שבוע בלבד חלף מאז ש"ישראל היום" פרסם את החלטת בית-הדין לאתיקה של מועצת העיתונות, שלפיה הפר את תקנון האתיקה כשפרסם סקרים מפלים באופן מטעה – עד שהעיתון שב ופרסם סקר מפלה חדש, אף הוא באופן מטעה.

ביום חמישי האחרון, במדור הכלכלה של "ישראל היום", פורסמה ידיעה מאת היאלי יעקבי-הנדלסמן על ממצאי סקר דעת קהל שבחן הרגלי טיסות לחו"ל. הסקר, כך נמסר בידיעה, נערך עבור חברת דואר ישראל בקרב "508 נשאלים באמצעות מכון המחקר 'שילוב I2R'". יעקבי-הנדלסמן התייחסה לממצאי הסקר פעם אחר פעם כאילו הם מייצגים את "הישראלים", אך בידיעה לא ניתן כל מידע מדויק על זהות הנסקרים. בפועל, כך נמסר מחברת "שילוב I2R" בתשובה לפניית "העין השביעית", הסקר בוצע בקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת בלבד.

תקנון האתיקה של מועצת העיתונות אוסר להטעות את הקוראים, ובעקבות יוזמת ארגון העיתונאים נוסף לפני שנתיים איסור ספציפי על הדרת ואפליית אוכלוסיות. התיקון נבע, בין היתר, מההרגל של כלי תקשורת שונים, ו"ישראל היום" בתוכם, לערוך ולפרסם סקרי דעת קהל בקרב יהודים בלבד ולהציג את ממצאיהם כאילו הם מייצגים את עמדות כלל הציבור בישראל.

בעקבות התיקון לתקנון הגישה עמותת הצלחה תלונה נגד שלל כלי תקשורת, ובהם "ישראל היום", בגין הפרת התקנון (התלונה הוגשה על-ידי היועץ המשפטי של הצלחה, עו"ד אלעד מן, יו"ר עמותת "העין השביעית"). כלי התקשורת כולם הורשעו בבית-הדין לאתיקה, וערכאת הערעור אף החריפה את המגבלות על פרסום סקרים המתבססים על מדגם מייצג של יהודים בלבד.

מרים אדלסון (צילום מסך)

אף כי "ישראל היום" הוא כלי התקשורת היחיד מבין כל המורשעים שחבר במועצה, ואף שהוא מקפיד לציין זאת מדי בוקר בכפולה הפותחת שלו, נמנע העיתון מלהיענות להוראת בית-הדין של מועצת העיתונות ולפרסם את הקביעה שלפיה הפר את תקנון האתיקה. רק החודש, חצי שנה לאחר שחויב לעשות כן, התפרסמה ב"ישראל היום" קביעת בית-הדין.

"העיתונים 'ישראל היום', 'ידיעות אחרונות' והאתר ynet פרסמו כותרות מטעות המדווחות על סקרים המשקפים את דעתם של ה'ישראלים' או ה'ציבור', כאשר הלכה למעשה הסקרים דגמו את הציבור היהודי בלבד. העיתון 'בשבע' פרסם סקר שסקר את הציבור היהודי בלבד, ללא כל גילוי נאות בהקשר זה (בכותרת או בכתבה)", נכתב בהודעה שהופיעה ב"ישראל היום". "בית-הדין קבע כי אין לפרסם דרך קבע סקרים המדווחים על דעתו של הציבור היהודי בלבד – אלא אם יש לכך הצדקה עניינית. פרסום סקרים שאינם כוללים את הציבור הערבי מהווה הדרה של הציבור הערבי מהמרחב הציבורי והעיתונאי, ועבירה אתית על תקנון מועצת העיתונות".

עם זאת, לפרסום החלטת בית-הדין לאתיקה מעל דפי "ישראל היום" התלוותה "הבהרה" מיתממת, שלפיה ממילא העיתון "נוהג כשורה ובהתאם להוראות הדין". כבר עם פרסום ההבהרה ניתן היה לנחש שבעיתון לא הפנימו את הפגמים האתיים בהתנהלותם. פרסום הסקר המפלה ביום חמישי האחרון אישר זאת. הסקר שעל בסיסו נכתבה הידיעה אמנם לא הוזמן על-ידי "ישראל היום", אך בית-הדין לאתיקה קבע כי אין מקום לפרסם סקרים מפלים (ובוודאי שלא באופן מטעה) גם כשמדובר בסקרים שנערכו על-ידי גורמים חיצוניים.

"העובדה שהסקר נערך על-ידי גורם אחר אינה פוטרת את העיתון מלהגיש לציבור שירות מקצועי, הוגן ואחראי"

דובר "ישראל היום" מסר בתגובה: "מודים ל'עין השביעית' על תשומת הלב והדאגה הכנה גם למבזקים קצרצרים שמופיעים בעמודים אחוריים בעיתון. הסקר המדובר לא הוזמן על-ידינו ולא נערך לבקשתנו".

"גם בנוגע לסקרים שהזמינו גורמים אחרים, על העיתון להיות זהיר וקפדן", נקבע בהחלטת ערכאת הערעור. "סעיף 5 לתקנון האתיקה מורה לעיתון ולעיתונאי לבדוק בקפדנות את מהימנותן של ידיעות אשר הוא מפרסם. על כן, בפרסום סקר שערך גורם אחר, על העיתון והעיתונאי לבדוק את מהימנות הסקר. אם גורם כלשהו מדווח שסקר שהוא ערך מגלה את דעתו של הציבור בעניין מסוים, אולם ברור שהסקר נערך באופן מגמתי ובלתי מקצועי, ייתכן שאין מקום לפרסם אותו.

"העובדה שהסקר נערך על-ידי גורם אחר אינה פוטרת את העיתון מלהגיש לציבור שירות מקצועי, הוגן ואחראי, ולפעול בזהירות ראויה, כאמור לעיל. מטבע הדברים, על העיתון לפרסם מיהו מזמין הסקר, מיהו עורך הסקר, ובמקרים מסוימים אף פרטים בדבר מזמין הסקר, על מנת ליתן בידי הקוראים את מלוא ההקשר. באופן דומה, פרסום חוזר ונשנה של סקרים שערכו צדדים שלישיים רק בקרב ציבור מסוים עשוי לגרום להדרה של ציבורים אחרים".

בית-הדין לאתיקה סייג וקבע כי "יש לדווח על סקרים שערכו צדדים שלישיים בקרב ציבור מסוים למרות שהיה עניין לערוך אותם בקרב כלל הציבור במקרים חריגים, שבהם יש עניין בפרסום, ותוך מסירת מלוא המידע לקוראים (ואף צירוף דברי ביקורת)". דומה כי המקרה של הסקר שנערך עבור דואר ישראל אינו כזה שממצאיו מצדיקים את האפליה. מכל מקום, בידיעה לא נכללה ביקורת על ההדרה, ואף לא ניתן מידע על עצם קיומה של האפליה בסקר.

סקר מפלה גם ב"מעריב"

"ישראל היום" אינו כלי התקשורת היחיד שמתקשה להפנים את הסטנדרטים האתיים הנדרשים בעת עריכת ופרסום סקרי דעת קהל. יום לאחר פרסום הסקר המפלה ב"ישראל היום" פרסם "מעריב" ממצאי סקר לקראת הבחירות המוניציפליות בירושלים. כפי שדיווח איתמר ב"ז בסקירת העיתונות של "העין השביעית" מאותו היום, הסקר נערך בקרב הציבור היהודי החילוני, המסורתי והדתי-לאומי בעיר, ללא חרדים וערבים.

הסקר, שביקש לבחון מי המועמד המועדף על תושבי העיר (שאינם חרדים וערבים) כלל לא כלל את המועמד החרדי לראשות העירייה. במקרה זה המידע על זהות הנסקרים נכלל בידיעה ואף הודגש בכותרת המשנה – ובכל זאת, אזכור ההדרה אינו מכשיר את העובדה שלמעלה ממחצית מתושבי העיר, היהודים החרדים והערבים, לא קיבלו זכות להביע את עמדתם בסקר.

עורך "מעריב" גולן בר-יוסף מסר בתגובה: "אין מדובר בסקר שהוזמן על-ידי 'מעריב', אלא בסקר שהגיע ל'מעריב', ומצאנו לנכון להביאו בפני ציבור הקוראים. ומעבר לכך, אין בפרסום הסקר משום הדרת אוכלוסייה כלשהי, אלא לבחון את עמדותיה של אוכלוסייה ספציפית שבה עסק הסקר שהגיע (בדיוק כשם שניתן לערוך סקר אחר שבוחן דווקא את עמדות הציבור החרדי, או הערבי, או של הסטודנטים בעיר, ואין בכך משום להדיר את שאר האוכלוסייה שאינה רלבנטית לסקר זה). כדי לא להטעות אף הודגש בידיעה כי סקר זה לא בוחן את עמדות האוכלוסייה החרדית והערבית בעיר".