האם ניתן לסמוך על מערכת החוק של מדינת ישראל שתחקור כראוי את הריגתו של סלמון טקה, צעיר יוצא אתיופיה, בידי קצין משטרה, ותוציא לאור את האמת? חשיבותה של התשובה לשאלה זו משתרעת הרבה מעבר לעניינה הפרטי של משפחת טקה או משפחתו של היורה. שאלת האמון בכוחות הביטחון, ויכולתם לאכוף את החוק על אזרחי ישראל באופן הגון ושוויוני, נטול גזענות ואפליה, עומדת בבסיס המחאה ההמונית ששטפה את ישראל בימים האחרונים.

סוגיית האלימות המשטרתית אינה מוגבלת ליוצאי אתיופיה ולא נולדה היום, וכדי לטפל בה נוסדה מחלקת חקירות נפרדת מהמשטרה, שאמורה לפעול באופן עצמאי וללא תלות באינטרסים של המשטרה, שעלולה לנסות ולטייח מקרים שבהם מפעילים אנשיה כוח מופרז או יחס גזעני. בחינה של האופן שבו פעלה דוברות המשטרה ומספר פרסומים בתקשורת מעלים שאלות קשות באשר להתנהלות של מערכת אכיפת החוק בכל הנוגע לחקירת המקרה, לחוסר הפניות של המערכת וליכולתה לחקור את עצמה.

טקה נורה ביום ראשון לפנות ערב, בשכונת מגורים בקריית-חיים שבצפון. סמוך לאחר הירי נקבע מותו. היורה הזדהה בפני שוטרים שהגיעו למקום כקצין משטרה. מרגע זה אמורים השוטרים לאטום את הזירה ולהותיר את הטיפול בחקירה למחלקת חקירות שוטרים (מח"ש) שבמשרד המשפטים – הווה אומר מחוץ לידה ולטיפולה של משטרת ישראל.

השוטרים אמורים להותיר את הטיפול בחקירה למחלקת חקירות שוטרים (מח"ש) שבמשרד המשפטים. אלא שכבר בליל הירי בטקה, עוד לפני חצות, הגיעה הודעה מדוברות המשטרה עם גרסה התומכת בקצין היורה

אלא שכבר באותו לילה, עוד לפני חצות, הגיעה הודעה מדוברות המשטרה עם גרסה התומכת בקצין היורה. מ"בדיקה ראשונית של נסיבות האירוע עולה כי שוטר שלא היה בתפקיד ושהה עם אשתו ושלושת ילדיו הקטנים בגן שעשועים סמוך למקום הבחין בקטטה ברחוב בין מספר צעירים וניסה להפריד בין הצדדים. בשלב מסוים לאחר שהזדהה כשוטר החלו הצעירים ליידות לעברו אבנים. השוטר, שלטענתו חש בסכנת חיים, ביצע ירי שנסיבותיו נבדקות. [...] השוטר נחבל מספר חבלות בפלג גופו העליון ופונה לקבלת טיפול רפואי בבית-חולים. המשך חקירת האירוע הועברה למחלקה לחקירות שוטרים".

הודעה זו נשלחה לפני שמח"ש החלה לחקור, ואף לפני שהשוטר היורה פגש עורך-דין. כיצד המשטרה יודעת למסור גרסה כבר בשלב זה? אם דוברות המשטרה לא המציאה את הדברים מדמיונה הקודח, הרי שמדובר בתוצר של גביית עדויות, מהשוטר היורה ואולי גם ממעורבים נוספים. אלא שהמשטרה אינה הגוף החוקר בחקירה זו, ועל פניו מדובר בשיבוש אפשרי של החקירה. עדים יכולים לתאם ביניהם גרסאות על סמך הפרסום, זכרונות של עדים יכולים להתערבל ולהיות מושפעים מהפרסום, ועדים יכולים להיות מאוימים על-ידו. עדים – שאם אכן נחקרו בשלב זה על-ידי המשטרה – נחקרו על-ידי עמיתיו, אולי אפילו חבריו, של החשוד המרכזי.

כבר למחרת ניתן צו איסור פרסום על כל פרט מפרטי החקירה, לבקשת מח"ש, מחשש לשיבוש הליכים. אלא שמיום שלישי התחילו להתפרסם בתקשורת פרטים מהחקירה המציגים את גרסתו של הקצין היורה ומחזקים אותה. ב"וואלה" התפרסם כי לפי ממצאי החקירה השוטר ניגש לעזור לילד מוכה, חש סכנה וירה רק לרצפה. הכתבה מדגישה כי החקירה "מחזקת" את גרסתו של השוטר היורה ונראית כאילו הוכתבה על-ידיו. ב"הארץ" מתפרסמת כתבה מלאה ומקיפה יותר, המציגה גם פרטים שאינם נוחים לשוטר היורה, אך נכללת בה גם הגרסה שלפיה הכדור "ניתז" בטעות אל טקה והרג אותו.

"מתחזקת גרסת השוטר", הידיעה ב"וואלה"

"מתחזקת גרסת השוטר", הידיעה ב"וואלה"

בשלב זה פרטים כגון תוצאות של בדיקת הקליע לא אמורות להיות בידיו של החשוד או של עורך-דינו, וממילא לא להיות מודלפים על-ידו. מדובר לכאורה בפרטים שיכול לספק רק מי שמצוי בעומקם של הדברים ונחשף לחומרים כמו דו"חות מעבדה. האם המשטרה ניצלה את נגישותה לחקירה שאמורה להיות מחוץ לתחום עבורה, כדי להשפיע על האופן שבו היא מוצגת בתקשורת, במקרה נפיץ ומתוקשר מאין כמוהו?

הדלפות הן לחם חוקה של העיתונות, וצווי איסור פרסום הם פעמים רבות אמצעי דרקוני ולא מוצדק כדי להסתיר מידע מביך או מרשיע מאורה המחטא של העיתונות. במקרים רבים יש להריע לעיתונות שמנסה להסיר צו, באמצעות פרסומים מרומזים או עתירות משפטיות. אלא שבמקרה זה מדובר בצפצוף ארוך ומתמשך, כאילו צו איסור הפרסום כלל לא היה קיים, ויתרה מזאת – מדובר בהפרה של הצו לא כדי לאתגר את הממסד ולהעניק קול לחלש, אלא בדיוק להפך.

הדברים נכונים באותה מידה גם אם גרסתו של השוטר היורה נכונה במלואה. ככל שתמשיך הבחישה התקשורתית, שנראית כאילו היא מגיעה מכיוונה של המשטרה, יקטן הסיכוי שהציבור יאמין לתוצאות החקירה, יהיו אשר יהיו

השוטר היורה, חשוב לציין, נשלח למעצר בית "בפיקוח משטרת ישראל". במלים אחרות, חשוד שהרג אדם, נמצא במעצר בית בפיקוחם של עמיתיו. תיאורטית, לפי תנאי המעצר, הדובר או המפקדים של התחנה שבה עובד החשוד, יכולים להיות מי שמפקחים עליו בעת מעצרו. זוהי דוגמה אחת לאופן מעורר השאלות שבו פועלת מח"ש בחקירה הכל-כך רגישה הזו.

נראה לי כי אין ספק שהגורמים הבכירים ביותר בממשלה ובמערכת האכיפה היו שמחים להשפיע על תוצאות החקירה הזו, שיכולות להשפיע באופן ברור וניכר הן על תדמיתה של המשטרה והן על המשכה של המחאה ההמונית. דווקא בשל כך הציבור צריך להיות משוכנע מעבר לכל ספק כי החקירה נערכה באופן הבלתי תלוי והנקי ביותר האפשרי.

הדברים נכונים באותה מידה גם אם גרסתו של השוטר היורה נכונה במלואה, והוא התנהג באופן סביר וראוי. ככל שתמשיך הבחישה התקשורתית, שנראית כאילו היא מגיעה מכיוונה של המשטרה, יקטן הסיכוי שהציבור יאמין לתוצאות החקירה, יהיו אשר יהיו, ושכרם התדמיתי של השוטר ושל המשטרה יצא בהפסדם.

כשהמשטרה מספקת לתקשורת גרסאות לחקירה שאמורה להתרחש מעבר לגבול סמכותה, וכשהדלפות מפורטות מתרחשות למרות צו איסור פרסום גורף שמטרתו הרשמית מניעת שיבוש הליכים, קשה לראות כיצד ישוקם אמון הציבור באמינותה של המערכת.