שוטרים של משמר הגבול מנעו מצלמת עיתונות לצלם בעיר העתיקה בירושלים. היחס האלים של משטרת ישראל לעיתונאים והניסיון להגביל את הסיקור העיתונאי, בפרט בירושלים, עמד במרכז עתירות לבג"ץ של שני ארגוני עיתונאים ושל האגודה לזכויות האזרח. המשטרה הצהירה בפני בית-המשפט כי תוציא נוהל חדש לכוחותיה בדבר התייחסות לעיתונאים בשטח, אך היא ממסמסת את הבטחתה באמתלות שונות.

השוטרים מנעו מהצלמת לתעד את השביתה שהציבור הערבי בישראל ובשטחים מקיים מדי שנה לזכר אירועי אוקטובר. הצלמת, דבי היל, הגיעה שלשום (1.10) לפני הצהריים לעיר העתיקה בירושלים, שם צילמה את החנויות הסגורות ברובע המוסלמי – עד שלדבריה הוקפה בידי ארבעה שוטרי מג"ב שדרשו ממנה להפסיק לצלם בטענה שהדבר אסור. "הם דרשו את הדרכון שלי ואיימו לעצור אותי", כתבה היל בפוסט שפרסמה בעמוד הפייסבוק שלה, לצד תצלום של התקרית מתוך סרטון שצילם פלסטיני שישב בסמוך.

בשנים האחרונות מטילה המשטרה מגבלות יוצאות דופן על צלמי עיתונות שמבקשים לתעד מוקדי חיכוך באזור העיר העתיקה, אך המקרה של דבי היל עלול להעיד על עליית מדרגה. במקרים קודמים, כמו למשל חגיגות יום ירושלים, טענו במשטרה שההגבלות המוטלות על צלמים נובעות מהצורך לשמור על בטחונם ועל הסדר הציבורי ולמנוע הסלמה של החיכוך בין יהודים למוסלמים תושבי העיר העתיקה. ואולם, במקרה הנוכחי היל לא צילמה הפגנה או אירוע רב-משתתפים. לדבריה, היא בסך הכל צילמה את העוברים והשבים על רקע החנויות שנסגרו כחלק מהשביתה.

"השוטרים ניצלו לרעה את כוחם", הוסיפה הצלמת באחת התגובות לפוסט. "הם אמרו שאני לא יכולה לצלם בשום מקום באזור משום שהם נמצאים בו, וזה בולשיט, משום שהם בסך הכל עמדו בפינה הרגילה שלהם, ובעבר כבר צילמתי שם מאות צילומים. בנוסף לכך, הכל שם היה שקט ושלו, כך שלא היה שום צורך בדריכות בטחונית. הם אפילו לא הופיעו בתמונות. הטענה שלהם היתה שעברתי במקום כמה פעמים ושאסור לי לחזור לאותה נקודה".

שוטרי מג"ב בעיר העתיקה בירושלים ב-1.10.2018, מטרים אחדים מהמקום שבו עיכבו את דבי היל. לדברי היל, ארבעת השוטרים שנראים בתמונה הם אלה שאסרו עליה לצלם במקום (צילום: סלימאן חאדר)

שוטרי מג"ב בעיר העתיקה בירושלים ב-1.10.2018, מטרים אחדים מהמקום שבו עיכבו את דבי היל. לדברי היל, ארבעת השוטרים שנראים בתמונה הם אלה שאסרו עליה לצלם במקום (צילום: סלימאן חאדר)

הפוסט של היל עורר תגובות זועמות בקרב צלמי עיתונות עמיתים. הצלם נועם ריבקין-פנטון, שעובד ב"ישראל היום" ומצלם בירושלים באופן יומיומי, האשים את המשטרה בביצוע צנזורה. "זה התחיל באירועים בטחוניים וממשיך ליומיום", כתב בפוסט פייסבוק משל עצמו. "המדיניות הזאת של משטרת ישראל, מחוז ירושלים, מונעת מאיתנו למלא את חובתנו לחשוף את האמת ולהראות לציבור מה קורה בשטח. המשטרה מעדיפה למנוע צילום כך שלא תצטרך לאחר המקרה להסיק מסקנות, ובמקרה הזה עוד לפני שקרה בכלל משהו. אבל אם אתם שואלים אותי מה הדבר הכי מפחיד בסיפור של הצנזורה המשטרתית בעיר העתיקה, זה שהמועמד להיות המפכ"ל, יורם הלוי, הוא זה שמנהל את קמפיין ההשתקה של משטרת מחוז ירושלים".

הצלמת גלי תיבון, באחת התגובות לפוסט של ריבקין-פנטון, הוסיפה: "כבר יומיים יש בלאגן ברובע המוסלמי בעתיקה, המשטרה לא רוצה שהעיתונאים ישמעו על זה, ואם כבר במקרה הגעת אז הם יעשו הכל כדי למנוע סיקור עיתונאי, ואז יעבירו לגופי התקשורת את צילומי 'יחידת דובר המשטרה' כמציאות אבסולוטית ו'אובייקטיבית', והכי מבאס שכלי תקשורת גדולים בסוף גם משתמשים בחומרים שלהם בעקבות בעיות תקציביות וחוסר עמוד שדרה, ובעיקר מתוך חוסר הבנה לעניין חופש העיתונות במדינה דמוקרטית". בהקשר זה, ריבקין-פנטון הבהיר כי הפרות הסדר שאירעו באותו יום בעיר העתיקה החלו שש או שבע שעות לאחר התקרית בין שוטרי מג"ב לדבי היל.

יחסה של המשטרה לצלמים עומד במרכזם של שלושה הליכים משפטיים נפרדים שיזמו ארגון העיתונאים, התאחדות העיתונאים הזרים בישראל (FPA) והאגודה לזכויות האזרח. בשנה שעברה, בתגובה לאחד ההליכים, טענה המשטרה כי מדובר בהליך מיותר משום שהמקרים שמוזכרים בעתירה היו חד-פעמיים. לאחר מכן נעתרו במשטרה לגבש נוהל שיסדיר את פעילותה מול עיתונאים באזורי חיכוך וישים קץ לאלימות המשטרתית שלעתים מופנית כלפיהם.

עם זאת, מאז ההודעה על גיבוש הנוהל חלפה כמעט שנה – ובמשטרה דוחים שוב ושוב את הצגתו בפני בית-המשפט. בשבוע שעבר, שופט בית-המשפט העליון נעם סולברג הורה למשטרה לפרסם את הנוהל עד 16 באוקטובר וכי לא ינתנו הארכות נוספות.

במשטרת ישראל ובמשמר הגבול לא מסרו תגובה לדברים.

פלאי מאיר הוא סטודנט בחוג לתקשורת ובחוג למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה