בחסדי העיתונות
הכותרות הראשיות של כל עיתוני הבוקר, למעט "הארץ", מוקדשות להסלמה בחזית הדרומית. כרגיל, המבט העיתונאי הבוחן את רצף האירועים של הימים האחרונים קורבני במידה שמקשה על הקורא להבין נכוחה את מהלכם. אפשר לחלץ תמונה מורכבת מדיווחי העיתונים, אך לשם כך יש להשקיע מאמץ מודע. הקורא האוטומטי יקבל תמונה שטחית וחד-צדדית. הסיבה למתקפה הישראלית כמעט אינה עולה לדיון, הוצאה להורג בלא משפט מוצדקת בקצרה ובשולי הדיווחים, הנפגעים החפים מפשע מקרב האוכלוסייה העזתית מוזכרים בחטף.
"בחסדי שמים חוסל פיגוע גדול בשמחת תורה", נכתב הבוקר בכותרת הגג לראשית בעיתון החרדי "המבשר". בחסדי עיתונות הזרם המרכזי בישראל מקבלים אזרחי המדינה מידע חלקי ביותר, ולעתים אף מעוות.
"צה"ל תקף בעזה, חמאס ירה רקטות על הדרום", מסכמת הכותרת הראשית של "מעריב" את עיקרי הדברים. כותרת המשנה מרחיבה, על-פי אותו ההיגיון: "פעיל הג'יהאד העולמי נהרג, ואחר נפגע אנוש בתקיפת חיל האוויר. כמה שעות לאחר מכן שיגרו הארגונים בעזה 55 רקטות. בכיר בצה"ל: קרובים למבצע ברצועה".
לפי דיווחם של אחיקם משה דוד, אורי בינדר ורימון מרג'ייה, ביום ראשון האחרון תקף חיל האוויר שני פעילים של ארגון אסלאמי קיצוני בעזה בעת שרכבו על אופנוע. השניים נפגעו קשה, אחד מת זמן קצר לאחר מכן. מי שיקרא את גוף הידיעה בעיון יגלה כי יחד עימם נפצעו "כשמונה עוברי אורח, ובהם חמישה ילדים, כך לפי כלי תקשורת פלסטיניים". בעקבות פעולת צה"ל ירו ארגונים עזתיים לעבר דרום מדינת ישראל כ-55 רקטות ופצצות מרגמה, ותושבי האזור הוזעקו לחדרי הביטחון. כל שנכתב ב"מעריב" על הסיבה לפעולת צה"ל הוא ששני פעילי האויב "תיכננו להוציא לפועל פיגוע".
ב"ידיעות אחרונות" מנצלים את ההסלמה בדרום כדי לתקוף את ראש הממשלה בנימין נתניהו. לצד הכותרת הראשית "חג בממ"ד" מובלט מכתב פומבי לראש הממשלה שחיברה נערה מאזור הדרום. "אדוני ראש הממשלה. אני מקווה שאתה ישן טוב, כי אנחנו לא. עד מתי נמשיך בשגרה של מטחים ואזעקות?", מצוטט מהמכתב בשער "ידיעות אחרונות". ידיעה מאת מתן צורי על המכתב הפומבי תופסת את מרבית תשומת הלב בכפולה הפותחת של העיתון, כולל תצלום גדול של המחברת (המסר לקוראי "ידיעות אחרונות": בקרו פומבית את ראש הממשלה, ואולי דמותכם תופיע בעיתון).
לפי ידיעה אחרת ב"ידיעות אחרונות", מאת מתן צורי ורוני שקד, בפעולת צה"ל נפצעו גם "11 אזרחים". אמנם מידע זה מוזכר במשפט הפתיחה של הידיעה, אך הוא חסר פירוט. מי היו האזרחים שנפגעו מפעולת צה"ל? גברים? נשים? ילדים? האם נפצעו קל או קשה? לא נכתב. בהמשך, לעומת זאת, נכתב בפירוט יחסי לגבי הנפגעים בצד הישראלי: "רוב הנפילות היו בשטחים פתוחים ולא גרמו לנפגעים בנפש. באחד היישובים פגעה רקטה במבנה וגרמה לו נזק קל, וביישוב אחר נפגעה פינת החי – ומהפיצוץ והרסיסים נהרגו שתי עזים ונפצעו חמש נוספות". כתבי העיתון מוסיפים ציטוט מפי מנהל פינת החי, המזוהה בשמו הפרטי בלבד, שאומר: "פינת החי היא חלק ממערכת החינוך בקיבוץ, והילדים מבלים כאן שעות ארוכות. המזל הגדול שזה קרה מוקדם מאוד בבוקר ואיש לא היה כאן".
אשר לסיבה להתנקשות בשני העזתים, צורי ושקד מדווחים כי אחד מהם, חליל מוחמד ג'רבי שמו, "היה מעורב בפעילות טרור נרחבת נגד ישראל מזה מספר שנים [...] ומעורב בימים אלו בקידום והכנת פיגוע מורכב בסיני". מידע זה מיוחס ל"מקורות בטחוניים".
בטור פרשנות נלווה מדגיש רוני שקד כי הסיבה לירי העזתי לא היתה חיסול שני פעילי הג'יהאד העולמי, אלא הפגיעה באזרחים עזתים שנמצאו בקרבת מקום. "הפעם נפצעו עם המחבלים 11 עוברי אורח, שניים מהם באורח אנוש, וביניהם נשים וילדים", כותב שקד בטור הפרשנות, ואגב כך מספק מידע עובדתי שלא נכנס משום מה לידיעה החדשותית. מיד בהמשך מוסיף שקד: "הפצועים, ולא המחוסלים, היו העילה למתקפת הרקטות של חמאס וג'יהאד אתמול". על אף שטיעון זה הינו המרכזי בטורו של שקד, הוא אינו מצליח לחלץ את עצמו מגוף הטקסט ולהגיע לכותרת הטור או לליד.
"חשבו על האופן שבו האלימות הפכה לחלק נורמלי מחיינו", כותב אביעד קליינברג במדור הדעות של "ידיעות אחרונות". "היורה מפתיע אותנו כל שנה. היורים לא. הם דרכו של העולם הזה. אם מספר הנפגעים בצד שלנו לא היה גדול, אם לא נפגענו אישית, זה בקושי מזיז לנו. לא בגלל שזה רחוק, אלא משום שהאלימות מובנת מאליה בעינינו".
איכות הסיקור ב"ישראל היום" לוקה בחסר. על אף שהכותרת הראשית מוקדשת לנעשה בגבול עם עזה, על פני כל עמוד השער של העיתון אין ולו אזכור קצר לתקיפת חיל האוויר ברצועה, שהובילה לירי הרקטות. הכותרת הראשית ("בדרום: חג לא שקט") וכותרת המשנה לראשית עוסקות אך ורק במה שניתן לכנות "התוקפנות הערבית". ההתעלמות מפעולת צה"ל נובעת אולי מהטיה אידיאולוגית, אך במקרה הזה היא עולה לכדי רשלנות מקצועית.
המצב בכפולה הפותחת דומה. הכותרת המרכזית ("חמאס פגע בשמחת החג") מציגה תוקפנות חד-צדדית, אנטי-ישראלית. רק בסיום כותרת המשנה ניתן רמז להדדיות: "השקט הופר: במועצה האזורית אשכול התעוררו למטח רקטות מרצועת עזה. כ-55 פצמ"רים וקסאמים נחתו בשטח ישראל, איש לא נפגע. הפעם גם חמאס השתתף בירי: 'נקמה על פגיעה בשני פעילי ג'יהאד ברפיח'".
אגב, הציטוט הזה מפי חמאס, האזכור העקיף היחיד בכותרת המשנה לפעולת צה"ל, אינו קיים בגוף הידיעה מאת לילך שובל, גדי גולן ואלי לאון. אם להאמין לטור הפרשנות של רוני שקד ב"ידיעות אחרונות", הציטוט לא קיים גם במציאות. לפי שקד, ההודעה המשותפת שפירסמו חמאס והג'יהאד-האסאלמי בעקבות ירי הרקטות הופיעה תחת הכותרת "ירי בתגובה לפציעת אזרחים". "מחוסלי הג'יהאד העולמי אפילו לא הוזכרו בהודעה המשותפת", הוא כותב.
על הפגיעה באזרחים עזתים מתפרסמת ב"ישראל היום" הערכה: "שאר הפצועים באירוע היו ככל הנראה תושבים מקומיים". בהמשך נכתב: "חמאס הבליט לצורכי תעמולה את העובדה כי בתקיפה נפצעו שלושה ילדים, אשה וגבר מבוגר". בעוד שחמאס מבליט לצורכי תעמולה, "ישראל היום" מצניע. עד כדי כך מצניע, שהוא בוחר להחליף בכותרת המשנה לידיעה המרכזית את העילה המוצהרת למתקפת הרקטות, להעלים את האזרחים העזתים שנפגעו ולהחליפם בציטוט (מומצא?) על נקמה בפגיעה בפעילי הג'יהאד.
בעוד שבני-אדם חפים מפשע שנפצעו מירי צה"ל מוצנעים, פגיעה בפינת החי באחד הקיבוצים בישראל באזור זוכה לידיעה נפרדת, למעלה מ-250 מלים אורכה, מאת גדי גולן. "זה היה מראה לא קל", מצוטט מנהל פינת החי, שמזוהה בעיתון זה בשמו המלא. "חששנו מפגיעה קשה, כי מדובר בפינת חי פעילה מאוד שיש בה פעילות של ילדים ובני נוער. בעזרת החברים ובני הנוער נשקם את הפינה לתפארת". תושב אחר של הקיבוץ מוסיף: "כל ירי, עד כמה שיהיה קשה, לא יפתיע אותנו, כי אנחנו יודעים מיהם השכנים שלנו".
גם בעיתון זה אין מידע רב על הפיגוע שתיכננו המחבלים העזתים בימים אלה, הפיגוע שתכנונו הפך אותם ל"פצצה מתקתקת" המצדיקה לכאורה התנקשות מטעם מדינת חוק דמוקרטית כישראל. כל שנכתב, על אחד מהם, הוא ש"בימים אלה עמל על הכנת פיגוע בסיני". עיקר המידע לגביהם נוגע למעורבותם בעבר בכמה פיגועים ופעולות התקפיות נגד ישראל. למרות זאת, ה"נקמה" בעיתון זה מיוחסת לעזתים, לא לישראלים.
טורו של הפרשן הבכיר בעיתון, דן מרגלית, משלים את התצרף. "ישראל עומדת בהתחייבותה, ששוכפלה לאחר המבצע בעזה, לקיים את הרגיעה", מבהיר מרגלית. "אין הסכם בין ישראל לבין חמאס, אבל יש הבנות בתיווך מצרי, והן מופרות בהתמדה מצדו הפלסטיני של הגבול. לכל היותר צה"ל מסכל פעולת טרור יזומה מהרצועה (ועתה גם מסיני), אבל אינו יוזם מהלך התקפי, ובדרך כלל החזית מתלקחת במידה זו או אחרת לאחר שהטילים ופצצות המרגמה, או התקרבות הכוח הפלסטיני לעבר גדר ההפרדה, כבר בוצעו".
חדש מפני ישן
ביום שישי האחרון כתב אלכס פישמן, בטור פרשנות שהופיע ב"מוסף לשבת" של "ידיעות אחרונות", כי "דו"ח סבא"א האחרון חשף שהאיראנים עיכבו את פרויקט הגרעין שלהם". לפי פישמן, "מתברר שהם העבירו חלק מהאורניום המועשר ברמה של 20% לטובת יצירת מוטות דלק המיועדים להפעלת הכור המדעי בטהרן. המשמעות היא שכמות מסוימת של אורניום כזה ירדה מן המלאי, והשלמת הפער תיקח לאיראנים כמה חודשים. מכאן שאפשר לדחות למאי את הקו האדום, המבטא כמות של כ-250 ק"ג אורניום מועשר לדרגה של 20%".
מתי פורסם הדו"ח הזה? ומה נכתב בעיתונות הישראלית בזמן אמת על ממצאי הדו"ח? על כך פישמן לא הרחיב.
שלשום כתב עמוס הראל ב"הארץ" בנימה מעט מזלזלת על התירוץ הזה לדחיית מועד התקיפה הישראלית באיראן: "עכשיו נזכרים בירושלים שאיראן העבירה בעצם חלק מהאורניום המועשר לרמה של 20% למסלול של שימוש במחקר רפואי (כלומר, היא אינה ממהרת לאגור את כל האורניום לצורך ייצור פצצת גרעין). אבל זו עובדה שהיתה ידועה מדיווחי סבא"א כבר באוגוסט".
הבוקר, לעומת זאת, הראל חתום על הכותרת הראשית ב"הארץ", שממחזרת פעם נוספת אותו מידע ממש. אלא שהפעם, משום מה, המידע מוגדר "חדש" ונימת הזלזול נעלמה.
"איראן עיכבה את התקדמות תוכנית הגרעין הצבאית שלה ב-8 חודשים", נכתב בכותרת הראשית, ובדיווח תחתיה מסביר הראל: "על-פי הדו"ח [של סבא"א], איראן הפנתה חלק ניכר מהאורניום המועשר שברשותה לצרכים מדעיים – התפתחות המעכבת את קצב התקדמות הפרויקט הגרעיני שלה. אנשי ביטחון בכירים בישראל אמרו ל'הארץ' כי משמעותו המעשית של המידע היא ש'איראן הזיזה את הקיר לאחור, בשמונה חודשים לערך', וכי עמדתה המעודכנת של ישראל נגזרת מהתפתחויות אלו".
המידע בדו"ח שפורסם באוגוסט לא השתנה. מה שהשתנה הוא הפרשנות שנותנים לה "אנשי ביטחון בכירים בישראל".
ב"ישראל היום" מדווחים יוני הרש ואילן גטניו הבוקר על דו"ח אחר, של מכון המחקר האמריקאי ISIS, ולפיו איראן תוכל לייצר די אורניום מועשר כדי לחמש ראש נפץ גרעיני, בטווח זמן של בין חודשיים לארבעה חודשים. דו"ח זה, כך נכתב, פורסם אמש.
בשולי החדשות
א. תומר אביטל מדווח ב"כלכליסט" כי לדברי "גורמים בכנסת", לשכת ראש הממשלה פעלה בימים האחרונים נמרצות כדי להבטיח רוב לתקציב 2013 ולמנוע את הקדמת הבחירות. ב"ישראל היום" מדווח מתי טוכפלד כי הבחירות דווקא עתידות להתקיים מוקדם מהצפוי – בינואר ולא בפברואר. ב"ידיעות אחרונות" מדווח יובל קרני כי נתניהו "עדיין חושש ממהלך שכזה [הקדמת הבחירות], וכתוצאה מכך נשמע מבולבל מעט".
ב. ב"הארץ" מדווחת עמירה הס על דו"ח שפירסם ארגון Human Rights Watch ולפיו ארגון חמאס מענה עצירים באופן שיטתי. לצד ידיעה זו, מדווח ג'קי חורי על ספינת מחאה שעושה את דרכה לרצועת עזה. "תושבי הרצועה מביעים פחות התלהבות משהביעו ביחס למשטים קודמים", כותב חורי. "כיום, אומרים התושבים, לאחר פתיחה חלקית של הצד המצרי של מעבר רפיח, הקושי העיקרי של התושבים אינו להכניס סחורות לרצועה, אלא דווקא להוציא ממנה סחורות".
ג. תלם יהב מדווח ב"ידיעות אחרונות" כי שני ילדים בני משפחת דה-בול, שגורשו לפני שלושה חודשים מישראל לדרום-סודאן, מתו לאחרונה ממחלות. גם אחד מאחיהם חלה במלריה ונמצא בימים אלה במצב קשה.
ענייני תקשורת
בעיתון "מעריב" מתפרסמת מודעה מטעם נאמני העיתון בדבר הארכת המועד להגשת הצעות לרכישת מניות ו/או נכסים של קבוצת מעריב. לפי ההודעה, את ההצעות ניתן להעביר עד ל-11 בחודש, בשעה 17:00. בעמ' 11 מדווחים "כתבי 'מעריב'" כי עובדי העיתון בוחנים את האפשרות לרכוש חלק מגרעין השליטה בו. עוד מדווח כי בימים הקרובים עתידים נציגי העיתונאים להיפגש עם עופר נמרודי, "אשר ביקש לקיים את הפגישה עימם בעקבות ההפגנה הסוערת שהתקיימה בסמוך לבית הכשרת-היישוב".
ב"דה-מרקר" מנתח שלומי שוב את נסיבות עליית ערכו של בית "מעריב" בשנים האחרונות. "הכשרת-היישוב רכשה את בית 'מעריב' ב-32.5 מיליון שקל; הערך שלו עלה ב-70% ב-3 שנים", נכתב בכותרת המשנה. בגוף המאמר נכתב: "החשש הראשון הוא כי הרכישה על-ידי בעל השליטה התבצעה במחיר נמוך מדי". יש גם חשש שני.
שלי פריצקר מדווחת ב"כלכליסט" כי איש העסקים יצחק תשובה השקיע יחד עם חברת יונייטד-קינג כ-800 אלף שקל בהפקת סרט תיעודי שצילם העיתונאי עמנואל רוזן בלוב.
רז שכניק מדווח במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" כי פרשן ערוץ הספורט רון קופמן הושעה משידורי הערוץ לאחר שקילל את אייל ברקוביץ'. לפי הדיווח, קופמן השתמש ב"מלים בוטות שהנייר אינו סובל".