מה משותף לאמיר חצרוני וענת וקסמן? טוב, זה ברור: שניהם הציתו בדברים שאמרו אש שחרכה את האתרים, הרשתות והעיתונים. חצרוני בחודש שעבר, וקסמן היום ואתמול. אבל זה לא המשותף היחיד: בשני המקרים ההתבטאויות מעוררות המחלוקת התפרסמו במסגרת רצועות השידור של זכיינית ערוץ 2 קשת, ולא במקרה. יש ענף ספורט שבו מכונה משגרת צלחת לאוויר והמטרה היא לירות בה בעודה באוויר. זה בדיוק מה שעשו בקשת: ירו לאוויר פרובוקציות של דמויות ששמן מוכר לציבור וחיכו ליירוט הידוע מראש. הקהל באקסטזה. הרייטינג בשמים. כפיים.

וקסמן, שחקנית שאינה מייצגת בפוליטיקה הישראלית איש מלבד עצמה, סיפקה אמירה בגנות מצביעי הימין בסרט ששודר היום בערוץ (האמירה עצמה סורסרה כבר אתמול לכלי התקשורת השונים כטיזר, שאכן זכה לכותרות רבות). חצרוני, שמייצג בגאווה את עצמו בלבד, חזר בהופעה מתוקשרת בתוכנית הבוקר של הזכיינית על דברים שאמר בגנות עדות המזרח. לא שמישהו בקשת סבור שמדובר בדמויות מרכזיות, חשובות או מייצגות. הבנת הסיבה להצבתם של השניים בקדמת הבמה אינה מצריכה תואר בתקשורת: חצרוני הוא פרובוקטור מקצועי, וקסמן הדגימה בעבר את נטייתה להקדים דיבור למחשבה (בעבר, לאחר אמירה לא מוצלחת, הסבירה כי "תפסו אותי עם כוס יין").

קדימון באתר חדשות ערוץ 2 לסרטו של קושמרו

אבל קשת היא לא הבעיה. זכותה לעורר פרובוקציות כמעט בכל מחיר. גם אם כמה מהתוכניות שהיא משדרת, כמו תוכניות הבוקר או תוכניות מסוגה של "אנשים" (הטובה כשלעצמה), נוגעות לא אחת בענייני אקטואליה, ליבת העיסוק של הזכיינית אינה עיתונות או חדשות. עיקר עבודתה של קשת הוא בידור להמונים ומציאת המכנה המשותף הרחב ביותר, ופעמים רבות גם הנמוך ביותר. ובזה, יש לומר, היא מצטיינת.

הבעיה היא לא קשת, אלא שיתוף הפעולה בין קשת לחברת-החדשות של הערוץ, שהניב הערב את סרטו של דני קושמרו, שבו נכללה האמירה המתריסה של וקסמן. סרטו של קושמרו נולד כתוצאה מפנייה של קשת לחברת-החדשות בבקשה להפקת סרט בן שעה על המצב החברתי בישראל 2015. כשעיתונאי, יהיה זה אפילו קושמרו הוותיק והמוערך, יוצא להכין סרט המיועד לפריים-טיים של קשת, מלכת הריאליטי של ישראל, הוא בוודאי מבין מה מצופה ממנו; שכלי העבודה הוא פטיש, ולא איזמל מנתחים. איזו סיבה אחרת היתה לפנות לווקסמן? (אגב, גם הבחירה באלירז שדה, טאלנט של קשת שחייב את הקריירה שלו לריאליטי הדגל של הזכיינית, מעידה על הבעייתיות שבחיבור הזה בין קשת לבין חברת-החדשות).

מתוך מהדורת החדשות של ערוץ 2, היום

וזה מידבק וגולש לתוך החדשות עצמן: כבר אמש, כפרומו, הוקרן חלק מהראיון עם וקסמן במהלך מהדורת החדשות המרכזית. הערב, לפני שידור הסרט, כבר הוקדשו באותה מהדורה לווקסמן ולאמירתה מטחים של תגובות קטלניות שנאספו מהרשת. המעגל נסגר בתוך יממה: המהלך היחצני שוגר, נחל הצלחה וחזר לבסיס האם. לא רק התוכן נדבק, גם האופי. במסגרת הכתבה ששודרה הערב במהדורה צילצלו עיתונאיה למוקד שירות הלקוחות של תיאטרון הקאמרי, מקום עבודתה של וקסמן, במטרה ללבות את האש עוד קצת. האם מישהו באמת חשב שיש מטרה עיתונאית כלשהי לשיחה המביכה הזו? למצבם הכלכלי של ניצולי השואה הגיעו הערב בחדשות 2 רק לאחר שגמרו לסחוט את הטיפות האחרונות(?) מהלימונדה העכורה שהכינו מההתבטאות של וקסמן.

מתוך הכתבה על התגובות לאמירה של וקסמן, היום במהדורת החדשות של ערוץ 2

משהו במגע הזה שבין הבידור לעיתונות משבש את המצפן העיתונאי. לפני הבחירות, בזמן אמת, היה נראה שהעיסוק התקשורתי בהתנשאות של האמן יאיר גרבוז מאפיל על סיקור אמירותיו האומללות והמפלגות של ראש הממשלה, נבחר הציבור מס' 1. כך גם אתמול, בזמן שנבחר הציבור ח"כ ינון מגל השתלח באנשי השמאל, בחרו בחדשות 2 לעסוק באמנית ענת וקסמן והשתלחותה בימין. השבוע נחשף בעיתון "הארץ" טפח נוסף מהשקפת העולם הגזענית של דוד בן-גוריון. ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל לא קיבל אחוז מתשומת הלב התקשורתית שקצר אמיר חצרוני.

טוב יעשו חברת-החדשות של ערוץ 2 והעיתונאים המעולים שלה אם יחדלו מלשתף פעולה עם קשת, או עם כל ערוץ בידור אחר. את מה שיש להם להגיד שיגידו במסגרת מהדורות ושידורי החדשות. שיתוף הפעולה הזה פוגע בעבודתם העיתונאית ובשמם הטוב. הגיעה השעה להפרדת כוחות.

ואחרי המהומה שבחדשות 2 ובקשת התעקשו לעורר סביב דבריה של וקסמן, הגיע הסרט עצמו. קושמרו, אנושי וחם, יצא למסע, כמו שהוא מכנה זאת, ברחבי הארץ. הוא דילג בין הבועות הישראליות השונות וגילה את כל מה שכבר ידוע: ישראל 2015 מורכבת משבטים שלא אחת אינם מצליחים למצוא שפה משותפת. בדברי הקריינות שלו הפנה קושמרו אצבע מאשימה לפוליטיקאים שהפסיקו, לדבריו, לנסות למצוא את המאחד על פני המפריד. הוא צודק, במידה מסוימת, אבל אם יביט לאחור ויבחן את השימוש שעשו קשת וחברת-החדשות בסרט שלו, ימצא סיבה אחת נוספת.