אחרי הכל, אלי ישראלי הוא לא רק אוהד מושבע של הפועל תל-אביב, אלא גם שדר רדיו ותיק ופופולרי, שהטיף לא פעם לסובלנות במגרשי הספורט. משום כך קשה להבין מה עבר לו בראש כשכתב בפייסבוק לאוהדי מכבי תל-אביב שהקניטו אותו – "ששל", ראשי תיבות "שתהיה שואה למכבי". זהו אחד מביטויי השנאה של האוהדים האדומים ליריבתם הנצחית, עניין שתפס בשנים האחרונות כותרות רבות ועורר אינספור דיונים על גבולות חופש הביטוי.
הפועל תל-אביב בכדורסל הועמדה העונה לדין משום שאוהדיה השמיעו ביציע את השיר החביב עליהם "שמעון מזרחי תתאבד כבר". נגזר עליה משחק רדיוס, אך העונש בוטל. מזמור נוסף מאותו רפרטואר הוא "שתהיה שואה למכבי", שאפשר להתווכח אם כוונתו רק לחידלון ספורטיבי או מעבר לכך, אך לרבים צורם השימוש במלה הכל-כך טעונה. מילא שזו האווירה ביציעים, אבל כשאלי ישראלי כותב זאת בדף הפייסבוק של התוכנית "עושים ספורט" בגלי-צה"ל, שאותה הוא מנחה שנות דור, זה סיפור אחר.
מתוך דף הפייסבוק של "עושים ספורט" בגלי-צה"ל
ישראלי אמנם מחק את הנאצה וגם התנצל בסטטוס שפירסם מאוחר יותר, וגם עמיתו להגשת התוכנית, אפי טריגר, דחק בקוראים לסלוח ולעבור הלאה, ועל אף זאת משונה מאוד שאיש תקשורת ותיק מסתבך בשטות כזו. בהתנצלותו ציין ישראלי: "כפי שאני חוזר ואומר גם בשידור – אין מקום לביטויי שטנה שחורגים מגבול הטעם הטוב בעולם הספורט". ואם את זה הוא חוזר ואומר למאזינים השכם והערב, ואז בניגוד גמור להטפות שלו הוא מתנהג בעצמו כאחרון האוהדים, איך הוא ירצה שיאמינו לו בפעם הבאה שידקלם קלישאות נגד שנאה, בריונות ויתר החוליים הרעים במגרשים?
ישראלי הוציא את המרצע של עצמו מתוך השק. כמעט בכל תוכנית של "עושים ספורט" הוא מראיין אישיות ממכבי תל-אביב, מהכדורסל או הכדורגל. לא פעם הוא אף מאחל להם "בהצלחה" או "גוד לאק", רק שעכשיו הכל עוטה דוק של צביעות. ישראלי לא ממש מתכוון לכל הטוב שהוא מעתיר על אנשי מכבי, ואפשר להבין כמה מהאוהדים הצהובים שאינם מוכנים לקבל את בקשת המחילה שלו ודורשים שיתפטר.
המנגנון האוטומטי והמוכר עד לזרא של "פליטות פה" – במקרה הזה פליטת מקלדת, שניתנת לשליטה וחייבת להיות תחת שליטה ואין לה את הפריבילגיה של הלשון – מוליד מתקפה ציבורית ומס שפתיים של התנצלות "יפת נפש". כל עיתונאי שכושל בהתלהמות אספסופית הוא מסמר נוסף בלגיטימציה ההולכת ומתפוררת של התקשורת. זילות השואה, יד קלה על המקלדת וטבילה אוטומטית בבריכת הסליחה, אובדן הגבול בין אוהד מתלהם לעיתונאי אתי – כל אלה שומטים את הקרקע מתחת ל"חשבון הנפש" העונתי שעוד יבוא.
ישראלי הוא לפני הכל עיתונאי שדורש ומקבל את אמון הציבור. מרגע שבחר בזה, זיקתו האמוציונלית לקבוצה זו או אחרת היא מחוץ לתחום. תחסוך מאיתנו את ההתנצלות הבאה, פשוט אל תיפול לבור.
פרסום סמוי גלוי
גם מודעה וגם ידיעה – one מקדם מחנה קיץ
כבוד לעורכי one, שבחושיהם המחודדים גילו סיפור עיתונאי חשוב מאחורי מודעה תמימה לקייטנת כדורסל בניהול שני כוכבי עבר. לחלופין, אשרי המחלקה המסחרית שמקבלת גב כזה מהמערכת, שעורכיה וכתביה אצים-רצים לתת תמיכה לעסקאות: ביום רביעי האחרון (7.5.15) היה אפשר לראות את מודעת "כדורסל של כוכבים" מככבת מעל ידיעה מתלהבת באותו נושא.
חוויית צפייה
במהלך עונת ה-NBA הנוכחית גילו בערוץ הספורט חריצות ושקדנות: הם שידרו יותר מ-300 משחקים בשידור ישיר, לפעמים אפילו ארבעה ביום. אבל כעת, בשלהי העונה, כשצריך עוד מאמץ אחרון לסיים כראוי, פתאום אין אף שידור בשבת על אף שברוקלין ואטלנטה התמודדו ביניהן (2.5.15), ובאופן משונה עד מוזר לא היה שידור גם ביום רביעי לפנות בוקר (7.5.15), על אף המשחקים שנערכו בין ממפיס לגולדן סטייט ושל אטלנטה מול וושינגטון.
"משחק בשידור ישיר כל לילה", ערוץ הספורט
כמה צופים כעסו על הזלזול הכפול, על רקע הפרומואים בערוץ הספורט לאורך העונה שהבטיחו לפחות משחק אחד ביום. לא ברור למה בערוץ הספורט מגיעים לקו הסיום בצליעה. את סדרות הגמר הם ישדרו בהצטיינות, כמנהגם במעמדים האלה, אבל מה עם עמידה בתנאי בסיסי אחד קטן – אמת בפרסום?
שאלנו את ערוץ הספורט למה, ותשובתם היתה: "ערוץ הספורט מביא לצופיו חוויית צפייה חסרת תקדים משידורי ה-NBA, עם למעלה מ-330 שידורים ישירים לאורך שמונת חודשי העונה".
עקביות
זהבי בין רונאלדו למסי באתר ערוץ הספורט
מזימה מוצלחת באתר ערוץ הספורט: איך לגרום להמולה קטנה בשבת בצהריים. לוקחים את רונאלדו מכאן ומסי משם, שמים ביניהם את ערן זהבי מאימפריית הכדורגל של ישראל, מערבבים עם טקסט שמנסה לשכנע שזהבי הוא כובש עקבי יותר (ומכאן, במשתמע, מי הם בכלל לעומתו הסופרסטארים של אירופה), ומקבלים טראפיק עצבני. השאלה היא למה קוראים רבים עדיין נופלים בפח הזה של כתבות, שמלכתחילה נועדו להתגרות בבלוטות ההיגיון.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il