עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה ויו"ר עמותת "העין השביעית", הגיש בשם עמותת הצלחה ערעור על החלטת בית-הדין לאתיקה של מועצת העיתונות בדבר סקרי דעת קהל מפלים. לטענת עו"ד מן, בית-הדין טעה כשאישר לכלי התקשורת לערוך סקרים בקרב יהודים בלבד, גם במקרים שבהם סוגיית הסקר נוגעת לאוכלוסייה הערבית. בית-הדין אסר על סקרים מפלים בעניינים חברתיים-צרכניים, אך התיר סקרים כאלו בעניינים פוליטיים-מדיניים.

בשבוע שעבר פסק בית-הדין לאתיקה של מועצת העיתונות וקבע באופן תקדימי כי סקרי דעת קהל הנערכים בקרב יהודים בלבד מנוגדים לתקנון האתיקה של מועצת העיתונות. עם זאת, בית-הדין, שכלל את עו"ד יגאל בורוכובסקי, דורית שריד ועליזה ז'זק, סייג קביעה זו והדגיש כי כאשר ישנה "הצדקה עניינית" לעריכת ופרסום סקר דעת קהל בקרב יהודים בלבד, הרי שאין בעיה לעשות כן.

"לעמדת המערערת", כתב עו"ד מן בערעורו בשם עמותת הצלחה, "שגה בית-הדין בעת שקבע קביעות שונות לעניין ההצדקה העניינית לפרסום סקרים המשקפים את עמדת הציבור היהודי בלבד, ובאבחנותיהם בהקשר זה מתגלים פגמים וסתירות פנימיות".

לפי עו"ד מן אכן קיימים מקרים שבהם ישנה "הצדקה עניינית" לסקור ציבור אחד בלבד תוך התעלמות מציבור אחר, "אלא שפסק הדין של בית-הדין קמא קובע למשל כי לא נפל פגם אתי בהחלטת מערכת ynet לדווח על סקר שבחן את עמדות הציבור היהודי בלבד לגבי פינוי התנחלויות ותמיכה בפתרון שתי המדינות, זאת מהטעם ש'עמדתו של רוב הציבור הערבי בהקשר זה ידועה ובבחירת העיתון לדווח על עמדות הציבור היהודי אין משום הדרה של הציבור הערבי'".

קביעה זו, טוען עו"ד מן, שגויה, וכמוה גם הקביעה כי אין מניעה מלערוך ולפרסם סקר דעת קהל בקרב יהודים בלבד בסוגיית החנינה לאלאור אזריה. "קביעה זו לוקה גם בהיבט המקצועי של עבודה עיתונאית ראויה וגם בהיבט האתי, בכך שהיא כוללת הנחת מוצא שאין לקבלה בדבר עמדה מונוליתית ואחידה של ציבור שלם בסוגיה מרכזית בסדר היום הציבורי", כותב עו"ד מן בערעורו.

"כך על דרך ההסקה והניחוש, נשלל הצורך בבחינה מדעית באמצעות סקירה ושאלות את עמדת אותו ציבור. ויודגש כי קביעות כאלה ייתכן שניתן היה לקבוע באותה שיטת היסק ומסקנה גם בנוגע לציבור היהודי. כך או כך, גם במישור העובדתי וגם במישור הערכי, אין לאבחנה זו שיוצר בית-הדין ונקודת המוצא שלה כל הצדקה".

עו"ד מן: "לא ראוי להדיר מן הדיווח באופן מוחלט אוכלוסייה כזו או אחרת בשל הנחות מוצא שלא נבחנו ואין בהם בסיס עובדתי או מדעי כלשהו"

עו"ד מן טוען, בעקבות טור דעה מאת החתום לעיל שפורסם באתר זה, כי יישום החלטת בית-הדין לאתיקה ימנע מהציבור לעמוד על תמורות בעמדת החברה הערבית בישראל ביחס לנושאים כגון התהליך המדיני והסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובנוסף יביא להמשך הדרתה של החברה הערבית מהמרחב הציבורי בישראל. "לא ברורה כלל האבחנה שעושה בית-הדין בפסק דינו בין סקרים בנושאים אזרחיים-חברתיים וכלכליים-צרכניים לבין נושאים פוליטיים ומדיניים, ככל שנקודת המוצא של שותפות ושוויון אזרחי גם למיעוטים מתקיימת לכל רוחב שדרת הנושאים הרלבנטיים לחיי ומציאות החברה הישראלית", מוסיף עו"ד מן. "ניתן אמנם להציג במסגרת ממצאי הסקר פילוחים סקטוריאליים שונים ואת עמדותיהן של קבוצות משנה שנסקרו באופן מובחן, אך לא ראוי להדיר מן הדיווח באופן מוחלט אוכלוסייה כזו או אחרת בשל הנחות מוצא שלא נבחנו ואין בהן בסיס עובדתי או מדעי כלשהו".

בערעורו מזכיר עו"ד מן כי במהלך הדיון שנערך בתלונה שהגיש הציג "מדרג ערכי אפשרי בכל הנוגע לדיווח על סקרים, תוך אבחנה ברורה באשר לסקרים שיוזם ועורך כלי התקשורת בעצמו, לבין סקרים שהמקור להם הוא חיצוני". לפי המדרג של עו"ד מן ועמותת הצלחה, "סקרים שנושאיהם והשאלות שבהן הם עוסקים רלבנטיים לכלל הציבור ולא רק לחלק ממנו, ראוי שייערכו בקרב כלל האוכלוסייה. ראוי שעיתון לא יזום עריכת סקר כזה בלא להקפיד על קיומו בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית בכללותה. כאן חייב להישמר הרף האתי הגבוה ביותר.

"באשר לסקרים שיזם גורם חיצוני לכלי התקשורת ושהובאו לידיעתו לצורך פרסום ודיווח, הרי שראוי שעיתון לא ידווח על סקרים כאלה ככל שלא נערכו בהתאם לכללים המצופים בקרב כלל הנסקרים הרלבנטיים. על אף הקושי האתי שבכך, גם במידה והוחלט בסופו של דבר לדווח על סקר שכזה, הרי פשיטא שאין להציגו באופן מטעה ויש להצמיד לדיווח דברי ביקורת על אודות האופן שבו בחר הגורם החיצוני לערוך את הסקר ולהדגיש את הפגמים האתיים והמדעיים שנפלו בעריכתו ובממצאיו".

אשר על כן מבקש עו"ד מן מערכאת הערעור של בית-הדין לאתיקה לקבוע כי "סקרים שעניינם רלבנטי לכלל האוכלוסייה בישראל, צריך שייערכו בקרב כלל האוכלוסייה וכי דיווח עליהם או החלטה על עריכתם תוך הדרת ציבור רלבנטי עולה כדי הפרה של תקנון האתיקה ועבירה אתית. זאת בלא ליצור אבחנות מלאכותיות בנוגע לנושאים מדיניים ופוליטיים כפי שנעשה בפסק הדין".