במהלך שנת 2018 הופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה של גופי השידור המרכזיים בישראל כ-140 אלף דוברים. מתוכם, רק 4,120 היו ערבים, כ-2.9%, כך עולה מנתוני מדד הייצוג. המדד, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק מדי שבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

הנתונים אמנם מלמדים על המשך ההדרה של החברה הערבית מכלי התקשורת המרכזיים בישראל, אולם המצב מעט טוב יותר משהיה לפני השקת מדד הייצוג. ובכמה פרמטרים נמשכה בשנת 2018 מגמת העלייה לעומת השנים האחרונות.

בחודשיים הראשונים של שנת 2016, טרם הושק מדד הייצוג, שיעור הדוברים הערבים עמד על כ-2.2%. מחקרים קודמים שבחנו את שכיחות הופעותיהם של אזרחים ערבים בתקשורת הישראלית הצביעו גם כן על שיעור ייצוג של כ-2%. כבר בתום השנה הראשונה למדד הייצוג טיפס שיעור הייצוג ל-2.5%, בשנת 2017 עמד על 2.9% וכאמור גם בשנת 2018 נשמר שיעור ייצוג זה.

חלוקה לחציונים מעלה כי המחצית השנייה של שנת 2018 רשמה את שיעור הייצוג הגבוה ביותר של החברה הערבית מאז השקת מדד הייצוג. מתוך כ-69 אלף דוברים שהופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה של כאן 11, כאן ב', גלי-צה"ל, ערוץ עשר וחברת החדשות, 2,406 היו ערבים, כ-3.5%.

במהלך מחצית השנה האחרונה של 2018, יש להזכיר, עלתה בכנסת הצעת חוק הלאום. סיקור הצעת החוק, והמחאות שהתעוררו מולה, הביאו לתשומת לב תקשורתית חסרת תקדים לחברה הערבית בישראל (אם כי בעיקר לחברה הדרוזית, ופחות לערבים המוסלמים והנוצרים).

מדד נוסף שבו נרשמה עלייה בשנה החולפת נוגע לתוכניות החדשות והאקטואליה המרכזיות. מדד הייצוג בחן במהלך שנת 2018 את שיעור הדוברים הערבים בכל תוכניות החדשות והאקטואליה שמשודרות בכאן 11, כאן ב', גלי-צה"ל, חדשות ערוץ עשר וחברת החדשות. לצד זאת, כפי שנעשה בשנים קודמות, הוקדשה תשומת לב מיוחדת לכעשרים תוכניות שנחשבות למובילות בכל ערוץ. מדי שבוע דורגו באתר "העין השביעית" התוכניות המצטיינות מתוך רשימת המובילות, ולצדן התוכניות המדירות ביותר.

שיעור הייצוג הממוצע בתוכניות המובילות גבוה יותר באופן מסורתי משיעור הייצוג הממוצע בכלל תוכניות החדשות והאקטואליה. אולם גם שיעור ייצוג זה ידע עלייה במהלך השנים. בשנת 2018 נמשכה מגמת העלייה בשיעור הייצוג בתוכניות המובילות, עד שהגיע לכ-4.7%.

מבין התוכניות המובילות, את שנת 2018 סיימה במקום הראשון "לונדון את קירשנבאום", תוכנית האקטואליה היומית של ערוץ עשר, שירדה החודש מהאוויר. "לונדון את קירשנבאום" היתה אחת המצטיינות של מדד הייצוג גם בשנתיים הראשונות לקיומו.

במערכת "לונדון את קירשנבאום", שהנחה ירון לונדון וערך דרור זרסקי, ראו בייצוג הולם לחברה הערבית בישראל מטרה שראוי להיאבק למענה. השילוב של דוברים ערבים בתוכנית לא היה אקראי ומזדמן, אלא מכוון ורציף.

היקף השילוב של הדוברים הערבים היה חריג בעיקר לנוכח פורמט התוכנית. כפי שניתן לראות מרשימת השלישייה המובילה, שתי התוכניות הנוספות שהגיעו לשיעורי ייצוג גבוהים השנה היו תוכניות מגזין, "אולפן שישי" של חברת החדשות, שמגיש דני קושמרו ועורך רותם דנון, ו"חדשות השבוע" של כאן 11, שמגיש אמיר בר-שלום ועורך אבי מוסקל.

בתוכניות מגזין שכאלה ניתן להקדיש פעם בכמה שבועות כתבה אחת ארוכה לחברה הערבית ולשבץ בה דוברים רבים. בתוכנית אולפן כמו "לונדון את קירשנבאום", בכל אייטם משתתף בדרך כלל דובר אחד, ומשום כך כל דובר ערבי הוא אייטם בפני עצמו.

כדי לנטרל את הפערים בין הפורמטים השונים ערכה חברה יפעת מחקרי מדיה חישוב נפרד בשם "המדד המתוקנן", שלוקח בחשבון לא רק את מספר הדוברים הערבים ומספר הדוברים הכללי בכל אחת מתוכניות החדשות והאקטואליה המובילות בגופי השידור המרכזיים בישראל, אלא גם את מספר האייטמים שבהם הופיעו הדוברים.

לצורך החישוב שוקלל אחוז הייצוג השנתי של כל תוכנית בממוצע הדוברים הערבים לאייטם. התוצאה המתקבלת, מסבירים חוקרי חברת יפעת מחקרי מדיה, משקפת את דירוג התוכניות בהנחה שכל אחת מהן היתה נדרשת לייצר אייטמים שבהם מופיע דובר אחד בכל פעם. המדד המתוקנן, מוסיפים בחברת יפעת מחקרי מדיה, מעניק דירוג גבוה יותר לתוכניות שבהן שיעור הייצוג הגבוה הוא "איכותי", כלומר כזה שנצרכו כוונה ומאמץ גדולים יותר להשיגו.

ואכן, כפי שניתן לראות, במדד המתוקנן נעלמות "אולפן שישי" ו"חדשות השבוע", ואת מקומן תופסות עוד שתי תוכניות אקטואליה יומיות, "ערב ערב" של כאן 11, שמגיש דב גיל-הר, ו"מה בוער" של גלי-צה"ל, שמגיש רזי ברקאי ועורכת נורית קנטי.

ההישג של "לונדון את קירשנבאום" בולט גם בהשוואה ליתר תוכניות האקטואליה ששודרו בשעות הפרה-פריים ונכללו במדד הייצוג. שיעור הייצוג של החברה הערבית בתוכנית היה גבוה במידה חריגה, אם כי בשנה האחרונה הצליחה "ערב ערב" לצמצם את הפער ולהתקרב אליה. מהבחינה הזו, יש לפחות מקום לתקווה כי גם לאחר רדת "לונדון את קירשנבאום" יהיו עדיין במות אקטואליה יומיות שיעניקו לחברה הערבית שיעורי ייצוג גבוהים יחסית.

פרמטר נוסף שאליו ראוי להקדיש תשומת לב היא זהות הדוברים. ב"לונדון את קירשנבאום" הקפידו לא רק על שילוב דוברים מהחברה הערבית, אלא גם על כך שהדוברים הללו יהיו פעמים רבות דוברות ערביות ומומחים ערבים, אשר יעסקו בסוגיות בעלות הקשר אזרחי.

"לונדון את קירשנבאום" הגיעה למקום הראשון בטבלת התוכניות בכל הקשור לייצוג מומחים ערבים, למקום השני בכל הקשור לקידום סדר יום אזרחי באייטמים בהשתתפות דוברים ערבים ולמקום הרביעי בכל הקשור לייצוג נשים ערביות. "אולפן שישי", לעומת זאת, שהגיעה למקום השני בטבלת התוכניות הכללית של מדד הייצוג, הידרדרה עד למקום ה-20 בטבלת המומחים, למקום ה-19 בטבלת הנשים ולמקום ה-16 בטבלת סדר היום האזרחי.

המשמעות היא שבעוד שב"לונדון את קירשנבאום" הרבו לראיין נשים ומומחים ערבים בנושאים אזרחיים, חלק ניכר מהדוברים הערבים ב"אולפן שישי" היו גברים עוברי אורח, שהגיבו למצלמה של כתב השטח (בדרך כלל יגאל מוסקו) בנושאים שלאו דווקא קידמו סדר יום אזרחי.

חלוקת הדוברים לפי גופי שידור מעלה כי בחברת החדשות הופיעו באופן יחסי יותר דוברים ערבים מאשר בגופי השידור האחרים. שני הערוצים של תאגיד השידור הישראלי, כאן 11 וכאן ב', בולטים לטובה ומגיעים אף הם לשיעורי ייצוג נאים יחסית. מבחינה זו ממלאים הערוצים את אחת המשימות החשובות של השידור הציבורי: מתן ביטוי לאוכלוסיות שמוצאות עצמן מודרות מהתקשורת המסחרית.

גלי-צה"ל, לעומת זאת, מסיימת את 2018 במקום האחרון, ממש כפי שסיימה את שנת 2017 ואת שנת 2016. תחנת הרדיו הצבאית היא גם גוף השידור היחיד שבשלוש השנים האחרונות רשם ירידה מתמדת בשיעור הייצוג. מ-1.9% בשנת 2016, ל-1.8% ב-2017 ועד ל-1.6% בלבד בשנת 2018. נתונים אלה חורים במיוחד לאור העובדה שגלי-צה"ל היא תחנת שידור ציבורית הממומנת מכספי כלל אזרחי מדינת ישראל, יהודים ולא יהודים כאחד.

עם זאת, בחברת יפעת מחקרי מדיה מדגישים כי התמונה שעולה מטבלת גופי השידור מורכבת יותר ממה שנדמה. מאז פיצול ערוץ 2, ובמהלך כל 2018, נהנתה חברת החדשות מכך ששיעור הייצוג הממוצע בתוכניותיה חושב בלי לקחת בחשבון את שיעור הייצוג בתוכניות האקטואליה של הערוץ שבו שודרו תוכניותיה, זאת משום שהן שודרו במקביל הן בקשת 12 והן ברשת 13. בשל כך, לא נכללו בחישוב תוכניות אקטואליה רכה, שבדרך כלל אינן כוללות דוברים ערבים רבים. "הקלה" זו הסתיימה השבוע, עם המיזוג של רשת וערוץ עשר, והמעבר של חברת החדשות לשליטה בלעדית של קשת.

עדות נוספת למיקום המטעה של חברת החדשות בראש טבלת גופי השידור עולה מהשוואה של שלוש תוכניות הדגל של ערוצי הטלוויזיה, מהדורות החדשות המרכזיות. השוואה זו מציבה את מהדורת החדשות המרכזית של חברת החדשות, שמגישה יונית לוי ועורכים גיא סודרי ויניב הלפגוט, במקום האחרון, בפער ניכר ממהדורת החדשות המרכזית של חדשות ערוץ עשר, שמגישה תמר איש-שלום ועורך ליאור לנדנברג, וממהדורת החדשות המרכזית של תאגיד השידור הישראלי, שהגישה בשנה האחרונה גאולה אבן-סער וערך עילי לוין.

בדיקה נפרדת שביצעה חברת יפעת מחקרי מדיה חילקה את כל האייטמים שבהם הופיעו דוברים ערבים לפי ההקשר שבו שודרו: הקשר פלילי, הקשר בטחוני, הקשר פוליטי והקשר אזרחי (כיוון שההקשרים הפליליים והבטחוניים שניהם שליליים, קיבצנו אותם יחדיו).

כדי להבהיר למה הכוונה ניתן לקחת כדוגמה את נושא האלימות נגד נשים בחברה הערבית. אם ישודר דיווח על רצח אשה ערבייה שיתמקד בתגובות בני המשפחה, האייטם ייספר כ"פלילי". אם בעקבות הרצח ישדרו ראיון עם ח"כ עאידה תומא-סלימאן בעניין כוונתה לקדם חוק שיחייב הקצאת משאבים גדולים יותר למאבק באלימות נגד נשים בחברה הערבית, ההקשר יהיה "פוליטי". אם בעקבות הרצח תשודר כתבה על הפגנת מחאה שהתקיימה ביישוב שבו נרצחה האשה, ההקשר יהיה "אזרחי".

מפילוח זה עולה כי בערוץ כאן 11 של תאגיד השידור הישראלי הקדישו את תשומת הלב הרבה ביותר לפן האזרחי של החברה הערבית בישראל. 45% מכלל האייטמים בכאן 11 שכללו דובר ערבי שודרו בהקשר אזרחי, ורק 29% בהקשרים פליליים ובטחוניים. בחברת החדשות, לעומת זאת, רק 28% מכלל האייטמים עם דוברים ערבים היו בהקשרים אזרחיים, לעומת 42% בהקשרים פליליים ובטחוניים.

אם לא די בכך, ראוי לשים לב לאופן שבו חברת החדשות מתייחסת לנשים ערביות ומומחים ערבים.

מבין כל גופי השידור, חברת החדשות הגיעה לתחתית הטבלה בפילוח מגדרי של הדוברים הערבים. רק 16% מהדוברים הערבים שהופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה של חברת החדשות היו נשים, לעומת 84% גברים.

בכאן ב' של תאגיד השידור הישראלי, לעומת זאת, הגיע שיעור הנשים ל-21% מכלל הדוברים הערבים, בין היתר הודות לתוכנית "סדר יום", שמגישה קרן נויבך ועורך דדי מרקוביץ'. בתוכנית זו כ-61% מכלל הדוברים הערבים היו דוברות ערביות.

פילוח של הדוברים שהגיעו לשידור כמומחים לתחומם מעלה תמונה דומה. חברת החדשות ניצבת במקום האחרון. רק 9% מכלל הדוברים הערבים שהופיעו בתוכניותיה היו מומחים. זאת, לעומת כ-22% בכאן ב' (שוב, בין היתר, הודות לתוכנית "סדר יום", שהקפידה על שילוב מומחים והגיעה לשיעור מומחים גבוה במיוחד של 45%).

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי ויפעת מחקרי מדיה