עיתונאי ישראלי נודע תקף אותי מינית בשעה שניסיתי לראיין אותו, כך טוענת דניאל ברין, כתבת ה"ג'ואיש ג'ורנל", במאמר שפרסמה לפני ימים אחדים. המאמר, שעוסק בחלקו הגדול בדונלד טראמפ ובאופן שבו הסרטון שבו נקלט מתרברב בתקיפותיו המיניות עורר מחדש דיון על תקיפה והטרדה מינית, נפתח בסיפור אישי של העיתונאית.

ברין אינה נוקבת בשמו של העיתונאי שלדבריה תקף אותה מינית, אך מציינת כי הוא עיתונאי מוכר, שהגיע לביקור בזק בן 48 שעות בארצות-הברית ובמהלכו קידם ספר שחיבר ואשר "השפיע על השיח בקהילה היהודית".

לדבריה, עד לאותו הרגע היתה מלאת הערכה כלפי העיתונאי. היא קראה את ספרו וסימנה בו פסקאות משמעותיות, ואפילו המליצה עליו לחבריה. כשביקשה לראיין אותו אמר לה כי הוא עסוק לחלוטין בשעות היום. הראיון, כך היא נזכרת, נועד להיות פרסום משמעותי עבורה, ועורכיה ציפו לו. היא האמינה לו כי אין לו זמן בשעות היום, והסכימה להיפגש עמו בלובי של המלון שבו שהה בשעה עשר בלילה.

לדבריה, עוד לפני שהחל הראיון העיתונאי הפנה אליה סדרת שאלות, בהן שאלות אישיות על חייה. בין היתר שאל אם הבחור שעמו הגיעה לאירוע לקידום ספרו ערב קודם לכן היה בן זוגה. "השאלות שלו גרמו לי אי-נוחות", כותבת ברין, אולם לדבריה לא נבהלה ושיערה כי היא בטוחה, הרי אותו עיתונאי נשוי, אב לילדים, ו"דמות ציבורית". אולם אחרי שענתה על שאלה אחת באופן ש"ריגש אותו", העיתונאי "שעט כלפי כמו חיית פרא, תפס את עורפי ומשך אותי כלפיו".

ברין מתארת כיצד הסיטה את ראשה כדי להימנע ממגע עם פיו, והעירה לו כי ערב קודם לכן דיבר בשבחה של אשתו. "יש לנו הסכם", אמר לה העיתונאי. "אבל יש לך ילדים, לא?", אמרה ברין והעיתונאי, לדבריה, חייך חיוך שובב ואמר: "כן, ועוד לא סיימתי". בהמשך, כותבת ברין, העיתונאי הציע לה שיעלו לחדרו, "רק לדקה". "אנחנו לא חייבים להזדיין", אמר לה, "אני רק רוצה לחבק אותך".

"אני זוכרת כמה מופרך נשמע לי המשפט שבו ניסה להתחיל איתי, אף שבו זמנית הטיל עלי אימה", היא נזכרת. לפי התיאור של ברין, העיתונאי הציע לה עסקה מגונה – ראיון עמו תמורת בילוי לילי. לדבריה, הוא אף אמר לה כי הוא צפוי להגיע לארצות-הברית לעתים קרובות והציע לה להיות פילגשו בניו-יורק.

ברין קיבלה החלטה לעזוב את המקום במהירות האפשרית, אולם לדבריה הוא התעקש ללוות אותה למכוניתה וביקש לחבק אותה חיבוק פרידה. על החיבוק ברין אינה מפרטת, אך כותבת כי העיתונאי "לא נרתע" מהיחס שלה כלפיו עד לאותו הרגע. הדרך מהמלון למכונית, כותבת ברין, היתה אחת הפעמים היחידות בחייה שבהן הרגישה מאוימת וחסרת אונים.