כולם יודעים שנוני עשה את זה. העיתונאים ב"ידיעות אחרונות" יודעים שנוני עשה את זה. הגרפיקאיות ב"ידיעות אחרונות" יודעות שנוני עשה את זה. המזכירות ב"ידיעות אחרונות" יודעות שנוני עשה את זה. ארנון (נוני) מוזס, דור שלישי לבעלי "ידיעות אחרונות", מנווט עיתונות מלוכלכת ומזיקה כבר כמה עשורים. העיתונאים הבכירים בעיתונת הישראלית יודעים את זה. המנהלים הגדולים בעיתונות הישראלית יודעים. הפרסומאים. המפרסמים. כל מי שהוא משהו בתחום התקשורת – יודע את זה. חלק שיתפו פעולה, חלק נפלו קורבן, היו מי שהספיקו לככב בשני התפקידים.

הם לא ידברו און רקורד, ברובם המכריע. חלק גדול יפחד גם לדבר אוף רקורד. אבל הם יודעים. הם יודעים שב"ידיעות אחרונות" יש שיטה. שב"ידיעות אחרונות" יש רשימות. שמספיק מבט מנוני, והעיתונאים ב"ידיעות אחרונות" כבר יודעים. ואם הם לא יודעים, במערכת יש תמיד פרשנים תורנים שיסבירו. אחר-כך הם ייעלמו אל השקיעה עם מצנח זהב. עיתונאים בכירים שמאפשרים את השיטה, בחיוך או בנזיפה, בקריצת עין או בסתם שקר, בשתיקה ובמתן לגיטימציה.

"ידיעות אחרונות" היה במשך שנות דור מונופול מסוג שייתכן ולא נראה כמותו במדינה דמוקרטית מודרנית. הכוח הזה לא הגיע כתוצאה מהתנהלות אתית בשליחות הציבור, ואת הכוח הזה לא ניצלו ב"ידיעות אחרונות" כדי לתקן עולם במלכות שדי. "ידיעות אחרונות" הפיל את חיתתו על פקידים וחברי-כנסת, שופטים ושוטרים, בעלי הון ומנהלים, כוכבי בידור ואמרגנים. לא בכל המלחמות הוא ניצח, אבל הוא היה תמיד במלחמה. לא כדי להציל את עם ישראל אלא בשביל אינטרסים צרים, עלובים, פרסונליים. בשביל בצע כסף. כבוד. חברויות אישיות. הלוחמים לא תמיד ידעו למה הם נלחמים. סימן היכר מובהק למלחמות לא צודקות.

גם לך צריך להיות אומץ, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. לוחשים באוזנך שאם תצא נגד נוני – תחוסל ציבורית. גם אם זה היה נכון – הרי לעת כזאת הגעת למלכות, ועל כך תיתן את הדין ביום הדין. זו תהיה מורשתך

ההקלטות המדהימות שנחשפו במסגרת מה שמכונה "תיק 2000" הן היוצא מן הכלל המעיד על הכלל. הן יוצאות מהכלל בעצם קיומן. מי היה מאמין שנוני יוקלט. לא כל שכן – יוקלט מנהל משא-ומתן על עסקת שוחד עם לא פחות מראש הממשלה. מי שהיה אמור להיות הנמסיס המשוקץ, יורש ל"מעריב" במשבצת השנאה ההיסטרית. אבל שיחות ביבי-נוני לא יוצאות דופן מבחינת השיטה. מבחינת המוטיבציה. מבחינת הנכונות. חוסר הגבולות. חוסר הבושה. השחיתות המבנית, השורשית.

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט – כולם יודעים שההקלטות ב"תיק 2000" הן הקלטות של מעשה שוחד. מספיק לקרוא את גרסת החשודים, זו של נתניהו וזו של מוזס, בשביל להבין שמדובר בעסקה מושחתת. הטיעונים המשפטיים היו מביישים גם סדרת משפט טלוויזיונית. ביבי "עשה בכאילו", נוני "לא התכוון". נו באמת.

נכון, ייתכן שבמבחן המשפט הפלילי נוני יזוכה. אנשים שביצעו עבירות חמורות יותר כבר זוכו בבית-המשפט, מאלף ואחת סיבות. אבל הקביעה שלך, היועמ"ש מנדלבליט, ששחור הוא שחור ולבן הוא לבן, שמה שנראה ונשמע כמו עסקת שוחד אכן ראוי שיוגש בגינו כתב אישום בגין עסקת שוחד – הקביעה הזו שלך תזריק שפיות לוורידים הציבוריים שלנו. היא תזרים מים מטהרים בצינורות העכורים של העיתונות שלנו. היא תפיח אומץ בקרב העיתונאים שלנו, שרובם לא היו רוצים לעסוק במקצוע כפי שנוצק כאן בדמותם של ביבי ונוני.

אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה (צילום: יונתן זינדל)

אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה (צילום: יונתן זינדל)

גם לך צריך להיות אומץ, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. לוחשים באוזנך שאם תצא נגד נוני – תחוסל ציבורית. שהספינה של קבוצת "ידיעות אחרונות" תפנה נגדך. גם אם זה היה נכון – הרי לעת כזאת הגעת למלכות, ועל כך תיתן את הדין ביום הדין. זו תהיה מורשתך. אבל האמת היא שהחלטה כזו רק תיטיב איתך. משום שכולם יודעים שזו ההחלטה האמיתית והנכונה. ומשום שזהו כבר לא עידן "ידיעות אחרונות". תש כוחו של נוני. ומשום שגם הפחד הזה – כמו רבים מהפחדים כולם – מורכב ברובו מדמיון ותדמית. החלטה שלך להגיש כתב אישום תנפץ את הדמיון הזה ותוכיח כי נוני מוזס הוא בשר ודם, לא דמון שאת שמו אין להגות.

גם אם נוני יזוכה, ההחלטה שלך, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, להגיש כתב אישום, תעשה שירות גדול לחברה הישראלית. במשפט תיחשף השיטה. לא באספקלריה של העיתונות, במוגבלות הכלים התחקיריים, אלא בעדות ובשבועה ותחת זרקור של בית-המשפט. משום שחומרי החקירה, התצהירים, הפרוטוקולים, יהיו חומר מחטא שטרם נראה כמותו בעולם העיתונות הישראלי.

למרות הפחד, במהלך השנים כבר נחשפו עדויות רבות על השיטה. בממוארים, במסמכים משפטיים, בתחקירים נדירים. למרות זאת, קובעי הטעם של הציבוריות הישראלית לא מוכנים להודות בקיומה של השיטה. למרות המיאוס הגדול מנתניהו, התקשורת מיסמסה את "תיק 2000". את מי שלא חשש – שימנו. ורבים חששו. זו תיבת פנדורה שרבים נרתעים מתכולתה. רבים חוששים למצוא את דמותם שלהם משתקפת מבין דפנותיה.

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט – החשש הזה הוא לא סיבה להימנע מהגשת כתב אישום, אלא בדיוק להפך. פתח את התיבה, היועץ מנדלבליט. אוורר את השדים של העיתונות הישראלית. אחריהם תצא מן התיבה גם התקווה.