התוכנית ה-71 במספר של "קול העין", תוכנית הרדיו של "העין השביעית" וקול-הקמפוס, נפתחת בשיחה עם ניר גונטז' על מדורו הקבוע ב"מוסף הארץ", שבו הוא תופס לשיחה טלפונית מרואיינים שלאו דווקא תכננו לדבר ישירות עם עיתונאים. בשיחה עם המנחים איתמר ב"ז ונמרוד הלברטל מספר גונטז' על תפיסת העולם שמאחורי המדור, וגם משיב למבקריו.

גונטז' נשאל כיצד קרה שמדור המתבסס על אחת הפרקטיקות העיתונאיות הבסיסיות ביותר – להרים טלפון לאדם ולשאול אותו שאלות על נושא שעל סדר היום – התקבע כפינה אוונגרדית ואף שנויה במחלוקת. הוא מספר שלפני שהגיע ל"הארץ", כשהיה כתב פלילים ב"ידיעות אחרונות", חש לא בנוח מכך שהוא ועמיתיו כמעט לא מביאים לקוראים באופן ישיר את עמדותיהם של מקבלי ההחלטות, אלא נסמכים יתר על המידה על אנשי דוברות ויחסי-ציבור.

"התחלתי כבר אז לפרסם בכל זאת שיחות, שכמובן לגיטימי לפרסם אותן, עם מקבלי החלטות – והתעוררה מהומה בדוברות המשטרה, 'איך יכול להיות, מה פתאום' וכל מיני כאלה. באיזשהו פרק זמן של הפוגה בכתיבה מסודרת התחלתי לעשות את זה בעמוד הפייסבוק שלי: פשוט לצלצל לאנשים שאני רוצה לשמוע מה יש להם להגיד, ופרסמתי את זה. בהמשך זה התגלגל ל'מוסף הארץ'".

"כשהמערכת הפוליטית, שלא זוכה להרבה אמון, מכוונת את האש כלפי איזושהי מערכת – התגובה האינסטינקטיבית של הציבור היא הרבה פעמים לגלות סוג של עמידה כנגד הדבר הזה"

אחרי גונטז' עולה לשידור פרופ' ערן ויגודה-גדות, דיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת חיפה, החולק עם המאזינים את ממצאיו של מחקר שנתי שבו נבדקה בין היתר מידת האמון של הציבור בתקשורת. הממצאים, שנאספו במסגרת "מדד ביצועי המגזר הציבורי", מצביעים על שפל חדש ביחסם של הנסקרים לתקשורת: הציון שניתן לה השנה הוא הנמוך ביותר בכל 15 השנים שבהן נערך הסקר.

פרופ' ויגודה-גדות מספר כיצד נאספים הנתונים – לא באמצעות סקר טלפוני, אלא בראיונות פנים-אל-פנים – ומספק פרספקטיבה: הציון של התקשורת הוא אמנם הנמוך אי פעם, הוא אומר, אך המערכת הפוליטית זכתה לציון גרוע הרבה יותר.

האם ייתכן שמעמדה של התקשורת מידרדר לא בגלל תפקודה, אלא בגלל התקפותיהם של הפוליטיקאים? "אני דווקא חושב שזה מייצר הרבה פעמים אפקט-נגד. כשהמערכת הפוליטית, שלא זוכה להרבה אמון, מכוונת את האש שלה כלפי איזושהי מערכת – התגובה האינסטינקטיבית של הציבור היא הרבה פעמים לגלות סוג של עמידה כנגד הדבר הזה", הוא אומר.

אולפני "כאן", תאגיד השידור הישראלי, בתל-אביב, 29.8.16 (צילום: מרים אלסטר)

"כשאתה נכנס לתוך המספרים עצמם ושואל שאלות על גופים ספציפיים כמו רשות השידור, שאולי תהפוך להיות תאגיד השידור הציבורי, דווקא אז עולה שהשיח בחודשים האחרונים על הנחיצות של התאגיד ועל הנחיצות של השידור הציבורי העלה את ההערכה והאמון של הציבור כלפי המערכת הזאת, כמו גם עלייה מתונה באמון כלפי גופים כמו ערוץ 2 וערוץ 10, ואפילו גלי-צה"ל", מוסיף פרופ' ויגודה-גדות. "בתפיסה הכללית של התקשורת במדינת ישראל יש יותר ביקורתיות, אבל בעיני הציבור הגופים האלה עדיין נתפסים כראויים ונחוצים ביותר".

התוכנית נחתמת בשיחה עם ד"ר יגאל גודלר מאוניברסיטת תל-אביב ועם עידו קינן. על הפרק: זריחתן של החדשות המזויפות – תופעה שהקצינה לאורך מערכת הבחירות האחרונה לנשיאות ארצות-הברית – שמשרתת את צורכי הקמפיין של פוליטיקאים, ובדרך מפילה גולשים ולעתים קרובות גם כלי תקשורת.

גודלר, שחיבר יחד עם פרופ' צבי רייך את המדריך "הספקן בחדר החדשות" והגיש עבודת דוקטורט בנושא עובדות, מסביר כיצד יש לנהוג במידע חשוד. קינן מספר כי בניגוד להנחה המתבקשת, חלק ניכר מהמידע הבדוי על המתמודדים לנשיאות ארצות-הברית לא נולד במטות הבחירות שלהם, אלא באתרים שהוקמו לצורכי רווח הרחק מעבר לים, במקדוניה.

* * *

"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית". עורכת מוזיקלית: חן ליטבק.