בתחילת השבוע הועלתה על שולחנה של ועדת השרים לחקיקה הצעה מבית היוצר של ש"ס, שתחייב את ספקיות האינטרנט לסנן תכנים פורנוגרפיים ואלימים – לכאורה כדי לשמור על תומתם של גולשים צעירים. הנה מה שאמר על ההצעה הזו מנכ"ל תפוז, דן חן:

"צנזור האינטרנט יציב את ישראל בשורה אחת עם איראן וצפון-קוריאה. גם אם היום הצנזורה תחול על סוג מסוים של אתרים, אף אחד לא יכול להבטיח לציבור הישראלי שמחר לא ירחיבו את ההגדרה של מה מותר ומה אסור לראות באינטרנט".

הצעת החוק נדחתה בינתיים, וכעת מעניין לבחון את הדברים שאמר חן על רקע התנהלות תפוז בפרשה שלא מעורבים בה המחוקק או הלובי הדתי.

בשבוע שעבר החלה להיות משודרת פרסומת של חברת סלקום שהפיק משרד הפרסום מקאן-אריקסון. בפרסומת נראים חיילים שמחים ומלאי מרץ מקפיצים כדורגל שנזרק אליהם מעבר לחומת ההפרדה. מישהו מן העבר השני (בעולם הסכריני של הפרסומת לא קיימים פלסטינים) מחזיר את הכדור, ומשחק הכדורגל מתפתח לחגיגה של נעורים וחיילות קופצניות. אין מלחמה, אין סכסוכים, אין ערבים. הפרסומת עוררה התנגדות ודיון ציבורי שהגיע עד ל"וושינגטון פוסט" ול"ניו-יורק טיימס".

גם לא מעט גולשים מצאו בפרסומת הזו משהו מטריד ומקומם – בפייסבוק אפשר למצוא קבוצות כמו "גם לי יש בחילה מהפרסומת החדשה של סלקום". כמה מהם גם עשו משהו בעניין: מלבד דרישות לחרם צרכנים על המפעילה הסלולרית, אפשר היה למצוא בפליקס, אתר הסרטונים של תפוז, גם סאטירה נוקבת: הגולש hippie witch doctor העלה גרסה ערוכה של הפרסומת, שבה בכל פעם שהכדור עובר לצד השני של הגדר, הוא פוגע בראשו ובגופו של פלסטיני כפות שראשו מכוסה, המתכווץ בפחד ובכאב.

"אפשר היה למצוא", משום שהסרטון הסאטירי הוסר מפליקס. הנהלת האתר צינזרה אותו, וכעת מופיעה במקומו הודעה האומרת שהסרטון "לא עמד בתנאי התקנון". בתפוז מודים שההסרה באה עקב פנייה של סלקום. "קיבלנו פנייה מסלקום בבקשה להסיר את הסרטון. לאחר התייעצות עם יועצינו המשפטיים וקבלת חוות דעתם החלטנו להיענות לבקשתם והסרטון הוסר", אומרים שם.

מדוע ביקשו בסלקום למחוק את הסרטון הסאטירי מהרשת? "ביקשנו להסיר את הסרטון שעשה שימוש בתכנים שלנו ללא אישורנו ובצורה לא הולמת", אומרים בסלקום. כלומר, לא מדובר במשטרת מחשבות, אלא פשוט בשמירה על החוק.

אבל האם מי שהעלה את הסרטון עבר באמת על זכויות היוצרים של סלקום? עו"ד יהונתן קלינגר, המתמחה בדיני רשת, טוען שלאו דווקא. "לפי הלכת דודו גבע של בית-המשפט העליון – שניתנה כשנטען שגבע הפר את זכויות היוצרים על הדמות של דונלד דאק – כשמשתמשים ביצירה כדי למתוח עליה ביקורת, אין מקום לטעון שמדובר בהפרה של זכויות יוצרים. נכון שכאן מדובר בשימוש בהיקף משמעותי מאוד של היצירה, אבל נגד זה יש לשקול את הפגיעה ביצירה המקורית ובערך המסחרי שלה, ופה הפגיעה שולית". על טענת סלקום שיוצרי הסרטון הסאטירי לא קיבלו את רשותה אומר עו"ד קלינגר: "כל היופי בשימוש הוגן הוא שאין צורך לקבל את אישורו של בעל היצירה".

"הווידיאו הוסר שעות אחדות אחרי שהעלנו אותו לפליקס. זאת צנזורה, חד וחלק", אומר בראיון מייל ל"העין השביעית" Hippie Witch Doctor, מי שהעלה את הסרטון לרשת. מאחוריו עומדת קבוצה של פעילים מישראל, ארצות-הברית, אנגליה וקנדה, הוא מוסר, והם שהפיקו את הגרסה הסאטירית. "אחרת", הוא ממשיך, "איך תסביר את העובדה שפליקס ויוטיוב מלאים בפרסומות של סלקום, ואני בטוח שהם מרוצים מזה, אבל כשמישהו מעלה ביקורת נגדם הם דואגים להוריד אותו מהאוויר. אם זה נושא חוקי גרידא, אז כל הפרסומות צריכות לרדת מיוטיוב, לא רק אלו שמותחות עליהם ביקורת".

על נושא החוקיות של הסרטון הפארודי הוא אומר: "יש לנו עורכי-דין משלנו [...] ובדקנו מה מותר לנו במסגרת החוק".

בסלקום סירבו להשיב לשאלות "העין השביעית" אם קיבלו חוות דעת משפטית לפני בקשת ההסרה ואם מדיניות החברה היא לדרוש תמיד הסרה של סרטונים המשתמשים בפרסומות שלה, או רק במקרה שהם מצליחים ליצור סאטירה נוקבת במיוחד על החברה – והפנו אותנו לתשובתם הראשונה.

ובכל זאת, האם לסלקום יש מדיניות של הגשת תביעות להבטחת זכויות היוצרים שלה? חיפוש זריז באתרי שיתוף הווידיאו יראה שאפשר למצוא שם כמעט את כל הפרסומות מהעת האחרונה של שלוש חברות הסלולר הגדולות. שיתוף תכנים ברשת כמעט מחייב שינוי והוספה לתוכן המקורי – ועל פי רוב לחברות אין בעיה עם זה: ביו-טיוב אפשר למצוא אותה פרסומת שנויה במחלוקת, שמישהו הוסיף לה הערות סרקסטיות בגוף הסרטון (כשהקריינות המלווה את הפרסומת שואלת רטורית, "מה בסך-הכל כולנו רוצים?", מופיעה ההערה, "תשובה: שחסרי הפרצוף מעבר לקיר יפסיקו לעשות צרות שם בגטו"); ואילו באתר פליקס עצמו אפשר עדיין למצוא גרסה ערוכה אחרת של אותה הפרסומת, שבה הכדור המתעופף מעבר לגדר מתחלף בפצצה הנוחתת על החיילים – ושם נקטע הסרטון.

באתר תפוז, כך נראה, לא שאלו את השאלות שהועלו כאן, ובחרו להיענות לדרישת סלקום. אבל האם הסרה מיידית של סרטונים בעקבות פניית בעלי עניין היא האפשרות היחידה? מי שמעוניין לראות את הגרסה הסאטירית יוכל למצוא אותה ביו-טיוב – אתר התלוי פחות בכספי המפרסמים של חברות סלולר ישראליות.

יהונתן זילבר עורך את makoגברים ו-makoדיגיטל