"המרד", שאגה ביום ראשון הכותרת משער ספורט "ידיעות אחרונות". "חשיפה", דאג הלוגו להבהיר, והפעם לשם שינוי עם כיסוי נאות. הדרמה שזכתה לכבוד המיוחד תמשיך להסעיר את תקשורת הספורט עוד ועוד: בכירי הפועל תל-אביב – היו"ר והמנכ"ל – הודיעו על התפטרותם באמצעות העיתון. גם הבעלים המושמץ של הקבוצה, אלי טביב, ממקום הימצאו בארה"ב, למד על העריקה רק מן התקשורת. כל עיתוני ואתרי הספורט הצטרפו לשערורייה בשמחה רבה, הגם שאף אחד מהם לא נתן קרדיט לסנדק החשיפה, "ידיעות".
הקוראים לא ניחשו שמאחורי הדרמה הגלויה רוחשת דרמה אחרת, עסיסית לא פחות. לא ניחשו, הגם שנרמזו: בכותרת המשנה של הידיעה ב"ידיעות" נכתב שנוסף ליו"ר ולמנכ"ל התפטרה "דמות מרכזית נוספת". הדמות הזאת, התברר עד מהרה, ויתרה על מעטה המסתורין שלה בכל שאר כלי התקשורת. הסיבה לכך קשורה ליחסיה של הדמות עם נדב צנציפר, חושף "המרד".
צנציפר, המסקר את הפועל תל-אביב, נחשב למקורב לבעלים הקודם, מוני הראל, ובתקופת ניהולו זכה לסקופים רבים. לאחר קרב מכוער על השליטה במועדון, שבו זכה לבסוף אלי טביב, הפכו דיווחיו של צנציפר לעוינים כלפי הקבוצה. העונש לא איחר: בקיץ האחרון היה צנציפר העיתונאי היחיד שלא קיבל ולא פירסם את הידיעה הראשונה על החתמת השוער אפולה אדל. בשבועות שלאחר מכן התפרסמו ב"ידיעות" כתבות רבות שחשפו בעיות ותככים בקבוצה, שהגיעו לשיאן ב"הקומבינה", כתבה על התנהלות מפוקפקת של טביב סביב העברת שניים משחקני הקבוצה לגרמניה.
היחסים העכורים ביותר שררו בין צנציפר לדובר הקבוצה, קובי ברדה, שהאשים את צנציפר כי פירסם בשמו ציטוטים שלא אמר, ואף שקל, לדבריו, להגיש נגד העיתונאי תביעה פלילית על דיבה ולשון הרע. ברדה הוא גם "הדמות המרכזית הנוספת" שצוינה בסקופ של צנציפר. מתברר שהדובר הוא שדרש ששמו יושמט מהסקופ של הצ'ילבה שלו, מה שמחדד את השאלה, מדוע דווקא "ידיעות אחרונות" התכבד בבלעדיות על-ידי ראשי הקבוצה הפורשים.
ביום שישי קיבל ברדה טלפון מהיו"ר דורון אוסידון, שדיווח לו על כוונתו להתפטר יחד עם המנכ"ל ניר ענבר. יחסיהם של השניים עם הבעלים טביב כבר היו רעועים, הם מודרו מכמה מההחלטות ופיטוריהם ריחפו באוויר. כשברדה שמע על החלטתם, הוא החליט להתפטר יחד איתם. באותה הזדמנות אמר לו אוסידון כי בכוונתו לפרסם את הסיפור בלעדית ב"ידיעות", באמצעות נדב צנציפר.
"אמרתי לו שזו טעות", מספר ברדה ל"העין השביעית". "היה צריך לצאת בהודעה מסודרת לכל כלי התקשורת, מעבר לזה שלא רציתי שהסקופ הגדול הזה יהיה של 'ידיעות' וצנציפר. ידעתי שהתוצאה תהיה שיתר כלי התקשורת יקרעו אותנו".
אבל אוסידון היה נחוש לפרסם את ההתפטרות רק ב"ידיעות". ברדה, כאמור, דרש שלפחות שמו לא יוזכר בידיעה, ואוסידון השיג הבטחה כזו מצנציפר, שגם קיים. גורמים שונים בברנז'ה משערים ש"ידיעות" השיג בלעדיות על הסקופ גם בעזרת הבטחה לאוסידון לראיון גדול ב"7 ימים". בשיחה עם "העין השביעית" אוסידון מכחיש. "עוד לא החלטתי אם אני רוצה להתראיין ל'7 ימים'", הוא אומר. אז למה בכל זאת רק ב"ידיעות"? "'ידיעות אחרונות' הוא עיתון רציני וחזק, הוא העיתון של המדינה", מסביר אוסידון את פשר החלטתו, אבל כן דיו להודות ש"חוץ מזה, צנציפר הוא חבר שלי, חבר טוב, אנחנו מכירים עוד מלפני התקופה שלי בהפועל תל-אביב".
על השאלה מדוע בחר להודיע למעסיק שלו על התפטרותו דרך העיתון עונה אוסידון: "טביב אוהב דרמות כאלה. גם את יוסי אבוקסיס [שהיה מועמד לאימון הקבוצה] הוא פיטר דרך העיתון. הרבה החלטות שלו היו דרך התקשורת, אז החלטתי גם אני להחזיר לו באותה המטבע".
לשאלה איך ספג את הכתבות המאוד לא מחמיאות של צנציפר על הפועל תל-אביב בחצי השנה האחרונה, מאז הפך טביב לבעלים היחיד, עונה אוסידון שאכן היה לו קשה, לאור החברות בין השניים. "אבל צריך לזכור שנדב לא הלך נגדי, אלא כתב אמת", הוא מדגיש. "הוא אמנם נכנס בנו חזק והיינו בנתק מסוים לאורך תקופה, אבל היום אני רואה כמה טעיתי וכמה נדב צדק".
לכתבים האחרים שסיקרו את הקבוצה אוסידון לא רוחש כבוד. "יש כמה עיתונאים שלא כיבדו את המקצוע, הדיווחים שלהם על הקבוצה לא היו אמינים, ועובדה שכמה מהם עשו לי נקמה אישית אחרי שהסיפור התפרסם ב'ידיעות'". אוסידון מתכוון לכינויי הגנאי שספג אחרי שבחר לצ'פר את חברו בסקופ הגדול. ברדיו 102 כינו אותו "אבק", עורך אחד כתב עליו "סמרטוט", וכלי תקשורת אחר כינה אותו "דון אוסידון". הדובר ברדה לא מתפלא: "ברציונל העיתונאי זה התבקש. כל אחד היה רוצה סיפור כזה, וכשזה הגיע רק למקום אחד – אז הולכים ומטנפים".
ברדה מגלה כי ביום הפרסום קיבל טלפונים נזעמים מעיתונאים ועורכים, שדרשו לדעת למה לא יצאה הודעה לכולם. ברדה אומר כי מאחר שהוא לויאלי למועדון, כיבד את ההחלטה של היו"ר והתיישר על-פיה, הגם שבאופן אישי היה לו קשה מאוד לעכל אותה.
"עיתונאים אמרו לי שהייתי חייב לשרוף לצנציפר את הסיפור ולהעביר לכולם, כדי ש'ידיעות' יתבזו עם ה'בלעדי' שלהם. אבל יש לי נאמנות למעסיקים שלי ויישרתי קו. אני מבין את הכעס של כלי התקשורת, אבל מקווה שגם הם יבינו אותי. היה לי קונפליקט אדיר, נקרעתי בין ערכים של אמינות ודיסקרטיות, ולבסוף הלכתי עם היושר המקצועי שלי".
מעבר לכעס על הבלעדיות ש"ידיעות" קיבל, כלי התקשורת חגגו את הסיפור הגדול, שזכה לתואר "רעידת אדמה". כולם, חוץ מ"מעריב", שלמחרת ניסה לגמד את הפרשה והקדיש לה בשער רק את הרבע התחתון, עובדה שלימדה כמה קשה לקחו בקרליבך את הבלעדיות של המתחרים.
בכל זאת הקדישו לפרשה ב"מעריב" כמעט כפולת עמודים, ואף גייסו את האוהד הכי מפורסם של הקבוצה, אריק איינשטיין, לטור מיוחד. הגדיל לעשות הפרשן אביעד פוהורילס, שמעבר לביקורת הקשה על שלושת המתפטרים ("היו שותפים מלאים לרודנות של טביב ולהפיכתה של הפועל תל-אביב לבדיחה מהלכת"), קרא לשחקני הקבוצה לא להופיע למשחק הליגה מול הפועל חיפה, כדי לשים סוף לשלטון טביב.
כשפרשן נדרש להמלצה כה חריגה, ברור שמדובר בזעזוע חריג בעוצמתו במועדון מוביל, ושהסיפור הוא ענק בכל קנה מידה. אבל ב"מעריב" העדיפו להבליט בשער את נצחונה של בית"ר ירושלים, ובכך שיחררו קצת חבל לעלבון הצורב שלהם. גם ההפניה בשער הריחה מפאסיב-אגרסיב: "לא לעשות דרמה, לא קרה כלום", בחרו שם לצטט את טביב, שכמו דיבר גם מגרונו של העיתון הנעלב.
אז מה למדנו מהסקופ של "ידיעות" ומהסערה שחולל? עבודה עיתונאית גדולה לא היתה כאן. החברות שיחקה תפקיד מכריע. אינטריגות פנימיות, תרבות של תן-וקח, חיסולי חשבונות וסדר יום עיתונאי שמושפע מעלבונות קטנוניים והעדפות אישיות לא ענייניות – מאלה היה לנו בשפע.
תקשורת הספורט, באופן מסורתי כמעט, תופסת את עצמה כחלק בלתי נפרד מהתחום שהיא מסקרת, וגם זה לא חדש. הפרשה האחרונה, מעבר לערך החדשותי והדרמטי הרב שיש בה, מספקת מבט נוסף אל מאחורי הקלעים של ההצגה הגדולה, המלמד משהו על היצרים הרוחשים על הבמה עצמה.
שיטת הסלמי של ערוץ הספורט
המועצה לשידורי כבלים ולוויין נגסה השבוע בקטנה באטרקטיביות של תוכנית סיכום המחזור, שזכויותיה נרכשו לפני כשנתיים והועברו לערוץ חמש פלוס לייב. כשהגניבה הזו מהציבור התגלתה, היה מאוחר מדי: חודש קודם לכן פירסמה המועצה את מפרט השידורים החדש, שתוכנית הסיכום לא נכללה בו מאחר שטרם היתה רכושו של ערוץ הספורט. אוהדי הכדורגל זעקו, התלונות זרמו, והמועצה הצליחה בשבוע שעבר להגיע להסכם עם ערוץ הספורט שלפיו לאחר סיום התוכנית במוצ"ש, יפורסמו תקצירי המשחקים באינטרנט.
ממוצ"ש האחרון, שעת התוכנית הוקדמה: היא מתחילה בשעה 22:30 ומסתיימת כעבור שעה. ובכל זאת בערוץ הספורט החליטו למשוך כמעט שעתיים נוספות: התקצירים עלו רק בשעה 01:15. מעניין כמה אוהדי כדורגל שלא מחוברים ל-5 פלוס לייב המתינו במתח עד השעות הקטנות.
זוהי אמנם הטבה מסוימת עבור הצופים, שעד עכשיו נאלצו להמתין לתקצירי האינטרנט, שעלו רק ביום ראשון בצהריים, אבל זה לא צריך להיות סוף פסוק. בעונה הבאה המועצה חייבת לבצע תיקון במפרט ולהכליל את תוכנית הסיכום בערוץ הבסיס. דין התוכנית כדין "חדשות הספורט". ערוץ הספורט הצליח באמצעות התוכנית לסחוב עוד לקוחות שמשלמים תשלום על תשלום. צריך לשים סוף לשיטת הסלמי הזאת.
3 קטנות
חומר מילוי. חבל על "וואלה", אתר ספורט מעניין בדרך כלל, שנגרר לאייטמים כמו "האיש הכי שנוא בכדורגל". שלפו שמות של עשרה אנשים, לא ברור לפי איזה קריטריון, הצמידו להם טקסטים עם ציונים ומדד, והגישו סוג של תבשיל לכבוד שישבת. הצ'ולנט הזה התגלה כתבשיל תפל.
בכל זאת. בחירת המשחק המרכזי בין מכבי חיפה לסכנין בערוץ 1 ספגה ביקורת בטור הקודם. בדיעבד התברר כי לא היו ברירות רבות בגלל חצאי גמר גביע הטוטו, שהתקיימו ביום שלישי. מה שאומר שלא ניתן היה לשדר את באר-שבע מול הפועל תל-אביב ואת קריית-שמונה נגד ראשון-לציון. מכבי חיפה מול סכנין היתה ברירת מחדל, ועדיין מדובר במשחק מרכז טבלה לא הכי מעניין. המשחק בין בית"ר ירושלים למכבי נתניה, בעל חשיבות לתחתית, היה אטרקטיבי הרבה יותר.
לא סמרטוט. דו-קרב מילולי חריף ברדיו ללא הפסקה הגיע השבוע לבית-משפט השלום בירושלים. דובר איגוד הכדורסל, מוטי אקסמיט, הגיש תביעת לשון הרע נגד רון קופמן, שכינה אותו בשידור "שקרן", "סמרטוט רצפה" "טומטום" ועוד, ואף חזר על כמה מהדברים ב"יציע העיתונות" בערוץ הספורט. אקסמיט, התובע מקופמן 200 אלף שקל והתנצלות פומבית, ציין כי בעוד שבתחנת הרדיו הסירו את הראיון מאתר האינטרנט ואף הציעו לו התנצלות מטעמם, בערוץ הספורט השיבו לו כי הנושא בבירור, אבל לא חזרו אליו מאז. קופמן אמור להגיש כתב הגנה.
התיקונים
בערוץ הספורט הבטיחו לוח שידורים מעודכן "בהקדם". המקש "ריפרש" עבד שעות נוספות במהלך שבת עד שהתייאש.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il