ערוץ 10 החליט להוריד את התוכנית "לילה כלכלי". עצוב לי לכתוב את המלים האלה, אבל יותר חשוב להבין את המשמעות והתוצאות של המהלך.
נפתח בגילוי נאות: מאז יולי 2016 אני משמשת פרשנית ב"לילה כלכלי". אמנם הייתי בעברי עיתונאית בקול-ישראל וב"הארץ", אבל לא בגלל זה הוזמנתי להצטרף לצוות התוכנית. "אני רוצה שתשמיעי בתוכנית את הקול שאת משמיעה בשנים האחרונות, חשוב שיישמעו מגוון קולות מהציבור בתוך השיח הכלכלי", במלים האלה פנה אלי עורך התכנית, רועי ברק, כשהציע לי להצטרף. ולא רק אני הצטרפתי. גם ערן הילדסהיים, דפנה הראל-כפיר, אלון ניסר ונדב ארגוב, כולם מגיעים מרקע כלכלי-תקשורתי רב שנים (כולנו, אגב, מופיעים ללא שכר, כמו כלל הפרשנים).
למעשה, בקיץ 2016 המותג "לילה כלכלי" עבר מהפך. זה החל בשבוע מיוחד ששודר לציון חמש שנים למחאה החברתית. במשך כל אותו שבוע בכיסא הפרשנים ישבו אנשי המחאה החברתית מ-2011. למשך שבוע אחד הקול שבקע מעמדת הפרשנים היה קול אזרחי-אקטיביסטי-בועט. מיד אחרי אותו שבוע החליט רועי ברק (שזמן קצר קודם לכן נכנס לתפקידו כעורך ראשי) לרענן באומץ את הרכב הפרשנים ולהכניס קולות חדשים. חברתיים. להכניס קולות של הציבור.
זה לא דבר של מה בכך. כולנו זוכרים את הימים שאחרי קיץ 2011, שבהם לפתע הושתקו הקולות של המחאה החברתית בחלק ניכר מערוצי התקשורת המרכזית. ימים כתבתי? חודשים ושנים. להגיע לכיסא המרואיין היה לא טריוויאלי, אז לכיסא הפרשן? הרי השיח הכלכלי תמיד התנהל מעל ראשיהם של האזרחים. גם ככה כלכלה זה גרפים מסובכים, אמרו לנו, ומי כבר מבין בגרפים, אז בואו ניתן ל"מומחים" לנהל כאן את העניינים, כי "הם מבינים". האנשים שאותם אמורה לשרת הכלכלה הודרו מהשיח.
ואז עורך חדש בתוכנית כלכלית שהיא מוסד ותיק בתקשורת המיינסטרים מחליט (בגיבוי הערוץ) לתת למגוון קולות מהציבור מקום לצד הפרשנים הכלכליים המקובלים בעיתונות: אנליסטים, נציגי שוק ההון והממסד הכלכלי. זה נדיר. אין עוד תוכנית כלכלית כזאת בישראל.
אין עוד תוכנית כלכלית שבה יושבים פרשנים מהמגזר העסקי לצד פרשנים מהשטח החברתי ומנהלים דיאלוג לעיני מצלמות. אין עוד תוכנית כלכלית בערוץ מרכזי שבה תשמעו ביקורת כל-כך חופשית ונוקבת, על הבנקים, על בנק ישראל שמשרת את הבנקאים (בכסות של "יציבות"), על שליטת הטייקונים, על הון-שלטון, על רגולטורים, על עוני, על יוקר המחיה המטורף, על זכויות עובדים, על מאבקים חברתיים. פשוט אין.
עצוב מאוד שתוכנית שעושה בדיוק את כל זה תרד. וגם אם איש לא כיוון לכך, יש כמה וכמה מוקדי כוח-הון-שלטון שמאוד שמחו אתמול לשמוע על ירידת התוכנית. השמפניה עליהם. ומה יהיה עם הציבור? אין לו אלא להמשיך לבעוט.