בועז הרפז, קצין צה"ל לשעבר שעמד במרכז הפרשה המכונה על שמו, ביקש מבית המשפט לדחות את תביעת הדיבה שהגיש נגד דן מרגלית, רונן ברגמן והמוציאים לאור של ספרם "הבור". בסוף השבוע האחרון (23.4.16) נחתמה הודעה שהוגשה לבית-המשפט ולפיה הצדדים הגיעו להסדר גישור המסלק ומסיים את כלל המחלוקות ביניהם.
בתחילת שנת 2013, כשנתיים לאחר שיצא ספרם של מרגלית וברגמן על פרשת הרפז ושעות ספורות לפני פרסום דו"ח מבקר המדינה על הפרשה, הגיש הרפז לבית-המשפט המחוזי בירושלים תביעת דיבה בסך 2.7 מיליון שקלים. הרפז טען, באמצעות עו"ד צבי גלמן ודפנה אזולאי, כי בספר "הבור" הוצאה דיבתו. לטענתו, הספר לא היה אלא "אסופה של דברי לשון הרע והשמצות חסרות שחר" נגדו, כאשר "חלק מהאמירות מופרכות מעצם אמירתן וחלקן בתיאור העובדות השקרי והמגמתי". התביעה הוגשה נגד מרגלית, ברגמן, והוצאת כנרת-זמורה-ביתן-דביר.
הנתבעים טענו להגנתם, באמצעות עו"ד רון ברקמן, דודי זילברבוים, יפעת מרום ויאיר לדר, כי הספר הוא תוצאה של תחקיר מקיף ומקצועי, וכי המידע שנכלל בו מבוסס וממוסמך. בין היתר הצדיקו הנתבעים את הכינוי "מרגל" שהדביקו להרפז וטענו כי תואר זה משקף את פעולותיו במהלך הפרשה.
עטיפת הספר "הבור"
המשפט התנהל בחלקו באופן חסוי, בשל רגישות המידע שהציגו הצדדים במסגרת העלאת טיעוניהם. לאחר שהתקיימו כמה דיונים מקדמיים, בעוד ימים אחדים אמור היה להתחיל שלב ההוכחות, אולם בינתיים הגיעו הצדדים להסכם וזאת במסגרת הליך גישור שנערך בפני עו"ד ורד אלקבץ ועמוס גבריאלי. בהודעה שמסרו לבית-המשפט נכתב כי "הצדדים קיימו מספר פגישות במסגרת הליך של גישור, במהלכו השמיע כל צד את עמדתו ושמע את עמדת משנהו לגבי הפרסומים שבמחלוקת, כפירוטם בספר נשוא ההליך דנן".
לפי ההודעה, "התובע [הרפז] שטח את טענותיו והציג מידע וראיות לגבי אמירות ונתונים בספר אשר לטענתו היו שגויים או נפלו בהם אי דיוקים, ומנגד הציגו הנתבעים [מרגלית וברגמן] את המחקר שערכו לצורך כתיבתו של הספר, כמו גם המידע והראיות שבידיהם לגבי הפרסומים שבמחלוקת".
בהמשך מוסבר כי "משקיימו הצדדים, בשיתוף המגשרים, רב-שיח, הידברות והקשבה, במהלכו למדו להכיר את עמדת הצד האחר והעומד בבסיסה, ולנוכח היבטיו המורכבים והשלכותיו הרחבות האחרות של תיק זה, הסכימו הצדדים להיעתר להצעת המגשרים ולהביא לסיומו בדרכי נעם, וזאת מבלי שכל צד מקבל, מודה ו/או מאשר אי אילו מטענות משנהו".
9936-01-13