הרשמה לניוזלטר

ידיעות הגימטריה

"ידיעות אחרונות" פונה בייאושו למיסטיקנים בחיפוש אחר סקופים | אבי רצון מוצא קווי דמיון בינו ובין מאמן הנבחרת | ו"הארץ" רוצה להיות כמו כולם

שלמה מן 09.11.2010

בשבוע שעבר נקבע שפל חדש בעיתונות הספורט הישראלית. לא שפל מפתיע, לא שערורייתי, לא כזה שטרם נודע כמותו, סתם שפל, עוד שפל, שמזכיר לקוראים, ממש מטיח בפניהם, מה חושבים עליהם עורכי העיתונים שהם צורכים.

"תכירו", זעקה כותרת מדור הספורט ב"ידיעות אחרונות" ביום חמישי שעבר, "בן שהר". בן מי? תחזיקו חזק: מתברר כי חלוץ הפועל תל-אביב, בן סהר, מתכוון לשנות את שם משפחתו "לאחר שקיבל ייעוץ ממספר גורמים, ביניהם אנשי דת".

הסיבה למהלך הספורטיבי הזה, נידב הכתב נדב צנציפר את ההסבר, היא בצורת הכיבושים שסהר, סליחה, שהר, לקה בה לאחרונה. הכישרון, הכושר הגופני, חוכמת המשחק, הנוכחות ברחבה, הסברים ענייניים לאי-ההבקעה של השחקן, אפילו קלישאות בנוסח הכדור הוא עגול והשפיץ של הנעל יתום – נדחקו לפינה לכבוד הממבו-ג'מבו התורן, שבעזרתו, ולא בעזרת שום דבר אחר, תוסר הקללה מעל ראשו של השחקן במהרה בימינו אמן.

ידיעת הרכילות הזניחה הזו לא רק התנוססה בשער יום חמישי, אלא גם פתחה למחרת עמוד בכותרת בולטת נוספת. הפעם ציטוט מפי הסוס, שמעדיף לדהור בין רבנים ובאבות מאשר על כר הדשא: "שינוי השם יוביל אותי לדרך חדשה". הפעם גם נוסף לעסק העיגול האדום המוכר, השמור בדרך כלל לסקופים אמיתיים: "בעקבות חשיפת 'ידיעות אחרונות'".

הקוראים הנדהמים זכו גם להסבר מפי סנדקי המהלך, שעשוי לשנות את פני הפועל תל-אביב: הרבנים שבחשו בשמו של השחקן הסבירו כי שינוי סדר האותיות "סהר" יוצר את המלה "הרס" והוסיפו: "שהר בגימטריה = 505, כלומר חמסה משני הצדדים, העוזרת בהגנה ובהצלחה, כך מסבירים אנשי מיסטיקה וקבלה. החלוץ ערך בתקופה האחרונה כמה ביקורים בנתיבות, שם נועד עם מספר רבנים לשם קבלת ההחלטה הסופית".

איך קרה שידיעה שהיתה ראויה, לכל היותר, לכמה שורות מחויכות בשולי דיווח שגרתי על הקבוצה זכתה למקום המכובד השמור בדרך כלל לחדשות מרעישות ממש? מדוע טורח העיתון של המדינה לקדם לראש סדר היום אירוע שהופך את הספורט ואת אהבת הספורט לעניינים שיוכרעו, אם ירצה השם, על-ידי משחקי מלים ודילוגי אותיות? מדוע בחר "ידיעות אחרונות" להתייחס לאנקדוטה הזאת ברצינות תהומית, בלי שמץ ביקורת או תמיהה, כאילו בכך תיפתר בעייתו המקצועית של החלוץ? לאלוהים הפתרונים.

האתר ONE הפך לבדיחה את צמד המלים "פרסום ראשון" ונוהג להדביק אותו לכל ידיעה מדרגה שנייה ושלישית, אבל זו המניירה שלו, והקוראים למדו להתייחס אליה בהומור הראוי. מעיתונות שמכבדת את עצמה, וב"ידיעות" מתייחסים כך לעצמם, מצופה לנהוג בכלי העבודה שלה ברצינות רבה יותר. מיקום מרכזי בשער, סטמפות דרמטיות למיניהן ומסגורים חגיגיים הם כלי העבודה החזותיים שכל עורך יודע ששימוש מושכל בהם מעיד על מידת המהימנות שלו.

לספורט "ידיעות" לא היו בשנה האחרונה חשיפות ותחקירים מיוחדים שזיעזעו את הספורט הישראלי. ואם אין, לא נותר אלא להמציא. כך קרה עם הניפוח המגוחך של אותו ציטוט גזעני שפלטה חברת קיבוץ מן השורה, ניפוח שניסה להסיט את תשומת הלב מסוגיה מרכזית בכדורסל הישראלי לשוליים הפופוליסטיים, הפסבדו-גזעניים שלה.

הפעם בחרו העורכים ב"ידיעות" לעלות מדרגה, והתפתו להמליך אנקדוטה זניחה, מטופשת אפילו – צעד נואש של שחקן שהמיר את הכישרון במיסטיקה ואת העבודה הקשה בהתרוצצות בין ידעונים – לדרגת "חשיפה", ובכך הפכו את עצמם לחוכא ואטלולא.

נ"ב: לעומת "ידיעות אחרונות", שמקפיד מהשבוע על הסקופ שלו וכותב "בן שהר", בשלושת מדורי הספורט האחרים בעיתונים נותר עדיין החלוץ בן סהר.

לך לדוג

אבי רצון, פרשן ספורט "מעריב", האיש שהמציא בתקופת עיתון "חדשות" את הפרובוקציה בתקשורת הספורט, איבד מזמן את יכולת ההרתעה. בספורט "מעריב", שם הוא מקבל שטח פרסום מדי שבוע, הוא מנסה לשמר ימיו כקדם. ב"מעריב" יכלו לפחות ליהנות מבאזז באינטרנט, אבל זה כמה שנים שרצון מסרב לאפשר לפרסם תגובות לטוריו ב-nrg. וכך נותרו הקוראים עם פרשן אנכרוניסטי, שמדי שבוע ממליך, ממנה ומטיף.

ביום ראשון נטפל רצון למאמן הלאומי לואיס פרננדס, קבע שהוא לא עובד קשה כפי שהיה ראוי, התלונן שהוא לא צופה במספר משחקים מספיק, ושלח אותו לנפוש בים תחת הכותרת "לך לדוג". הטור התפרסם בשער ספורט "מעריב". ביום ראשון חזרו ההאשמות האלה אל הפרשן כבומרנג אבורג'יני מצוי: צמד שערים שכבש בשבת חלוץ הפועל פתח-תקווה דודו ביטון עורר את רצון מתרדמתו. פתאום התברר לו שיש טאלנט כזה בליגת-העל, והוא, הפרשן הלאומי המדופלם, לא ידע.

"האמת", כתב רצון, "עד לפני כמה ימים לא שמעתי את השם דודו ביטון. אריק איזיקוביץ', עסקן מחונן שהפך את טוברוק לאימפריית כדורגל מקומית, היה על הקו. מה דעתך על מה שעושים לדודו, הוא ביקש לדעת. לא ידעתי על מה הוא מדבר, אבל זרמתי איתו [...] אתמול ראיתי לראשונה את ביטון. האמת? חלוץ מהספרים ומהסרטים. אחר-כך, כשהתברר לי מהשדר שביטון גם כבש את כל שעריה של הפועל פתח-תקווה העונה, שמונה במספר, הבנתי שאני קצת לא בעניינים [...] מה שמעניין הוא שדווקא את הביטון הזה פרננדס לא קלט בשוטטותו ברחבי המדינה".

אז גם רצון, כמו המאמן הלאומי, לא צופה ביותר מדי משחקים, לא מעודכן, וגם לו אין מושג מיהו הכוכב החדש, מה שלא מפריע לו לשלוח אותו לנבחרת על סמך צפייה במשחק אחד. לא נותר אלא להמליץ גם לפרשן הוותיק לצאת לדוג לצד המאמן הצרפתי ולחסוך מהקוראים את טרחנותו.

10 קטנות

ארץ לא נודעת. משהו קורה ב"הארץ" בשבוע האחרון. ממדור ספורט שמשתדל לבדל את עצמו מהאחרים, הוא נראה כמי שמשתדל להידמות להם. כך לפחות בחלון הראווה שלו. שער המדור ביום ראשון שעבר: הנפילה של אורי מלמיליאן בבית"ר ירושלים. יום שני: מכבי תל-אביב מנצחת את ירושלים בכדורסל. שלישי: לקראת משחקה של הפועל תל-אביב בליגת האלופות. רביעי: משחקה של הפועל תל-אביב מאמש. חמישי: רוג'ר פדרר בנעלי בית (סוף-סוף שינוי לעומת "מעריב" ו"ידיעות"). ראשון: שוב מלמיליאן בשער. שני: לקראת מכבי חיפה מול הפועל תל-אביב. שלישי: סיקור המשחק מחיפה. "הארץ", כמעט כמו כולם.

גן סגור. מצד שני, "הארץ" הבריק עם סיפור קבוצת הנשים בכדורסל של הפועל תל-אביב, ששלוש משחקניותיה מתגוררות בגן ילדים בקיבוץ רמת-הכובש. הכתב אריה ליבנת חשף את תנאי המגורים הירודים שלהן ואת עליבותה הכללית של הקבוצה. הסיפור מוקם בעמ' 3 היוקרתי. ביום שני, ארבעה ימים לאחר הפרסום, לא התייצבה הקבוצה למשחק הליגה לאחר שנותרה עם ארבע שחקניות בלבד. הקרדיט על החשיפה – ל"הארץ".

משחק מוקדם. גם כותרת בשער – "המכשף הניגרי" – וגם ציון 10 בעקבות הופעתו ההירואית במשחק המרכזי בחיפה לא הספיקו לווינסנט אניימה, שוער הפועל תל-אביב, להיכלל בנבחרת המחזור של "מעריב". בקרליבך העדיפו את שוער אשקלון, שספג שני שערים וקבוצתו נוצחה. ככה זה כשסוגרים עניין אחרי משחקי השבת ולא מחכים לשני המשחקים בימים ראשון ושני. לא רציני.

לא רק ב-ONE אי-אפשר לסמוך על תוצאות הלייב (כפי שפורסם כאן). ביום שישי אחרי הצהריים פורסם בוואלה (בחסות Livegames, ספקית התוצאות) כי עשרות משחקים מליגה ב' וליגה ג' הסתיימו ללא שערים. האמת כמובן שונה לגמרי (כולל התוצאה של מגדל-העמק מול בית-שאן, בתחתית המסך, 0:2 ולא 0:1).