תצלום תקריב של ליברמן, פניו מושפלות בדכדוך. בפינת התצלום מופיע תצלום נוסף, של שער מוסף "הארץ" שקיבל בזמנו את הכותרת "תיק ליברמן". אפשר היה לחשוב כי התחקיר העיתונאי ההוא הוביל להחלטת בית-המשפט, אבל הכיתוב לתצלום מגלה כי באותו מוסף "נחשפו חשדות נוספים כלפי ליברמן".

כותרת בשער "ידיעות אחרונות" מפנה לדיווח על מדענים המייצרים במעבדה אדם-קוף. בעמ' 6 מביא דודי גולדמן את הסיפור המלא, שזוכה לכותרת "תינוקוף". המטרה מעט שפויה יותר מהנדמה. גופים שמרניים בעולם, ובעיקר בארה"ב, מתנגדים לביצוע ניסויים בתאי גזע מעוברים של בני-אדם, ומשום כך מסרבים לממן מחקרים בנושא. המדענים הבריטים שאחראים על ה"תינוקוף" מתכוונים לקחת ביצית משימפנזה ולהחליף את רוב התוכן הגנטי שלה בחומר גנטי ממקור אנושי, בתקווה שיוכלו לבצע על התוצר הסופי ניסויים בלי לוותר על המימון.

צבי ינאי בטור פרשנות מביא עוד כמה סיפורים צבעוניים מאזור הדמדומים שבין מדע למדע בדיוני, אך מזהיר: "אנו יודעים מעט מדי על מורכבותו של הגנום האנושי מכדי להעריך את הסכנות העלולות לנבוע ממניפולציות גנטיות בו".

התצלום המלווה את הידיעה הוא של "השיפנזאדן גיילן מהסרט 'כוכב הקופים'".

ועוד הפניה משער "ידיעות אחרונות": "אנחנו לא רצינו, לונדון זכתה. תרומת הענק של סמי עופר". המיליארדר הישראלי מצא מוזיאון שיסכים לקבל את כספו ותרם 20 מיליון ליש"ט למוזיאון הימי הלאומי של בריטניה [מודי קרייטמן ועופר פטרסבורג]. כזכור, לפני כשנתיים ביטל עופר תרומה של 20 מיליון דולר לבניית אגף במוזיאון תל-אביב, בעקבות הסערה שהתעוררה כשהתברר כי דרש שהמוזיאון כולו ייקרא על שמו. לפי דוברת המוזיאון הבריטי, עתה, כנראה, ייקרא רק האגף על שמו. הציטוט המדויק: "אני לא בטוחה, אבל לא אופתע אם יקרא משהו על שמו". אגב, האגף שייבנה יכלול "ארכיון, גלריה, בית-קפה ומסעדה".

דוד רגב מדווח בעומק "ידיעות אחרונות" כי "בית-האבות היוקרתי נופי-גילה אוסר על פיליפינים שמטפלים בקשישים לבלות בלובי המפואר", וכי הם נאלצים לבלות סגורים בחדריהם או במרתף. מנהל המוסד, נעם נסים, קבע "בימים האחרונים" נוהל שלפיו באולם הלובי יש היתר רק לשני עובדים זרים המתחלפים בתורנות. תגובת המנהל: "יהיו שם מטפלים תורנים שידאגו לקשישים. למטפלים הוצע להיות במקום אחר. אני לא רואה בזה כל בעיה".

כמה ענייני תקשורת

יוסי ורטר תוהה במסגרת טורו ב"הארץ" אם יש קשר בין תוכנית הריאליטי של גאידמק לעובדה שמנהל עסקיו, אורי שני, הוא חבר של הבעלים של הזכיינית רשת. ורטר רומז לקשר בין הירידה בפופולריות של גאידמק, התרסקות מפלגתו בסקרים והחלפת הפרסומת שלו בזו של נינט - לבין היוזמה לצאת בתוכנית טלוויזיה. דוברת רשת טוענת שאין קשר. "העבודה על הפורמט החלה לפני ששני נכנס לתפקיד", ומוסיפה: "ונניח שהתוכנית היתה באה לעולם כתוצאה מהקשרים האלה, מה רע בזה?".

בעמוד האחורי של "מעריב" מדווח ערן סויסה על פרישתו של רפי רשף מגלי צה"ל החל מיוני הקרוב. מנחם הורוביץ, שלו ולשרון וכסלר יש פינה משותפת בתוכנית, מצוטט כמי שאומר: "אני מקווה שהפינה שייסד רפי תימשך גם אחריו".

בעיתון "העיר תל-אביב" מבקרים את הראיון שערכו רביב דרוקר ועפר שלח עם ראש עיריית תל-אביב רון חולדאי בתוכניתם "שישי", ומביאים רשימה של שאלות קשות שלא נשאלו. דרוקר ושלח בתגובה: "כתבת טלוויזיה במתכונת של 'בדרכים', מטבעה איננה ראיון מקיף"; "שאלון כמו זה שהצגתם פשוט אינו אפשרי - הוא היה יוצר כתבת טלוויזיה של 20-15 דקות, החורגת בהרבה מגבולותיה של 'שישי'"; "התוכנית איננה 'תל-אביבית' במובן זה שנושאיה צריכים להיות נגישים ומובנים גם למי שאינו גר בעיר".

עמ' 30 ב"מוסף לשבת" של "ידיעות אחרונות" מוקדש כולו לפרסומת עצמית לעיתון. לא צריך להמתין ולראות את המודעה הזו [באומן-בר-ריבנאי] בארכיון העיתונים בעוד חמש או עשר שנים כדי להזדעזע מכמה שהיא נראית מיושנת, היא מעוררת את הרושם הזה כבר עתה. נראית בה בחורה המעיינת בחיוך בגיליון חגיגי של "ידיעות אחרונות". מאחורי כתפה מציץ החבר שלה, גם הוא רוצה לקרוא. בקדמת התצלום שולחן קפה ועליו סהרון וכוס מיץ תפוזים. הסיסמה: "ידיעות אחרונות יש רק אחד".

אפשר ללמוד הרבה על מצב המדינה והתקשורת ועל היחסים ביניהן מהגיליון שנבחר לככב במודעת הפרסום. הכותרת הראשית מכריזה: "לוחמי המופת". כותרת הגג: "38 גיבורי מלחמת לבנון קיבלו אמש את אות הרמטכ"ל". עוד מופיע שם טור מיוחד של איתן הבר תחת הכותרת "פנינו היפות", ותצלום גדול של בני משפחת חייל שנהרג במהלך חילוץ פצוע במלחמת לבנון, המקבלים את עיטור המופת מהרמטכ"ל.