"אובדן פרופורציות מוחלט", כך מגדירים ב"הארץ–דה-מרקר" את נוסח תביעת העתק שהגישה נגדם חברת ג'רוזלם-פוסט בע"מ, המוציאה לאור של "מעריב". התביעה, שהוגשה בעקבות דיווח של כתב המדיה נתי טוקר על קיצוצים ב"מעריב", מבוססת על "תיאוריות קשר קונספירטיביות מופרכות", נטען בכתב ההגנה שהוגש לפני ימים אחדים לבית-המשפט. לפי "דה-מרקר", התביעה הוגשה "ממניעים זרים" בעקבות פרסום קודם של טוקר על בעל השליטה ב"מעריב", אלי עזור.

בחודש מאי האחרון פרסם טוקר באתר "דה-מרקר" ידיעה שנשאה את הכותרת "משבר ב'מעריב': דסק העיתון היומי ייסגר – עשרות יפוטרו". על הכוונה לבצע פיטורים ב"מעריב" דווח לראשונה באתר "העין השביעית", אך הידיעה ב"דה-מרקר" הביאה את מו"ל "מעריב" להגיש תביעת דיבה בסך מיליון שקל נגד טוקר, מו"ל קבוצת "הארץ" עמוס שוקן, עורך "דה-מרקר" אבי בר-אלי ועורך האתר גלעד לוי.

ב"מעריב" טענו, באמצעות עורכי-הדין מורן מאירי, רז בן-דור וטל שמראל, כי הידיעה של "דה-מרקר" היא חלק מ"קמפיין חיסול" שנועד להביא לסגירת העיתון בשל "התחרות העסקית העזה בין 'מעריב' ל'הארץ'". לפי "מעריב", אכן היתה כוונה לבצע פיטורים, אך מצומצמים יותר מאלו שדווחו ב"דה-מרקר". עוד קבלו ב"מעריב" על כך שטוקר פנה בבקשת תגובה טרם פרסום הידיעה למנכ"ל "מעריב" מוטי בר-זיו, ולא למנכ"לית הקבוצה רונית חסין-הוכמן או לעורכי העיתון דורון כהן וגולן בר-יוסף.

"בית-המשפט הנכבד אינו הזירה המתאימה לבירור המחלוקת המלאכותית והמאולצת שהגתה התובעת, שנראה כי הוגשה ממניעים זרים הקשורים להליך קודם שיזם גוף תקשורת אחר שבשליטת בעלי התובעת כנגד הנתבעים, וסולק על הסף"

בכתב ההגנה, שהוגש באמצעות עורכי-הדין תמיר גליק וירון שלמי, נטען כי יש לדחות את התביעה מכל וכל, בין היתר בגין האופן שבו נוסחה. חלק מהטענות בכתב התביעה, לפי "דה-מרקר", כאילו טוקר הוא "מפגע" שעשה שימוש ב"פצצה מלוכלכת" כחלק מ"ניסיון התנקשות" בעיתון מתחרה, הן טענות "מבישות".

"ידיעה קצרה ועניינית המתמקדת בשינויים מבניים בכלי תקשורת מוכר וידוע אינה יכולה בשום מובן שהוא להיחשב כ'ניסיון התנקשות'", טוענים ב"דה-מרקר", "ומי שמתנסח באופן שכזה בתביעת לשון הרע אינו זכאי לסעד מבית-המשפט".

"אין כל פרופורציה או הלימה בין הפרסום ובין התובענה המתלהמת שהגישה התובעת", טוענים ב"דה-מרקר" בהמשך כתב ההגנה. את הטענה כאילו מדובר ב"קמפיין חיסול" מטעמם הם מגדירים כ"דבר הבל חסר שחר". "אילו חלילה היתה לנתבעים כוונה לבצע 'קמפיין חיסול', הרי שהם נכשלו בכך כישלון מוחלט אם כל מה שיצא תחת ידם הוא הפרסום האזוטרי נשוא תביעה זו". כמו כן נטען כי הידיעה שפרסם טוקר באתר "דה-מרקר" עלתה "בשעות אחר-הצהריים, המתאפיינות בתנועת גולשים נמוכה, ואף לא פורסמה בעיתון המודפס, עובדות שאינן מתיישבות, בלשון המעטה, עם טענות התובעת בדבר 'קמפיין חיסול'".

ב"דה-מרקר" מכחישים פעם אחר פעם בכתב ההגנה את טענת "מעריב" כאילו זה האחרון מהווה תחרות ל"הארץ" או "דה-מרקר". "הארץ", כך נטען, "מכוון לקהל יעד שונה לחלוטין ופונה לפלח שוק שונה", ואילו "דה-מרקר" הוא בכלל עיתון כלכלי.

לחברת ג'רוזלם-פוסט יש במות תקשורתיות בולטות לפרסום טענותיה, והיא יכולה להשתמש בהם במקום להגיש תביעת דיבה, טוענים ב"דה-מרקר", ומוסיפים כי "בית-המשפט הנכבד אינו הזירה המתאימה לבירור המחלוקת המלאכותית והמאולצת שהגתה התובעת, שנראה כי הוגשה ממניעים זרים הקשורים להליך קודם שיזם גוף תקשורת אחר שבשליטת בעלי התובעת כנגד הנתבעים, וסולק על הסף".

ב"דה-מרקר" מתכוונים להליך משפטי שנפתח בעקבות ידיעה שפרסם טוקר בשנת 2017 תחת הכותרת "גם הנגבי בניגוד עניינים: התערב ברפורמה בשידורי הספורט – שעשויה לפגוע בחברו אלי עזור". חברת צ'רלטון בע"מ, אף היא בשליטת עזור, הגישה תביעה בסך 400 אלף שקל נגד טוקר, אולם התביעה נמחקה על הסף מסיבה טכנית: עזור סירב לקחת את מקומה של חברת צ'רלטון כתובע.

רון קופמן (צילום מסך)

עוד טוענים ב"דה-מרקר" כי דווקא הם הקורבן ל"כתבות מכפישות ופוגעניות" מצד חברת ג'רוזלם-פוסט בע"מ וכלי התקשורת שבבעלותה. ב"דה-מרקר" מזכירים כי זמן קצר לאחר פרסום הידיעה של טוקר על הקיצוצים הופיע באתר "מעריב" מאמר חריף מאת רון קופמן, שנשא את הכותרת "אין גבול: השקרים של טוקר מ'דה-מרקר'". בעל הטור תקף את טוקר אישית וכינה אותו "כתבלב שהוא סוג של רכילאי בכיר בתחום הטיפשורת" (כך במקור).

לגופן של טענות התביעה טוענים ב"דה-מרקר" כי פעלו "ביושר ובהגינות", על-פי כללי העיתונות האחראית. כ-20 עובדים אכן זומנו להליכי שימוע לפני פיטורים על רקע השינויים המבניים ב"מעריב", טוענים ב"דה-מרקר", כך שהידיעה היתה מדויקת. עוד מודגש בכתב ההגנה כי טוקר ביקש טרם פרסום את תגובת מנכ"ל "מעריב", אך זה הסתפק ב"אין תגובה", מבלי להפנות את הכתב למנכ"לית הג'רוזלם-פוסט או לעורכי "מעריב".

ב"דה-מרקר" מבקשים מבית-המשפט לדחות את התביעה ולחייב את התובעת בהוצאות שהיקפן ייקבע "בהתחשב בסכום העתק חסר היסוד שנתבע בהליך זה".

28384-06-19

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 35.46MB)