כארבעים אחוז מכלל האייטמים במדיה המשודרת בישראל שבהם הופיעו דוברים ערבים בשנת 2018 היו בעלי הקשר אזרחי, כך עולה מנתוני מדד הייצוג. המדד, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק מדי שבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

על פניו, מדובר בבשורה טובה לחברה הערבית בישראל, המשוועת לסיקור אזרחי. עם זאת, בדיקת עומק מגלה כי התמונה אינה כה ורודה כפי שניתן להסיק ממבט ראשון.

ראשית, גם בשנת 2017 שיעור האייטמים בהקשר אזרחי עמד על כ-40%, כך שלא מדובר בשיפור. עיקר השינוי לעומת השנה הקודמת ניכר בירידה בהיקף האייטמים בעלי הקשר בטחוני (בהיעדר מבצע צבאי נרחב או גל טרור חריג), ועלייה בהיקף האייטמים בעלי הקשר פוליטי-מפלגתי (בין היתר על רקע הבחירות ברשויות המקומיות).

שנית, וחשוב מכך, כשבוחנים את האייטמים מקרוב מתברר כי בכל הקשור לחוק הלאום, אחד הנושאים הבולטים ביותר שבהם הופיעו בשנת 2018 דוברים ערבים, התקשורת הישראלית העדיפה להתמקד בחלק מאוד מסוים של החברה הערבית בישראל.

מבדיקת חברת יפעת מחקרי מדיה עולה כי בשלושת השבועות שבהם הגיע העיסוק בחוק הלאום לשיא, כ-70% מכלל הדוברים הערבים שהופיעו באייטמים על הנושא היו דרוזים. בישראל, נזכיר, חיים כמיליון וחצי אזרחים ערבים. הדרוזים הם כעשירית מהם. ובכל זאת, בסיקור המחאות נגד חוק הלאום התמקדה התקשורת הישראלית בדרוזים בהיקף חסר פרופורציות ביחס לחלקם באוכלוסייה הערבית.

זאת ועוד, קרוב לשליש מכלל הדוברים הערבים שהופיעו באייטמים על חוק הלאום היו חיילים וקצינים בעבר ובהווה. במלים אחרות, עיקר העיסוק התקשורתי בחוק הלאום היה מהזווית הצבאית ולא מהזווית האזרחית, וזאת תוך התעלמות מכ-90% מהחברה הערבית בישראל שאינה משרתת בצבא.

נתונים אלה מתווספים לבדיקה קודמת שערכה חברת יפעת מחקרי מדיה לבקשת "הארץ", שממנה עלה כי התקשורת העדיפה, בהיקף ובאיכות הדיווח, לסקר את הפגנת הדרוזים נגד חוק הלאום מאשר הפגנה שקיים הציבור הערבי הלא-דרוזי.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי ויפעת מחקרי מדיה