מיהו גולן גורליק מירושלים, מפעיל אתר mygol.net, שנגדו הוגשו בחודשיים האחרונים שתי תביעות על 100 אלף שקל כל אחת וצווים נגד המשך פעילותו? mygol הוא מפלטם של אלפי צופי ספורט שאינם מחוברים לערוצים בתשלום. דרכו הם יכולים לצפות חינם בשידורי משחקים חיים בצ'רלטון, בערוץ 5 פלוס לייב ועוד.
מי שלא משלם בגלל חסרון כיס, קמצנות או סתם חוסר רצון להעשיר ערוצי טלוויזיה בתשלום, יכול לעקוף אותם באמצעות האינטרנט ולהגיע אל הארץ המובטחת. הצפייה במשחקים באינטרנט אינה נוחה. האיכות לגמרי לא HD, השידור חורק, לפעמים נתקע, לפעמים נקטע, אבל כשאין תקלות, זהו המעוז האולטימטיבי של סרבני ההתקשרות עם ערוצי השנור, אלופי הפטנטים בגריפת כספים.
בצעד נדיר נרקם באחרונה סוג של שיתוף פעולה בין הערוצים היריבים צ'רלטון וערוץ הספורט בניסיון להתחקות אחר גורליק. שתי חברות הטלוויזיה הגישו את תביעותיהן באמצעות אותו משרד עורכי-דין, כצנלסון את להב. שני כתבי התביעה מנוסחים באופן כמעט זהה. לטענתן, mygol גונב את זכויותיהן ופוגע בהן כספית.
"את המוצר שמייצרת התובעת בעמל וממון רב מציע הנתבע ללקוחותיו חינם אין כסף, תוך שהוא מרוויח משטחי הפרסום שהוא מוכר באתר האינטרנט לחברות מסחריות שונות", נכתב בכתבי התביעות. "היקף הנזק הנגרם לתובעת על-ידי העמדת המוצר שלה באתר האינטרנט בחינם אינו ניתן להערכה. לא ניתן לדעת כמה לקוחות בכוח בחרו שלא לרכוש מנוי לערוצי התובעת, שעה שהם גילו שהם יכולים לצפות בערוציה ללא תשלום. אין לדעת עוד כמה ממנוייה של התובעת בחרו שלא לחדש את המנוי שלהם לערוציה שעה שהם גילו שהם יכולים לצפות באותם ערוצים ממש ללא כל תשלום באתר האינטרנט".
אתר mygol, היום (צילום מסך)
mygol פועל זה כשנתיים. רשומים בו כ-16 אלף איש, ובערב שידורים מחוברים אליו כמה מאות. שיא הצפייה נרשם לפני כחודש, ב-20 באפריל – 5,325 איש. באותו יום שודרו הדרבי החיפאי בכדורגל בגביע המדינה בערוץ 5 פלוס לייב, חצי גמר הגביע האיטלקי בצ'רלטון, הגמר בספרד בין ברצלונה לריאל מדריד (ערוץ 9) ועוד. צ'רלטון וערוץ הספורט דרשו וקיבלו צו מניעה האוסר על גישה או צפייה ב-mygol, אבל האתר ממשיך לפעול. בשבועות האחרונים ניכרת ירידה בפעילותו ואי-אפשר למצוא בו את ההיצע הרגיל.
האתר רשום על-שם גולן גורליק מרח' נרקיס 6 בירושלים, אבל חיפוש אחריו במאגרי מידע שונים הוביל למסקנה שאין חיה כזו. כאילו כדי להוכיח זאת, בכתב התביעה לא מופיע מספר תעודת הזהות שלו. שני הערוצים מגששים אחריו באפלה. הם לא הצליחו לאתר את הנתבע ולמסור לידיו את כתב התביעה. בית-המשפט התיר להם "תחליף המצאה", משמע לתלות את התביעה על דלת דירתו, או בחדר המדרגות. אבל גולן גורליק לא הגיש כתב הגנה וממשיך להפעיל את האתר. או שהוא לא יודע על התביעות נגדו, או שהוא מצפצף.
צ'רלטון וערוץ הספורט רודפים אחרי רוח רפאים ביותר ממובן אחד. הם מנסים לתפוס את זה ששבר חלון, כשמסביב נשרפת העיר. mygol הוא חלק מתעשייה משגשגת הקוראת תיגר על זכויות שידור שהאזרח משלם עבורן לעתים ביוקר ולא תמיד בצדק. זוהי תנועה נגדית לקפיטליזציה המטורפת שנכנסת לכיסי הצופים וגובה מהם תעריף פר-ערוץ, פר-משחק, פר-מסירה, פר-נשימה. על הרקע זה, גורליק הוא אחד מהרובין הודים שגונבים עבור הציבור לחם וחלב. נציג החינמיות הטוטאלית שמציע האינטרנט. mygol מעניק לצופיו ספורט ייחודי: להיות שותפים לשוד קל מהסופרמרקטים של בעלי הון, בלי להותיר עקבות.
דרבי תל-אביבי משידורי צ'רלטון, באתר רוז'דירקטה (צילום מסך)
התביעה טוענת כי גורליק מתגורר בירושלים. מקובל לתבוע בעירו של הנתבע, אבל צ'רלטון וערוץ הספורט בחרו את בית-משפט השלום בפתח-תקווה. אולי משום שהבינו שדמות פיקטיבית יכולה להיות בכל רגע נתון בכל מקום בארץ. על בית-משפט השלום בתל-אביב הם ויתרו, אולי מפני שהמקום כבר הכשיר את שידורי הטלוויזיה באינטרנט. לפני שנתיים פסקה שופטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, כי בשידורי ספורט באינטרנט אין הפרת זכויות יוצרים.
זה קרה בתביעה של הפרמייר-ליג האנגלי נגד רוח הרפאים "פלוני". בתביעת הליגה האנגלית נטען כי אותו פלוני מפעיל דרך שרתים מישראל את אתר livefooty, המשדר משחקים שלא כדין, ותבעה לחשוף אותו כדי שתוכל להיפרע ממנו. השופטת קבעה כי עידוד השיח הציבורי (האזנה, קריאה וצפייה בצורות שונות) מחייב שיטוט חופשי באינטרנט. "לתרבות הספורט תרומה חברתית חשובה, ויש לאפשר לרבים לצפות במשחקי ספורט לאומיים וגלובליים".
עוד קבעה בפסיקתה התקדימית והמעניינת: "בהחלט ניתן לומר כי מי שאין ידו משגת, או אינו מעוניין בספורט מספיק בכדי לשלם, ויצפה במשחקים באינטרנט, הוא אינו צופה פוטנציאלי שהיה משלם עבור צפייה בטלוויזיה. ומכל מקום הערך החברתי של הנגשת משחקי הספורט לציבור גובר, מבלי שהוכחה פגיעה משמעותית במבקשת. על כן גם מבחן זה מטה את הכף לכיוון השימוש ההוגן".
חברות צ'רלטון וערוץ הספורט שילמו עבור זכויות השידור, ורוצות להרוויח מהן מה שיותר. הן כפו על הציבור את שיטתן וממשיכות לשכלל את שיטות הגבייה. אין דון-קישוטים שיילחמו בחמדנות שלהן. הסיכוי לנצח אותן דרך בית-משפט או תלונה אצל הרגולטור קלוש עד אפסי. יש כרגע רק דרך אחת להילחם בהן: אותם אתרים שמשדרים את תכניהם חינם אין כסף. זהו הניצחון הקטן של מי שמתעב עריצי ספורט מזליגי תכנים.
אני בעד גולן גורליק וכל האתרים האנרכיסטיים המציעים סחורה דומה. את הדרבי התל-אביבי בכדורגל, ששודר בשבת בצ'רלטון, ראיתי באתר רוז'דירקטה, הפועל מחו"ל (מצורף צילום מסך). ככה זה ברשת. תוריד אחד, יצוצו שניים אחרים. רובם יושבים על שרתים מחו"ל, ולך תאתר אותם או תרדוף אחריהם בבתי-משפט בעולם. במקום לבזבז אנרגיות על מלחמה אבודה, או להסתכן בפסיקת שופט שתכשיר את השרץ, כדאי שערוצי הספורט בתשלום ישלפו את ידם ממעמקי הכיס של אוהבי הספורט וימצאו דרכים אחרות למלא את כיסיהם שלהם. שום החלטת שופט לא תמגר את התופעה שסימנו כאויב.
3 קטנות
משדרים מהשטח. ערנות של שדרי צ'רלטון במגרשים היתה המקור לשתי הידיעות החמות ביותר של מחזור השבת בליגת-העל. השדר בטדי גילה כי שחקן בית"ר ירושלים שנכנס כמחליף לא היה רשום בטופס המשחק, הסב את תשומת לבו של השופט הרביעי וגרם להוצאת השחקן בתוך זמן קצר. במקרה השני קלט השדר בבלומפילד התבטאות של המאמן אלי גוטמן כלפי הקשר ערן זהבי, שהוחלף. גוטמן האשים אותו בכך שהקבוצה ספגה שער, דבר שעורר סערה בכל מדורי הספורט.
לכל איש יש שם. ב"מעריב" דיווחו על מעצרו של אוהד הפועל פתח-תקווה, החשוד בתקיפת עיתונאי המסקר את הקבוצה. עם עוד מאמץ קל יכלו לציין שמדובר בכתב "ידיעות אחרונות". לספורט "מעריב" אין בדרך כלל בעיות עצירות בנוגע לציון שמו של המתחרה שלהם. אז מדוע לא עכשיו?
צופה בדרבי התל-אביבי בבלומפילד שלח את התמונה הזו, שאותה צילם בעצמו, ובה נראים שלושה אנשים בצהוב יושבים בלב יציע העיתונאים. וכך כתב: "שלושה אוהדי מכבי עם חולצות של הקבוצה ישבו בשורה הראשונה, לא הפסיקו לעודד, לקלל ולדחוף את הקבוצה, כאילו הם ביציע האוהדים. לא הצלחתי לברר מי הם בדיוק, אבל זה פשוט נראה רע". לתשומת לב העיתונאים ודובר הפועל תל-אביב.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il