טורו של קלמן ליבסקינד ב"מעריב" מוקדש הפעם לניגוח התחקיר של "ידיעות אחרונות", וביתר דיוק הפרסום של העיתון על סמך דו"ח "פרויקט הבוטים הגדול", על אודות רשת הפרופילים בטוויטר שמהדהדים, בתשלום או שלא, את המסרים של הליכוד. "'תחקיר' הבוטים המגוחך", מכנה זאת ליבסקינד, ולאורך כל הטור מקפיד להציב את גרשיים סביב המלה תחקיר.
"ב'תחקיר' הגדול של 'ידיעות אחרונות' השבוע לא היתה ולו מולקולה עיתונאית אחת", כותב ליבסקינד. "הפרסום שלו היה מהלך פוליטי מתחילתו ועד סופו. מהלך פוליטי שבא לסתום את הפה לכל מי שחושב אחרת".
ליבסקינד מזכיר כי עורכי הבדיקה שעליה התבססו ב"ידיעות אחרונות" שייכים לשמאל הרדיקלי, רק כדי לשוב ולנגח את העיתון שפרסם את ממצאיהם: "ביום שני, כשהוא לא טורח לספר לנו איזה עניין פוליטי יש לאנשים שעליהם הוא נשען, מרח רונן ברגמן את ה'דו"ח' של החבורה הזו על חמשת עמודיו הראשונים של 'ידיעות אחרונות'. ברגמן, עיתונאי ותיק, מנוסה ובעל מוניטין, גולל בכתבת הענק הזו סיפורי אלף לילה ולילה על 'רשת חשאית' של משתמשים אוהדי נתניהו בטוויטר, שמפעילים 'ישויות פיקטיביות... שמסונכרנות זו עם זו'. 'כך פעל מערך חשבונות מזויפים למען קמפיין הליכוד', קבעה כותרת הענק שלו, ובגוף הדיווח לא היתה ולו דוגמה מוכחת אחת לחשבון אחד מזויף. זה היה טקסט מביך שנכתב בשנת 2019 על-ידי אנשים שנראה כי ביקרו על כדור הארץ בפעם האחרונה לפני 20 שנה, ואין להם מושג איך פועלת רשת חברתית".
בהמשך הטור מתאר ליבסקינד את שאירע השבוע בוועדת הבחירות המרכזית, שאליה זומן בין היתר יצחק חדאד, מי שלפי התחקיר ב"ידיעות אחרונות" עמד בראש הרשת. יחד איתו זומן גם החוקר הפרטי שהקליט אותו מאשר, כביכול, כי הוא פעיל פוליטי סמוי שדואג להעלאת תכנים לטוויטר תמורת מיליוני שקלים.
"עדותו של החוקר הציגה את אנשי 'ידיעות אחרונות', ואת ה'תחקיר' של ברגמן,
במערומיהם", כותב ליבסקינד. "פתאום התברר שהחוקר ניהל עם חדאד חמש או שש שיחות טלפון וגם נפגש איתו פעם אחת, אבל מכל השיחות הללו, המקסימום שהוא הצליח לחלץ ממנו כדי להוכיח שהוא עובד בעבור הליכוד או בעבור נתניהו, היה המשפט הבא, שבו הסביר שהוא מקושר 'בעיקר יותר לכיוון ש"ס, אבל עדיין כל מה שקשור לחרדים, וכל מה שקשור לימין... ש"ס, ג', וגם הליכוד אם צריך, אנשים בכירים מאוד משם'".
ליבסקינד מתאר כיצד השופט חנן מלצר, יו"ר ועדת הבחירות, ניסה להבין מהחוקר מה הקשר בין הדברים הללו לפרסומים ומה טיב היחסים בין חדאד לליכוד, אבל לחוקר הפרטי לא היו תשובות טובות.
יצחק חדאד בישיבת ועדת הבחירות המרכזית, שלשום (צילום: יונתן זינדל)
"היה צריך לצפות בעדות הזו של החוקר הפרטי, שעליו התבסס 'ידיעות אחרונות', כדי להבין מה קרה פה. החוקר הפרטי שמע מחדאד פעם אחר פעם שהוא פעיל של ש"ס. החוקר הפרטי נפגש בתיווכו של חדאד עם פעיל מוניציפלי של ש"ס. החוקר הפרטי לא הצליח להביא שום פרט שמחבר את חדאד למישהו בליכוד. שום דבר מכל זה לא הפריע ל'ידיעות אחרונות' לפרסם על השער שלו אגדה על 'מערך עצום של חשבונות מזויפים למען קמפיין הליכוד', ולהדביק בכוח לש"סניק הזה – בלי בדל ראיה – את תפקיד ראש הרשת".
ב"ידיעות אחרונות" קיוו בוודאי להגיע לסוף השבוע הזה כשתחקיר הטוויטר שפרסמו מהדהד בטורי הפרשנים של העיתונים, אך לא כפי שהוא מוצג אצל ליבסקינד. עם זאת, העיתון לא נסוג מהפרסום (וגם ה"ניו-יורק טיימס" לא).
נחום ברנע, בכיר עיתונאי "ידיעות אחרונות", מזכיר את התחקיר בטורו שב"מוסף לשבת", אך הוא עושה זאת בעומק הטקסט, באגביות, בלי להגיד על ממצאיו כמעט דבר: "התחקיר שפורסם ב'ידיעות אחרונות' וב'ניו-יורק טיימס' על השימוש שעושה לכאורה הליכוד בדמויות פיקטיביות ברשת היה סקסי, אבל ספק אם הצפת הרשת השפיעה כהוא זה על הבוחר המתלבט". עמית סגל, עמיתו למוסף, מתייחס אף הוא לפרסום, מבלי לכנותו "תחקיר" וגם מבלי להתייחס לממצאיו. עיקר טענתו היא, כמו בדף המסרים של נתניהו, שהפרסום ב"ידיעות אחרונות" צייר את מצביעי הליכוד כעדר דבילים שניתן לטפלל בקלות.
"השבוע שהיה", "ידיעות אחרונות", 5.4.2019
במדור החדש יחסית שפותח את קונטרס החדשות של "ידיעות אחרונות", "השבוע שהיה: הסיפורים הבולטים של 'ידיעות אחרונות'", שמור מקום של כבוד לכותרת הראשית שחשפה את ממצאי דו"ח "פרויקט הבוטים הגדול". עם זאת, בעוד הכותרת הראשית מתחילת השבוע דיווחה על "מערך עצום של חשבונות מזויפים למען קמפיין הליכוד", הבוקר מתייחס העיתון לפרסום כך: "תחקיר 'ידיעות אחרונות' ו'ניו-יורק טיימס' חושף רשת חשבונות בטוויטר". לא בדיוק הבעת אמון מרשימה. אם לא די בכך, הגרסה הרשמית ש"ידיעות אחרונות" מוסר למנויים שלו היא כי כלל לא היה זה תחקיר.
פעיל הימין שמאי גליק פנה במייל למחלקת שירות המנויים של העיתון בעניין התחקיר לקראת הגשת תלונה למועצת העיתונות על כך שבעיתון לא טרחו לבקש תגובה מבעלי חשבונות טוויטר שהוזכרו בו. במייל התשובה כתבה לו "איריס" ממחלקת השירות למנויים כי מדובר ב"פרסום – שאיננו תחקיר ולא הוצג כתחקיר".
אגב, זה שקר. "חשבון הטוויטר של 'משה' הוא אחד ממאות ישויות פיקטיביות שזוהו לאחרונה במסגרת תחקיר מקיף", נכתב בפתח הפרסום של "ידיעות אחרונות". בהמשך נכתב כי "התקציב לקיומו של התחקיר נאסף באמצעות עמוד גיוס המונים אינטרנטי". גם כעת, כאמור, מבליטים בעיתון כי מדובר בתחקיר.