העיתונאי אראל סג"ל טען השבוע (ב'), במסגרת דברים שנשא באסיפה הכללית של האגודה לזכות הציבור לדעת, כי פוטר מ"מעריב" בגלל דעותיו הפוליטיות, שלא תאמו את אלה של עורכי העיתון, רותי יובל ודורון גלעזר, שהחליפו את אמנון דנקנר. סג"ל כתב טור במקומוני "מעריב" ובמוסף "סופשבוע" של "מעריב" במשך כמה שנים.
"העמדה שלי נדירה בתקשורת הישראלית", אמר סג"ל לבאי הכינוס. "התקשורת הישראלית הומוגנית לחלוטין. יש פה ושם כותבים ימנים, אבל הם כולם עלי תאנה ברמה כזאת או אחרת של שיתוף פעולה. אם אתה מוסיף לדעות הימניות כיפה, זה לא עובד. אתם יכולים להגיד שאני מדבר מתוך מרמור, שאני מדבר מתוך מצוקה, אבל אתם יכולים לבדוק את כל הטורים הימניים כביכול בעיתון, איפה הם ממוקמים בעיתונים הגדולים, מה הם כותבים, מי מבעלי הכיפות מתקדם, ואיפה הם מתקדמים".
זכותם של העורכים. אראל סג"ל בכנס האגודה לזכות הציבור לדעת
"הסמן הימני של עיתון 'מעריב' היום זה בן-דרור ימיני, ולהגיד שבן-דרור ימיני הוא ימני זה מגוחך", הוסיף סג"ל, שטען כי גם הפרשן המשפטי משה גורלי הועזב משום שדעותיו לא תאמו את עמדות העורכים. סג"ל הוסיף כי יש לו חברים רבים בתקשורת, דתיים ובעלי עמדות דומות לשלו, אך הם אינם חובשים כיפה, ולדבריו, זהו המעשה הנכון לעשות. הוא עצמו סיפר כי איבד קוראים רבים בדרך. "הרבה יותר אהבו אותי אראל סג"ל הכותב הטוב והשובב והימני-מתון, זה הרבה יותר אכיל", אמר.
לדבריו, הסיבה הרשמית לפיטוריו היתה כי כתיבתו הגיגנית ואינה מושכת קוראים. "אתה חושב שמישהו בא ואמר לי, 'שמע, אתה עוזב את 'מעריב' כי אתה ימני דתי'?", פנה סג"ל לאחד היושבים בקהל שהציג שאלה בעניין. "אתה חושב שהם מטורפים? אף אחד לא יגיד את זה. אמרו לי: 'אתה כותב הגיגים, אתה לא רלבנטי'. אני מוכן לסכן את כל הפיצויים שלי וכל מה שמגיע לי מ'מעריב', ולעשות סקר בין קוראי 'מעריב' לגבי רמת הפופולריות שהיתה לי.
"ב'מעריב' רוצים הגיגים ממיין של רון מייברג ורוצים הגיגים של יונתן גפן, אבל הגיגים שקשורים בזהות יהודית הם כנראה מבחינתם לא מוכרים עיתונים ולא טובים".
סג"ל הוסיף כי "זו זכותם המלאה של העורכים. אני מכבד את 'מעריב', שיהיה להם לבריאות".
ב"מעריב" סירבו למסור תגובה רשמית. גורם ב"מעריב" מסר בתגובה: "הבלים".