העיתון "מעריב", שבבעלות איל התקשורת אלי עזור, עומד בפני מהלך עמוק של קיצוצים שישנה את פניו. גורמים בעיתון ששוחחו עם "העין השביעית" אומרים כי בשבועות האחרונים מקדמת ההנהלה גל פיטורים נרחב שחלקו כבר יצא לפועל. במערכת העיתון חוששים כי משמעות המהלך היא ריקון מהדורת הדפוס היומית של "מעריב" מתוכן מקורי.

בין העובדים שפוטרו או עומדים בפני פיטורים ישנם עורכים וכתבים שממלאים פונקציות מרכזיות בעיתון ובאתר האינטרנט שלו. לפי גורמים ב"מעריב", בהנהלת קבוצת התקשורת מעוניינים להפוך את העיתון למעין אוגדן מודפס של התוכן שפורסם יום לפני כן באתר האינטרנט – בדומה למתכונת של "ישראל פוסט", חינמון שהוציא בעבר אלי עזור. אחד החששות שמביעים העובדים הוא שהמוסף היומי של "מעריב", "המגזין", ייסגר.

אם המהלך ייצא לפועל במלואו, יהיה זה פרק נוסף בתהליך קריסה שנמשך עשורים רבים. "מעריב" היה העיתון הנפוץ בארץ מימי קום המדינה ובמשך קרוב לשלושה עשורים, אך איבד את התואר ל"ידיעות אחרונות" בשנות השבעים של המאה הקודמת. בשנות התשעים היה העיתון השני בתפוצתו, אך סבל מאי-יציבות פנימית כרונית – בין היתר משום שהמו"ל דאז, עופר נמרודי, הסתבך בפלילים ורתם את "מעריב" למאבקו האישי.

החשיפה הנמוכה של "מעריב" מנעה מהמערכת לקבוע סדר יום עצמאי, ואילצה את המחלקה המסחרית של העיתון להוריד את מחירי המודעות – לעתים עד כדי אלפי שקלים בודדים לעמוד

בעשור הקודם, אחרי הקמת החינמון "ישראל היום", "מעריב" הלך והידרדר מבחינה מסחרית, אם כי גם קודם לכן היה שרוי בהפסדים. רכישתו בידי הטייקון הקורס נוחי דנקנר ב-2011 סימנה את סופו של "מעריב" הישן: תוך זמן קצר עבר העיתון ריסוק פנימי חריף שבמסגרתו הוכפף באופן בוטה לאינטרסים של הבעלים. דנקנר, שאז עוד נהנה מדימוי של גאון פיננסי, לא הצליח לייצב את מצבו הכלכלי של "מעריב", הפסיד מאות מיליוני שקלים והוביל את העיתון להקפאת הליכים. לקראת סוף 2012 מינה בית-המשפט נאמנים לנהל את העיתון, ואלו מכרו אותו לשלמה בן-צבי ובני משפחתו, שהחזיקו בעיתון הדתי-לאומי "מקור ראשון".

בן-צבי איחד את "מעריב" עם "מקור ראשון" וניבא לעיתון גדולות ונצורות – אך הסתכסך עם העובדים והוביל את שני העיתונים לפירוק. זה היה סופו של "מעריב" כישות עצמאית. המו"ל הנוכחי, אלי עזור, רכש מכונסי הנכסים את המותג "מעריב" ובנה סביבו מערכת רזה שעשתה שימוש בתוכן שהופק על-ידי שאר גופי התקשורת שלו – העיתון "ג'רוזלם פוסט" ותחנת הרדיו 103FM. תחת עזור הושקעו מאמצים בחיזוק מהדורת סוף השבוע של "מעריב", אך המהדורה היומית המשיכה להציג נתוני חשיפה ירודים.

החשיפה הנמוכה הקשתה על מערכת "מעריב" לקבוע סדר יום, ואילצה את המחלקה המסחרית להוריד את מחירי המודעות – לעתים עד כדי אלפי שקלים בודדים לעמוד, כפי שהתברר בבדיקת "העין השביעית" מ-2016. במקביל להידרדרות בהכנסות ממודעות החלה ההנהלה למכור למפרסמים כתבות ומדורים מערכתיים. לדברי גורמים ב"מעריב", השינויים שעומדים כעת בפתח אינם קיצוץ בשומנים ולא בבשר החי – אלא כריתה של איברים שלמים.

מנכ"לית "ג'רוזלם פוסט" רונית חסין-הוכמן, שאחראית גם על "מעריב", לא השיבה לפניית "העין השביעית".