במערכת המצומצמת של החינמון החדש "ישראלון" חוששים לומר כמה עותקים הדפיסו מגיליון הבכורה, שחולק בשבועיים האחרונים לעוברים ושבים בצמתים נבחרים ואזורים הומי אדם. עורך העיתון, שמבקש בינתיים שלא לפרסם גם את שמו, עיין לאחרונה בפקודת העיתונות המנדטורית ושם לב במיוחד לסעיף 22, שקובע מה יהא עונשו של מי שמדפיס במדינת ישראל עיתון בלי רישיון – ששה חודשי מאסר.
נכון לעכשיו, ל"ישראלון", המציג את עצמו כ"עיתון של עם ישראל", אין עדיין רישיון ממשרד הפנים. כפי שדיווח ב"הארץ" רועי צ'יקי ארד, במשרד האחראי על הנפקת רישיונות לעיתונים בישראל טוענים כי שמו של העיתון החדש דומה מדי לזה של החינמון הנפוץ במדינה, "ישראל היום". עורך העיתון החדש נשמע כמי שמתייחס ברצינות לאיום בעונש מאסר למוציא עיתון בלי רישיון, אולי משום ש"ישראלון", חינמון שנהגה על-ידי קבוצת חסידים של רבי נחמן מברסלב, רואה עצמו כמי שתוקף נחרצות את בעלי העוצמה הגדולה ביותר בישראל.
"הרעיון נולד ברגע שראינו שאין תקשורת חופשית במדינה", מספר העורך בשיחה עם "העין השביעית". "אני נוסע הרבה ברכבת ואני רואה שמה שמחלקים שם זה חינמונים של הטייקונים, וכולם יודעים את זה. לכן עלה צורך להקים משהו אלטרנטיבי שהוא באמת תקשורת חופשית. רעיון מאוד פשוט".
כדי להפוך את החזון למציאות, גייס העורך צוות של חבריו, מצא גרפיקאית ובית דפוס, ו"תוך יומיים היה עיתון". את החומר לגיליון הראשון שאב בעיקר מפייסבוק. "ביקשתי רשות ועשיתי העתק הדבק", מסביר העורך את שיטת העבודה. המימון להדפסת הגיליון הראשון הגיע מחבריו ה"נחמנים", ומרבית העבודה נעשתה בידי מתנדבים.
גיליון הבכורה, המחזיק 16 עמודים, מוקדש בחלקו הגדול למאבק במונופול הגז, וכולל מאמרים מאת פעילים מוכרים כמו אורלי בר-לב ואמנון פורטוגלי, לצד פעילים מוכרים פחות כמו שרון כנפו. עוד ניתן למצוא בגיליון מאמר בגנות שימוש בממתיק המלאכותי אספרטיים, קטעי שירה והומור, וציטוט המודפס על פני עמוד שלם מפי הנשיא זלמן שזר, שתיאר את התלהבותו מספרי ר' נחמן מברלסב.
בשער גיליון הבכורה נכתב ב"דבר העורך" כך:
בגיליון הראשון של 'ישראלון' תמצאו מגוון דעות שחשוב לתת להן מקום רחב יותר בתודעת הציבור. אנו נתמקד בגיליון זה בכמה מהמחאות החשובות והמשמעותיות במדינה שלא מקבלות התייחסות בכלי תקשורת מרכזיים וכן כתבות מרתקות בנושאים שונים. [...] אחת מהמטרות המרכזיות של עיתון זה היא לפתוח שיח ציבורי חדש ולהתמקד בבירור האמת".
בשיחה עם "העין השביעית" מבהיר העורך כי גיליון הבכורה התמקד בנושא מונופול הגז מסיבות אקטואליות (ערב הדיון בבג"ץ על מתווה הגז), אולם בגיליונות הבאים יינתן מקום גם למאבקים ציבוריים אחרים, כולל נגד רשויות הרווחה ובעד לגליזציה של סמים.
למה החלטתם להקים עיתון ולא נניח אתר אינטרנט או פודקאסט?
"יהיה גם אתר אינטרנט. אבל יש חשיבות לעיתון בשטח. הרגשתי שעם כל הכבוד לפייסבוק, אם אתה לא רואה את זה בשטח יש לזה חולשה מסוימת. הפייסבוק לא מספיק. השאיפה היא שזה יהיה יומי. כרגע, בתור התחלה, אנחנו הולכים על פעם בשבוע".
השיחה עם עורך העיתון תופסת אותו באמצע ישיבת מערכת שבה דנים הוא וחבריו על תוכן הגיליון הבא של "ישראלון". על עצמו הוא מוכן לחשוף לפרסום רק את העובדות הבאות: הוא אחד מאנשי הנחמנים, שירת בצבא בשריון ובעל רקע במוסיקה. בין חבריו בישיבת המערכת גם פרסומאית לשעבר, היחידה בעלת ניסיון כלשהו בתחום התקשורת. כשחברי המערכת נשאלים האם יש להם עורך-דין המייעץ להם בסוגיות משפטיות הם משיבים בשאלה אם ניתן לקבל מהמראיין המלצה על מישהו.
בניגוד למצופה, חברי המערכת רואים בחוסר הניסיון שלהם בעיתונות דווקא יתרון העומד לזכותם. "אנחנו דווקא מחפשים אנשים עם כמה שפחות ניסיון בעיתונות", אומר אחד מהם ומסביר כי עיתונאים מקצועיים יתקשו להשתלב בעיתון המבקש להציב אלטרנטיבה לעיתונות הזרם המרכזי.
"אנחנו מנסים לעשות עיתון שבאמת ידבר על הבעיות של העם", מסביר אותו חבר מערכת. "מבחינתנו האתגר הכי גדול הוא שהעיתון לא יהיה ימני, לא שמאלני, לא דתי ולא חילוני. הכל ביחד. כלומר שהבחור הכי פריק בתל אביב יוכל ליהנות מהעיתון ושום דבר לא יצרום לו בצורה מוגזמת, וגם בחור ממאה שערים לא יהיה לו ממה להזדעזע".
העיתון ימשיך להיות מחולק חינם גם בעתיד, מבהיר העורך, ולגבי המודל הכלכלי – הוא מקווה שיוכל להסתפק במימון המונים והסתמכות על מודעות. כבר כעת קיבלו פנייה לגבי האפשרות לפרסם מודעה בתשלום בגיליון הבא. "בסך הכל", אומר העורך, "אם מישהו הוא אידיאליסט ויש לו עסק, אני חושב שהוא ישמח גם לפרסם את העסק וגם לתרום למשהו שהוא ערכי".
ובאשר לסוגיית הרישיון, ב"ישראלון" מסרבים נכון לעכשיו לשנות את שמם, על אף שלדברי העורך הובהר לו ממשרד הפנים כי אם ישנה את השם יזכה ברישיון. "מה פתאום להחליף את השם? אסור להשתמש בשם 'ישראל'?", הוא שואל. "גם אין שום דמיון. זה לא שאפשר להתבלבל בין 'ישראלון' ל'ישראל היום'".
אתם רואים ב"ישראל היום" וב"ידיעות אחרונות" מתחרים שלכם?
"לא, אני לא חושב שהם מתחרים שלנו כי הם לא עיתונים חופשיים. אם יקום עוד עיתון חופשי, בלי השפעה של טייקונים, אז הוא יהיה מתחרה. הם בכלל לא בליגה שלנו. הם לא שייכים לעם. אנחנו עיתון של העם, זו סוגה לגמרי אחרת".
* * *
הגיליון הראשון של "ישראלון"