הדפוס לא מת, והוא לא ימות גם באלף השנים הקרובות. גם לא במילניום שאחרי זה, ואפילו לא בשנת 4000 לספירה הנוצרית. מי שרוצה הוכחות יכול למצוא אותן באינטרנט. זה לא מגיע לכותרות הראשיות (אתם כבר יודעים למה), אבל מתברר שבעשורים האחרונים נרקמה אחווה עולמית של ממשלות, צבאות ותאגידים ששמו יד על טכנולוגיה מהפכנית אך קשרו קשר להסתרתה מעיני הציבור. מכונת זמן. וההוכחה היא שורה של הרפתקנים מטושטשי פנים שטיילו בעתיד וחזרו כשבידם ראיה חותכת: תצלום מודפס שמוכיח שהם באמת היו שם.

סיפורים פנטסטיים על מסע בזמן הם לא תופעה חדשה, אבל בזמן האחרון אפשר למצוא אותם גם בכלי תקשורת מהזרם המרכזי. באתר "וואלה", למשל, אוהבים סיפורים כאלה במיוחד. בשנה האחרונה פורסמו שם למעלה משלושים ידיעות שמבוססות על מונולוגים מומצאים של שרלטני ניו-מדיה מחו"ל שלטענתם הגיעו מהעתיד או ביקרו בתקופות שרובנו מכירים משיעורי היסטוריה. ויש להם חתיכת סיפור לספר לנו.

אחד מהם, ווזניאק דג'וקוביץ' (שם בדוי), מציג את עצמו כמהנדס שעבד בקג"ב. במבטא רוסי כבד, אנגלית עילגת ופרצוף מטושטש הוא מספר כיצד יום אחד בשנות השמונים, קולגה שלו הזמין אותו למעבדה סודית והציג בפניו את פרויקט "אחדות" – מכונת הזמן הסובייטית, שעדיין לא נוסתה אז על אדם חי. הקולגה, מספר השרלטן, הציע לו הצעה משוגעת: בוא נשלח אותך לעתיד, בלי שאף אחד יידע, ונהפוך אותך לנוסע בזמן הראשון בתולדות האנושות. אתה תעשה היסטוריה.

הנוסע בזמן הוא טיפוס בודד. הוא כמעט תמיד גבר, והוא נוטה להגיע הנה לבד, בדרך כלל מתוקף תפקידו הסודי בצבא או בסוכנות ביון כלשהי. הוא הגיע בתפקיד, אבל משהו השתבש: כשל כלשהו גרם לו לסטות מהמשימה ולפנות אלינו, אנשי ההווה

ווזניאק דג'וקוביץ' (שם בדוי) הסכים, והתעורר בשנת 4000 לספירה כשהוא מוקף חייזרים לבנבנים ושוחרי טוב שסיפרו לו מה קרה בינתיים. בטוויסט מפתיע, הוא נזכר, התפרץ לפתע חייזר מרושע וגירש את כולם – ואז התחיל לחפור לו במוח באמצעות עצם בלתי מזוהה.

בתום טקס ההתעללות במהנדס הסובייטי מגיע שלב הטפת המוסר: למה אתם, בני האדם, כל הזמן נלחמים זה בזה? מדוע אתם חיים בכזה אי-שוויון, משועבדים לכסף? כשהתעורר, הנוסע בזמן גילה שהוא שוב בברית-המועצות של שנות השמונים – ושכעת רודפת אחריו המשטרה החשאית. בצר לו, הוא נמלט ואימץ לעצמו זהות בדויה. וכך בעצם הגיע הנה, לסרטון הזה שאתם צופים בו כעת, בשנת 2018.

ב"וואלה" מקפידים להביא מגוון של סיפורים מפי מגוון של דמויות, אבל בכל זאת אפשר להצביע על כמה קווי דמיון בין הגוזמאות (או, אם תרצו, הוכחה לכך שהכל בעצם נכון): הנוסע בזמן הוא טיפוס בודד. הוא כמעט תמיד גבר, והוא נוטה להגיע הנה לבד, בדרך כלל מתוקף תפקידו הסודי בצבא או בסוכנות ביון כלשהי. הוא הגיע בתפקיד, אבל משהו השתבש: כשל טכני או אידיאולוגי גרם לו לסטות מהמשימה ולפנות אלינו, אנשי ההווה.

והוא רוצה ללמד אותנו על הדברים הנפלאים שימציאו בעתיד (תתחילו לחסוך ל"דג בבל", שישווק להמונים מתישהו לפני שנת 8973), לשעשע אותנו בתחזיות קרובות (טראמפ יזכה בקדנציה שנייה, לוס-אנג'לס תטבע במים) ורחוקות (יום אחד האנושות תגיע להרמוניה קיומית), אבל גם להסביר לנו שעלינו לתקן את דרכינו. התחממות גלובלית היא נושא קבוע להטפת מוסר: שינויי אקלים זה רע, תפסיקו עם זה, מבקשים אנשי העתיד. ותפסיקו גם עם המלחמות.

נוסע בזמן בשם "ויליאם טיילור" מסביר על העתיד. "וואלה", 2018 (צילום מסך)

בחלק מהכתבות, נוסעים בזמן מפיצים קונספירציות פרועות, כמו למשל העובדה (אל תתווכחו) שהנאצים בעצם ניצחו במלחמת העולם השנייה – אבל אז הובסו רטרואקטיבית הודות לשימוש במכונת זמן. נוסע בזמן המכונה "מייקל פיליפס" טוען גם שמתקפת 11 בספטמבר לא בוצעה על-ידי אל-קאעידה, אלא על-ידי אדם מן העתיד שביקש להשתמש בטרור כדי ליצור אחדות בקרב הציבור האמריקאי ולמנוע מלחמת אזרחים שאמורה היתה לפרוץ ב-2008.

"יש הרבה טכנולוגיות מתקדמות שנשמרות בסוד מפניכם", מצהיר אחד הנוסעים בזמן במונולוג, רגע לפני שהוא ניגש למנות את ההמצאות בפני ציבור הצופים

עבור חובבי הז'אנר הוותיקים, הוא גם חושף את שמו של הטרוריסט הפטריוטי: ג'ון טיטור, דמות פיקטיבית שכיכבה במעשיות מסע בזמן לפני שני עשורים. לא מאמינים? הנה הוכחה: ב-2008 אכן לא פרצה מלחמת אזרחים בארצות-הברית. מ.ש.ל.

ואתם גם צריכים לדעת שהממשלה משקרת לכם. מה השנה עכשיו? 2018? מכונת הזמן הרי הומצאה מזמן, בשנות השבעים או השמונים של המאה הקודמת. מי שמפקפקים ביכולות ההמצאה הסובייטיות יכולים גם לאמץ את הגרסה האוניברסליסטית: ארצות-הברית, בריטניה ורוסיה פיתחו יחד את מכונת הזמן, אך החליטו לשמור את קיומה בסוד. וזה לא מקרה בודד. "יש הרבה טכנולוגיות מתקדמות שנשמרות בסוד מפניכם", מצהיר אחד הנוסעים בזמן במונולוג, רגע לפני שהוא ניגש למנות את ההמצאות בפני ציבור הצופים.

המעצמות, מתברר, סיפרו על מכונת הזמן שלהן רק לקומץ גורמים, שאחד מהם הוא הכנסייה הנוצרית. הכמרים, למי שתהה, בירכו על ההמצאה – אבל ביקשו לא לחזור אחורה עד ימי ישוע מנצרת, כדי לא לפגוע בנכסי מורשת רגישים.

צהובוני מרכולים – הדור הבא

בשלב הזה של הטור מתבקש להתייחס לסוגיית התכלית. מה תכליתה של התרמית, ומה מרוויחים ממנה? הנטייה המיידית היא לזרוק את כתבות המסע בזמן לסלסילת הפייק ניוז. העובדה שחלק ניכר מהשרלטנים מדברים במבטא רוסי או מזרח אירופי, ושמסר-העל של הסרטונים הוא "אל תאמינו לממשלה" – מזכירה את המאמצים לערעור החוסן החברתי בארצות-הברית שביצעה רוסיה במהלך הקמפיין האחרון לנשיאות ארצות-הברית.

האפשרות הזאת זוכה לחיזוק כששמים לב שמדובר במהלך תקשורתי מאורגן. כל סרטוני המסע בזמן שהוזכרו כאן מגיעים ממקור אחד: אתר קיקיוני בשם "Apex TV", שמפעיל ערוץ יוטיוב פופולרי המספק חומר גלם לא רק ל"וואלה", אלא לשלל צהובונים ברחבי העולם. אם כך, רוסים שעובדים יחד ורוצים לסכסך בין הציבור דובר האנגלית וממשלותיו? נשמע כמו פוטין. אלא שהמציאות ככל הנראה מורכבת יותר, והרבה פחות מדהימה.

רוסים שעובדים יחד ורוצים לסכסך בין הציבור דובר האנגלית וממשלותיו? נשמע כמו פוטין. אלא שהמציאות ככל הנראה מורכבת יותר, והרבה פחות מדהימה

בדומה לנוהג הוותיק של מדור החייזרים באתר המתחרה ynet, גם ב"וואלה" דואגים לכסת"ח: בכל ידיעה בנושא שוזרים העורכים גם כמה ספקות לגבי גרסאותיהם של הנוסעים בזמן, לצד שאלות רטוריות שמעלות את האפשרות שהם בעצם מבלפים. העורכים, יש לשער, יודעים שהתשובה לכל הקושיות הללו היא "כמובן". הכסת"ח הזה, שבדרך כלל לא מעפיל לכותרות המונפצות על הווידויים הפנטסטיים, הוא הדרך של העיתונאים להודות שמערכת האתר לא עומדת מאחורי הטענות, ושהסיבה היחידה לכך שהידיעות האלה עולות לרשת היא שיש מי שמקליקים עליהן.

היום מכנים את זה חדשות מזויפות, אבל מדובר בז'אנר ותיק של עיתונות צהובה שנפוץ בטבלואידים מהסוג שמכונה בזלזול "צהובוני מרכולים": עיתונים שמודפסים על נייר עיתון, עושים שימוש במונחים של עיתון ("חשיפה בלעדית!"), אבל מבדרים הרבה יותר מסתם עיתון. ובכל זאת, זה לא בדיוק עיתון. צהובוני מרכולים מתמחים בלקיחת גרעינים של אמת וניפוחם לגודל של כדור פורח, משלמים למרואיינים ומעודדים אותם להמציא או להקצין סיפורים, ולעתים – כמו ה"נשיונל אינקוויירר" בפרשת דונלד טראמפ וכוכבת הפורנו שהצליפה בעכוזו עם עותק של כתב העת "פורבס" (לכאורה) – רוכשים זכויות על עדויות נפיצות רק כדי לחסום את פרסומן.

ובכל זאת, וכאן אנחנו חוזרים לנוסעים בזמן ולחבריהם החייזרים, גם אצל צהובוני המרכולים יש דרגות שונות של מופרכות. בשוליים של עיתונות השוליים הזאת פרחה בעבר גרסה מוקצנת במיוחד של עיתונות מרכולים, כזאת שהמייצג הבולט שלה הוא "Weekly World News" – שבועון מנוח שהלחם והחמאה שלו היו סיפורים מומצאים על מפלצות וסודות ממשלתיים בלתי נתפסים.

הילרי קלינטון והחייזר המאומץ על שער "Weekly World News", יוני 1993 (לחצו להגדלה)

אם ב"נשיונל אינקוויירר" פרסמו "חשיפה" שלפיה הילרי קלינטון עומדת למות עוד חצי שנה (בינתיים היא שורדת), ב-"Weekly World News" חשפו כבר לפני 25 שנה שקלינטון אימצה חייזר בן יומו – כולל "תמונה רשמית" שמוכיחה זאת. בתוככי הגיליון, בהודעת כסת"ח זעירה, הובהר לקוראים: אנחנו לא באמת אחראים לאמינות הדיווחים, שמתפרסמים כאן אך ורק כדי לבדר אתכם.

בימי חייו של ה-"Weekly World News", האופן שבו יצקו מהימנות מדומה לסיפורים על קנגורו-גודזילה ואיש-תנין היתה שפיכתם אל תוך תבנית עיתונאית והפעלת מכונות הדפוס. זו היתה הדרך של אותם בדרנים עבשים לייצר חיכוך בין תוכן מופלץ לעטיפה מכובדת, ולייצר לעצמם כמה גיצי הומור. בימינו, טבלואידים מודפסים הם שריד מתפורר של עבר דלוח. כעת, הגוזמאים מחפשים את ארשת האמינות הזאת בפורמטים אחרים. החבר'ה של "Apex TV", אלה שמפרנסים את כתבות המסע בזמן של "וואלה", פשוט בחרו ללכת עם רוח הזמן ולעשות זאת באמצעות מונולוגים מצולמים ביוטיוב.

המונולוגים האלה אמנם נראים ונשמעים כמו עיתונות אזרחית אנטי-ממסדית, אבל הם בסך הכל גלגול עכשווי של אותה עיתונות מרכולים נשכחת: בידור זול להמונים הנבערים, גלולה מתוקה שמספקת פורקן בטיחותי ליצרים אנרכיסטיים מודחקים, גזר עלוב שמנופפים בו בפני הציבור כדי שימשיך לצעוד קדימה, מפלט בלתי מזיק לגיחוך בריא. כך או כך, לא צריך לקחת את זה ברצינות. עדיף להתעלם מהרעש הזה ולהמשיך לצרוך חדשות מכלי תקשורת רציניים עם מסורת של דיוק ואמינות. אני קובע זאת בביטחון מלא, ואף ממשל לא שילם לי כדי לכתוב את זה. יש לי תמונה שתוכיח.