אתמול שוב היה יום לא מוצלח במיוחד עבור הנהלת בנק הפועלים, שספגה דו"ח שלילי מבנק ישראל בשל התנהלותה בפרשה של הטרדה מינית. כמו בפעמים קודמות, גם הפעם נחלצו ב"כלכליסט" לעזרת תדמיתו של הבנק, והעלימו את הפרשה משער העיתון. זאת לעומת המתחרים "גלובס" ו"דה-מרקר", שפעלו אחרת. זה האחרון, בשונה מהרגיל, העניק הפעם לסיקור מקום מוצנע יחסית.
בנק ישראל פרסם אתמול דו"ח על הטיפול של הפועלים בתלונה של עובדת לשעבר בבנק שטענה כי המנכ"ל לשעבר, ציון קינן, הטריד אותה מינית. על התנהלות הבנק כולו ביחס לחוק למניעת הטרדה מינית ותהליך בדיקת התלונה נכתב בדו"ח כי "התהליך לא היה שקוף, ללא אתגור, פיקוח ובקרה מספקים, ובוצע באופן שאינו הולם את הוראות הפיקוח על הבנקים וכללי ממשל תאגידי".
בנוסף, הדו"ח כלל ביקורת אישית על התנהלות בכירי הבנק. על היו"ר לשעבר יאיר סרוסי נכתב כי התנהלותו "משקפת טעות חמורה בשיקול הדעת ואינה עולה בקנה אחד עם הוראות ניהול בנקאי תקין ועם כללי ממשל תאגידי תקין". על יו"ר ועדת הביקורת, דפנה שוורץ, נכתב כי לאור התנהלותה בפרשה "אין מקום שתמשיך לכהן בתפקיד יו"ר ועדת הביקורת, שמהותו לבדוק, לחקור ולעמוד על ליקויים בהתנהלות הבנק".
סיקור הבנקים, שלהם נגיעה עסקית ברורה לעסקיו של כל מו"ל ומו"ל בישראל, הוא מנקודות התורפה הבולטות של העיתונות הכלכלית. על רקע זה מעניין תמיד לבחון כיצד מסקרים העיתונים פרשיות שליליות הנוגעות לבנקים ולהנהלה הבכירה שלהם, בהווה ובעבר.
הכותרת הראשית בגליון "גלובס" שהופץ אמש למנויים הוקדשה לדו"ח: "בנק הפועלים נהג בניגוד להוראות הפיקוח על הבנקים וכללי הממשל התאגידי התקין", נכתב בה. "ביקורת חריפה של בנק ישראל על התנהלות בנק הפועלים בפרשת ציון קינן", הוסיפה כותרת הגג. כמחצית משער העיתון הוקדשה לסיקור הדו"ח, כולל הפניות לשני טורים. סטלה קורין-ליבר מתחה ביקורת על כך שהדו"ח לא כלל דרישה לסנקציות נוספות על בכירי הבנק. אלי ציפורי הדגיש את היעדרה של ביקורת על עו"ד פיני רובין, שייעץ לסרוסי בפרשה. כל הכפולה הפותחת הוקדשה לסיקור הפרשה.
בשער "דה-מרקר" הסתפקו הבוקר בכותרת קטנה בטור צד, אם כי זו היתה ביקורתית כלפי הדו"ח, שלפי העיתון לא היה תקיף מספיק נגד הבנק ("דו"ח בנק ישראל על ההטרדה המינית בהפועלים מתחמק מהשאלות הקשות"). בצמוד לכותרת הופיעה הפניה לטור מאת סמי פרץ, שתקף את כשלי הממשל התאגידי בטבע, בבזק וגם בבנק הפועלים על רקע הטיפול בפרשת ההטרדה המינית. עמוד 4 בעיתון הבוקר הוקדש לסיקור הפרשה, וטורו של פרץ נדפס על פני כל עמוד 6 ועל חלק מעמוד 14. לזכותו של העיתון יצוין כי הוא תוקף לא רק את בכירי הפועלים בעבר, אלא גם את אלה שעומדים בראשו כיום, ואף נוקב מפורשות בשמו של אריק פינטו, המנכ"ל הנוכחי.
בשער "כלכליסט", לעומת זאת, לא הופיע הבוקר כל זכר לדו"ח שפרסם אתמול בנק ישראל. לא בכותרת הראשית, שמוקדשת לדיווח "בלעדי" על עסקה למכירת זאפ (אף שפורסם אמש באתר "גלובס" דקות ספורות לפני שפורסם באתר "כלכליסט"), ולא באף אחת מהכותרות וההפניות האחרות שעל השער. אתמול, אגב, קיבל המנכ"ל הנוכחי של בנק הפועלים כותרת מרכזית בשער "כלכליסט", וזאת הודות לדברים שנשא בכנס של העיתון שזכה למימון מהבנק (לצד גופים נוספים). מחצית מהכפולה הפותחת בעיתון הבוקר הוקדשה לפרשה.
שערי העיתונים הכלכליים. ב"כלכליסט" אין זכר לפרשה
בדיקת הסיקור בזמן אמת באתרי האינטרנט של שלושת כלי התקשורת הכלכליים מעלה תמונה דומה, אם כי לא זהה. ב"גלובס" אפשר היה למצוא כבר ב-12:30 אתמול בצהריים את הכותרת הראשית "בנק ישראל: התנהלות בנק הפועלים בפרשת ההטרדה המינית – לא שקופה ולא תואמת את הנחיות הפיקוח", שלוותה בתצלום גדול של המנכ"ל לשעבר קינן.
כעבור כשלושת-רבעי השעה שונה נוסח הכותרת ל"בנק ישראל מותח ביקורת חריפה על טיפול הפועלים בפרשת קינן; דורש להדיח את יו"ר ועדת הביקורת". הידיעה התנוססה בכותרת הראשית של "גלובס", עם התצלום של קינן, במשך למעלה משעתיים.
סיקור הדו"ח באתר "גלובס". כותרת ראשית ותצלום של המנכ"ל
בעמוד הבית של "דה-מרקר" עלו עם ידיעה רק בשעה 13:00, ולא בכותרת הראשית, שהוקדשה באותה העת להשקת מיזם חדש של האתר, אלא במשבצת השנייה בחשיבותה. "בעקבות פרשת ההטרדה בהפועלים: בנק ישראל דורש להדיח את יו"ר ועדת הביקורת", נכתב בכותרת הידיעה, שלוותה בתצלום כללי של סניף בנק הפועלים. כעבור דקות אחדות הוחלף התצלום, ובמקום סניף בנק הופיעו בו אז קינן וסרוסי.
לצד שינוי התצלום, גם הכותרת השתנתה ל"פרשת ההטרדה בהפועלים: יו"ר ועדת הביקורת תודח – אך תמשיך לכהן כדירקטורית". עוד כמה דקות חלפו וכותרת הידיעה קראה: "פרשת ההטרדה בבנק הפועלים: דו"ח חלש של בנק ישראל, יו"ר ועדת הביקורת תודח". בשעה 14:15, כשעה ורבע בלבד לאחר פרסום הידיעה בעמוד הבית של האתר, ההפניה נדחקה לטור צד ללא תצלום.
סיקור הדו"ח באתר "דה-מרקר". לא הגיע לכותרת הראשית
בעמוד הבית של אתר "כלכליסט" אפשר היה למצוא ב-12:45 כותרת ראשית המוקדשת לדו"ח, אולם זו התעלמה מחלקם של הבכירים לשעבר, וקראה: "להדיח את יו"ר ועדת הביקורת בפועלים עקב הטיפול בפרשת ההטרדה המינית". כותרת זו לוותה בתצלום של סניף בנק הפועלים. כעבור כשלושת-רבעי שעה השתנתה הכותרת ל"בנק הפועלים פעל בחוסר שקיפות ובניגוד להוראות הפיקוח", והתצלום הנלווה כבר לא הציג סניף בנק אלא את המנכ"ל לשעבר קינן. בסך הכל נשארה הפרשה בכותרת הראשית של האתר במשך למעלה משעתיים.
סיקור הדו"ח בכותרת הראשית של אתר "כלכליסט", עם ובלי המנכ"ל
הסיקור המיטיב של "כלכליסט" לבנק הפועלים אינו חדש. למעשה, זו המשכה של מסורת ותיקה. כשנחשפה לראשונה פרשת ההטרדה המינית העלתה סקירה השוואתית שפורסמה באתר "העין השביעית" כי אתר "כלכליסט" דיווח על קיומה בהצנעה ובאיחור ניכר ביחס לאתרים המתחרים "גלובס" ו"דה-מרקר". דפוס זה חזר על עצמו כמה שבועות לאחר מכן, כשבכותרת הראשית של "גלובס" דווח שיו"ר בנק הפועלים דאז, יאיר סרוסי, מתכוון להודיע על התפטרותו על רקע תקרית הטיוח והביקורת של בנק ישראל.
זמן קצר לאחר מכן עלה דיווח בעניין בכותרת הראשית של "דה-מרקר", אך ב"כלכליסט" עברה כשעה עד פרסום הידיעה. כשלבסוף פורסמה ב"כלכליסט" ידיעה על פרישתו הצפויה של יו"ר הבנק, היא לא שובצה בכותרת הראשית, וזכתה לכותרת הרכה "בנק ישראל על הפרסומים בעניין פרישתו של יו"ר הפועלים סרוסי: הבדיקה טרם הסתיימה". למחרת, במהדורה המודפסת, לא הופיעה הפניה בנושא בעמוד השער. סיקור מגונן לבנק נרשם גם בפרשות קודמות, כמו זו שהביאה לנפילתו של היו"ר לשעבר דני דנקנר.
הסיקור השולי של "דה-מרקר", לעומת זאת, חריג ביחס לעבר. העיתון והאתר ידועים בביקורתיות הרבה שלהם כלפי הבנקים הגדולים. בדיקה מקיפה של גוף מקצועי שבחן בין היתר את התדמית התקשורתית של מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר ציון קינן בעיתונות הכלכלית בישראל בשנים 2013–2015 העלתה כי רק 21% מהידיעות עליו ב"דה-מרקר" היו חיוביות, לעומת 43% שליליות.
ב"כלכליסט", לעומת זאת, 44% מהידיעות על קינן היו חיוביות, ורק 26% היו ביקורתיות. ב"גלובס", 49% מהידיעות על קינן היו חיוביות ורק 21% שליליות. אמנם תוכן הסיקור של דו"ח בנק ישראל באתר "דה-מרקר" היה ביקורתי ביותר, אך היקפו היה מצומצם ביחס לשני האתרים המתחרים.
עבור שניים משלושת כלי התקשורת הכלכליים בישראל, הפרסום אתמול של ממצאי דו"ח בנק ישראל הוא נקודת המבחן הראשונה בנוגע ליחסם לבנק הפועלים. רק לאחרונה התחלפו בהם העורכים הראשיים. "גלובס" עבר בחודשים האחרונם משליטת אליעזר פישמן – שחב מיליארדים לבנקים ופינק אותם בסיקור מגונן – לשליטתן של ענת אגמון ואלונה בר-און, ואת מקומו של העורך הראשי חגי גולן תפסה נעמה סיקולר, שקודם לכן החזיקה בעמדת עריכה בכירה ב"כלכליסט".
גם ב"דה-מרקר" התחלף העורך הראשי. על רקע הכוונה לקדם תוכנית קיצוצים נרחבת במוסף הכלכלי ואתרו, בקיץ האחרון פינה סמי פרץ את מקומו ובמקומו נכנס לתפקיד הניהולי הכתב החוקר אבי בר-אלי. ב"גלובס", כך נראה, שינו גישה כלפי הבנק ואינם חוששים עוד להאיר אותו באור שלילי. לגבי "דה-מרקר", יש לקוות שלא מדובר בתחילתה של מגמה.