פערים מובהקים
עם פרסום סקר שביעות הרצון הראשון בבתי-החולים בישראל, מביא שי ניב ב"גלובס" את הטבלה המלאה: בית-החולים המוביל הוא מעייני-הישועה (בני-ברק), עם 88% שביעות רצון, ואחריו בילינסון (פתח-תקווה) ובני-ציון (חיפה), עם 81%. בתחתית הדירוג נמצאים לניאדו (נתניה) עם 67%, ברזילי (אשקלון) והלל יפה (חדרה) עם 68%, וקפלן (רחובות) עם שיעור שביעות רצון של 69%. הנכונות להמליץ על אשפוז בכל אחד מבתי-החולים קטנה יותר אצל הנשאלים בהתאמה לדירוגים.
שי ניב בוחן את פילוחי הסקר, שעיקרם "פערים מובהקים בין בתי-החולים הקטנים בפריפריה לבין בתי-החולים במרכז, ובעיקר מרכזי-העל הגדולים. בעוד הנשאלים שאושפזו בבתי-החולים הפריפריאליים העניקו ציונים גבוהים יותר על היחס האישי של הצוות הרפואי [...] היחס מתהפך כששואלים על התנאים הפיזיים בבית-החולים".
"עם כל החשיבות של הסקר הזה", כותב ניב, "יש בו גם לא מעט בעיות. בראש ובראשונה העובדה שהנשאלים הם המאושפזים עצמם. הם קיבלו טלפון כמה ימים לאחר שחרורם והתבקשו לחוות את דעתם על יחס הרופאים והאחיות, האם נהגו בכבוד, האם סיפקו את כל המידע, עד כמה נקייה המחלקה...". ניב תוהה "עד כמה מודעים החולים [המבוגרים] לאופן התנהלות המחלקה בזמן אשפוזם: האם הם יודעים שרופא מומחה כמעט שלא ראה אותם, האם הם יודעים שאחרי השעה 16:00 הסתובב במחלקה רופא צעיר אחד, מתמחה, עד שעה 08:00 למחרת? האם הם מודעים לריצות שהייתם [אתם, בני המשפחה הצעירים] צריכים לעשות בשביל שמישהו יחליף [לחולה המבוגר] קטטר, באיחור של כמה ימים?".
מודעה
"הנהלת בית-החולים בילינסון מצדיעה לצוותים הרפואיים על מצוינות בטיפול; סקר משרד הבריאות קבע: בילינסון מוביל בשביעות הרצון הכללית של המטופלים, בקרב בתי-החולים הגדולים בישראל; בילינסון, מובילים את הרפואה בישראל" (מודעה בגודל רבע עמוד, "ידיעות אחרונות", עמ' 18).
הנהלת בילינסון פירסמה מודעה זהה, גדולה מעט מרבע עמוד, גם ב"ישראל היום" (עמ' 20). כמנהג אחרון המקומונים, עורכי המהדורה חיברו אחד ועוד אחד והצמידו למודעה את דיווחה של מיטל יסעור-בית-אור, כתבת הבריאות של החינמון, על סקר שביעות הרצון בבתי-החולים.
"את" שואלת
אילו נשים השפיעו עלייך במיוחד? מי מהפוליטיקאיות או נשות הפוליטיקאים מהעולם הרשימו אותך במיוחד? מה את עושה בשעות הפנאי? מהי הפינה האהובה עלייך בבית ומהו החפץ היקר ביותר ללבך? איפה את קונה בגדים? יש לך המלצה על חנות או מעצב מיוחד? איך את שומרת על המשפחה שלך, בעיקר בימים משוגעים של קמפיין אינטנסיבי? מיהן החברות הכי טובות שלך? מה נותן לך השראה – בחיים ובתחום האופנה? איך את עוברת באופן אישי את התקופה האינטנסיבית הזו? איך את חיה עם החשיפה? מה היית רוצה להגיד לקוראות "את"?
זהו השאלון שנשלח למיכל הרצוג ולשרה נתניהו. תשובותיה של שרה לא הגיעו, כידוע, עד לירידת המגזין לדפוס. הנה אפוא תשובתה של מיכל הרצוג לשאלה האחרונה: "אני מאמינה גדולה מאוד בנשים – בהיגיון הבריא שלהן, בעוצמה, באכפתיות וביכולת שלהן לדבר זו עם זו. אני מאמינה, ובוז'י גם, שהתהליכים החברתיים המשמעותיים ביותר מוּנעים על-ידי נשים, וגם אם הן לא תמיד עומדות בראש המחנה, הן אלה שגורמות לדברים לקרות. לכן אני חושבת שבסופו של דבר נשים יקבעו את הכיוון שאליו ינועו המדינה שלנו והחברה שלנו, מפני שנשים מבינות את הצורך בשינוי לטובת ילדינו, נכדינו ובשבילנו – מגיע לנו".
זאת הבמבה, שמנמני
קוראי כל העיתונים מתבשרים היום כי חשיפה מוקדמת לבוטנים מפחיתה באופן דרמטי את הסיכון לפתח אלרגיה לבוטנים. "ישראל היום" מפרסם בעמודו הראשון הפניה לידיעה המשמחת (עמ' 30), שכותרתה "נגד אלרגיה – אין כמו במבה". "ידיעות אחרונות" יצירתי לא פחות. תחת הכותרת "אין, אין, אין אלרגיה" מפנטזים עורכי "ידיעות" מעל דיווחו של ירון קלנר, וצופים עתיד מזהיר לילדי העולם: "מחקר בינלאומי מגלה שההרגל הישראלי לתת לתינוקות במבה מפחית את הסיכון שיפתחו אלרגיות מסוכנות לבוטנים. המסקנות המרעישות צפויות להוביל הורים מכל העולם להאכיל את ילדיהם בחטיף הכחול-לבן-צהוב".
ב"מעריב", שם מדווח על ממצאי המחקר חיים איסרוביץ, בחרו שלא להזכיר את שם מותג החטיפים מתוצרת אוסם. "הפתרון למניעת אלרגיה לבוטנים: אכילת מוצרים המבוססים על בוטנים", נמסר לקוראים. את המלה "במבה" החליף איסרוביץ במונח "חטיפי בוטנים".
הידיעות על סגולותיה של אכילת בוטנים בגיל הרך מבוססות על ממצאיו של מחקר שהתפרסם ב"ניו-אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין". נראה שנעשתה כאן עבודת הכנה יסודית מול מערכות העיתונים, מצד הגורמים המעוניינים בהדהוד תוצאותיו של המחקר, בהכנת מידע לעיס, שעליו יכול כל עיתון לבנות את הדיווח (מסיבת עיתונאים עם תיקייה?).
הנה שתי נקודות חשובות שברוב הדיווחים נוטים להתעלם מהן: האחת היא שמחקר קודם נעשה כאן עוד ב-2008, ותוצאותיו פורסמו בהרחבה; השנייה, שעדיין לא ברור מה יקרה אם ילדים שנכללו בקבוצת הסיכון יפסיקו לצרוך בוטנים כליל. שאלה שלישית שאינה קשורה ישירות למחקר היא מהן ההשלכות של אכילת יתר של מוצרי בוטנים, לנוכח ההיתר והעידוד.
"דה-מרקר" מספק את הכיסוי המקיף ביותר בנושא, אם כי לא באמצעות כתביו. במהדורתו הדיגיטלית של היומון הכלכלי מובא דיווח שהתפרסם ב"ניו-יורק טיימס", ולהלן תמציתו:
"המחקר מראה בבירור כי חשיפה מוקדמת לבוטנים מפחיתה באופן דרמטי את הסיכון לפתח אלרגיה לבוטנים. [...] המחקר גם 'מבהיר כי יש בידינו היכולת להפוך את מגמת השכיחות הגוברת של אלרגיות לבוטנים'. במחקר, שהתבצע בלונדון, פעוטות בני 4–11 חודשים שנחשבו לבעלי סיכון גבוה לפתח אלרגיה לבוטנים שויכו באופן אקראי לקבוצה שקיבלה באופן סדיר מזון המכיל בוטנים או לקבוצה שלא קיבלה מזון כזה כלל. דפוסי האכלה אלה נמשכו עד גיל 5. מי שצרכו מזון שכלל בוטנים נטו הרבה פחות להיות אלרגיים לבוטנים בגיל 5.
"ד"ר גדעון לאק, פרופ' לאלרגיות ילדים בקינגס קולג' לונדון, שהוביל את המחקר, אמר כי המנהג השכיח של מניעת בוטנים מתינוקות 'עשוי היה להיות אחראי בחלקו לגידול בשכיחות האלרגיות לבוטנים'. אגודת רפואת הילדים האמריקאית פירסמה בשנת 2000 המלצה למנוע בוטנים מילדים בסיכון לאלרגיות עד גיל 3. בשנת 2008 שינתה האגודה את עמדתה, ואמרה כי אין ראיות מובהקות לכך שהימנעות ממזונות מסוימים אחרי גיל 4–6 חודשים מסייעת למניעת אלרגיות. אך היא לא המליצה לחשוף ילדים למזונות כאלה.
"לאק ועמיתיו ביצעו סקר שהתפרסם ב-2008 והעלה כי שיעור האלרגיה לבוטנים בילדים ישראלים הוא כעשירית מזה של ילדים יהודים בבריטניה. ההסבר הטוב ביותר לכך, הסיקו, הוא שפעוטות ישראלים צורכים הרבה יותר חלבוני בוטנים בשנת חייהם הראשונה, בעוד שהורים בבריטניה נמנעים ממזון כזה.
"למחקר [הנוכחי] כמה חסרונות: הורים ידעו באיזו קבוצה הם, והמחקר התבצע במקום אחד בלונדון, בו 75% מהילדים היו לבנים. עם זאת, התוצאות היו זהות למספר הקטן של קבוצות מיעוטים במחקר. בנוסף, לא ברור האם האלרגיות עשויות להתפתח אם התזונה הסדירה של בוטנים תופסק. כדי לבחון זאת, הילדים במחקר הפסיקו לאכול בוטנים בגיל 5, וכעת עוקבים אחר מצבם במשך שנה נוספת. גם לא ברור האם אסטרטגיה זו תעבוד עם מאכלים אחרים, או עבור ילדים שאינם בסיכון לפיתוח אלרגיה לבוטנים.
"איגוד רופאי האלרגיה בישראל מסר בתגובה לפרסום המחקר: 'המחקר מחזק את ההערכה בישראל זה שנים כי חשיפה מוקדמת לבוטנים אכן מסוגלת להשרות סבילות חיסונית ולמנוע אלרגיה. זו אחת הסיבות להערכתנו מדוע בישראל, בה כמעט כל תינוק נחשף לבמבה, הרגישות לבוטנים נמוכה באופן דרמטי בהשוואה לארה"ב'".
הבלם האחרון
"ההסכם הזה, אם אכן ייחתם, יאפשר לאיראן להפוך למדינת סף גרעינית – כלומר, בהסכמת המעצמות, איראן תקבל רישיון לפתח ייצור פצצות, וזאת מדינה שמצהירה בגלוי על כוונתה להחריב את מדינת ישראל", אמר אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו, ודבריו מצוטטים ב"ישראל היום". "זהו הסכם רע שמסכן את עתידנו. חובתי כראש הממשלה לעשות כל מה שניתן כדי למנוע הסכם זה, ולכן אצא לוושינגטון כדי לדבר בפני הקונגרס האמריקני, כי הקונגרס האמריקני עשוי להיות הבלם האחרון לפני ההסכם של המעצמות ואיראן".
אמיר אורן, "הארץ": "אילו באמת הדריכה את מהלכי נתניהו חרדה לבטחון ישראל, ולא לשרידותו השלטונית, לא היה בוחר בעימות עם אובמה ובברית עם יריביו הרפובליקאים. הוא היה חותר לכלול בהסכם אובמה-חמינאי התנערות רשמית של איראן מחזון השמדת ישראל, רעיון המקובל על בכירים במערכת הביטחון, ובה בעת מחלץ מאובמה הסכמה למהלך צבאי ישראלי נגד איראן, אם מעריכי המודיעין בשתי המדינות יסכימו שהאיראנים הפרו את חלקם בהסכם, רימו ורצים לפצצה. מהלך ישראלי – לא אמריקאי".
תרגיל בחירות שקוף
"במחנה-הציוני דוחים על הסף את פנייתו של השר ישראל כץ (ליכוד), שקרא ליו"ר הרשימה יצחק הרצוג להצטרף אל ראש הממשלה בנימין נתניהו בנסיעתו בשבוע הבא לנאום בפני הקונגרס בוושינגטון. שר הכלכלה נפתלי בנט (הבית-היהודי) הודיע כי יצטרף לנסיעה וקרא "לשים את המחלוקות בצד", כותב אריק בנדר ב"מעריב".
עומר בר-לב (המחנה-הציוני) הגיב: "אין הצדקה לכך שהרצוג יצטרף לנסיעת נתניהו, משום שהנסיעה רק מעמיקה את הטריז שראש הממשלה מנסה לתקוע בין ממשל אובמה לקונגרס. לא מדובר פה באיחוד כוחות נגד הנשיא האיראני, אלא נגד הנשיא אובמה". יו"ר מטה הבחירות של המחנה-הציוני, איתן כבל, דחה את קריאת השר כץ על הסף: "זה בטח חלק מדף המסרים של הבוקר בליכוד. מדובר בקריאה פתטית ובתרגיל בחירות שקוף של הליכוד".
סגן השר אופיר אקוניס: "סירובו של יו"ר העבודה להצטרף לנאום החשוב בקונגרס מעיד על כך שהוא מעדיף שיקול פוליטי צר על פני האינטרס הלאומי". שלי יחימוביץ' קראה לבטל בדחיפות את הנאום בקונגרס: "הנסיעה לקונגרס היא נסיעת בחירות, כל כולה לצורכי נאום שישודר בישראל, ואין בה ולו פגישה אחת עם הממשל האמריקאי, שהוא הכתובת היחידה בנושא הגרעין האיראני".
שלוש מודעות
בעוד שמאבק עובדי כיל בהנהלת החברה הולך ומסלים, פירסמה החברה שוב את המודעה "שביתה פוליטית ומוסר כפול" על פני עמודי שלושה עיתונים: ב"ידיעות אחרונות" (עמ' 19), ב"מעריב" (עמ' 15) וב"הארץ" (עמ' 5). כך מניעים את גלגלי המשק.
עוד יום בשטחים
"הארץ", עמ' 6 למטה: ג'קי חורי וגילי כהן מדווחים כי פלסטיני (בן 19) נהרג אתמול לפנות בוקר מאש צה"ל, בעת עימות בין כוחות הצבא לפלסטינים במחנה הפליטים דהיישה שליד בית-לחם. חייל צה"ל נפגע קל בראשו בעימותים.
במהלך הלילה נכנסו חיילי צה"ל למחנה כדי לבצע מעצרים. לפי הצבא, הפלסטינים החלו להשליך לעבר החיילים אבנים, לבנים ובקבוקי תבערה, והכוח פתח באש לעבר אחד מהם, ג'האד שחאדה אל-ג'עפרי, שפונה לקבלת טיפול, אך כעבור זמן קצר נקבע מותו. אנשי רפואה פלסטינים דיווחו כי הוא נפגע מכדור חי בחזה והועבר למרפאה מקומית, שם מת כעבור זמן קצר כתוצאה מאיבוד דם. לפי אחת העדויות, אל-ג'עפרי נפגע כשהיה על גג ביתו, המשקיף על הכביש שבו פעל הכוח.
בדצמבר האחרון נהרג פלסטיני מאש צה"ל לאחר שלפי הצבא יידה אבנים לעבר כוח שפעל באזור ההתנחלות תפוח; שבועיים קודם לכן נהרג פלסטיני חמוש בתקרית עם כוח צה"ל במחנה הפליטים קלנדיה שמצפון לירושלים, מזכירים כהן וחסון. גרסת האינטרנט של הטקסט הזה מעט יותר מעודכנת, ומזכירה מקרה הרג נוסף. גם היא אינה חוצה את מחסום 180 המלים.
מי אחראי
היום יפרסם מבקר המדינה את דו"ח הדיור, והציפייה ממנו היא קבלת תשובה פסקנית לשאלה מי אחראי לכל זה. סביר להניח כי אלה המבקשים לקבל את ראשו של האשם המרכזי יתאכזבו. מעבר לעובדה שראש הממשלה אחראי למשבר שלא אובחן כראוי ולא טופל כראוי במשמרת הארוכה שלו, רשימת האחראים ארוכה.
רגע לפני שיתבקש להגיב על דו"ח מבקר המדינה, הציג עו"ד שרגא בירן, יו"ר ומייסד המכון לרפורמות מבניות, את תמצית השקפתו על מצב הענף במושב הנעילה בוועידת הנדל"ן של "גלובס": "ענף הנדל"ן נמצא במצוקה קשה, אנחנו נמצאים עכשיו בשלב של מוות קליני. משבר הדיור יצא משליטה. החסם העיקרי הוא השלטון בכבודו ובעצמו. שר האוצר מנטרל את שר הפנים שמנטרל את שר הבינוי וכך הלאה". רשות מקרקעי ישראל, נכתב בדיווחו של אורי חודי, אינה מקדמת את הפתרון: "בעשור האחרון גבתה הרשות כ-50 מיליארד שקל על שיווק קרקעות, ומחיר הדירה הממוצע רק עלה", אמר בירן. לדבריו, מדובר ב"מערכת גביית מסים בלתי פרוגרסיבית ושחורה כדי לגבות מס שאינו קרוי מס, וזה המס השחור ביותר כי הוא נופל על עניי ישראל". לבירן תוכנית משלו, המבוססת על התחדשות עירונית בהיקפים גדולים, כותב חודי.
מודעות אבל
חיים קורפו, אושיה פוליטית, ח"כ מטעם הליכוד, שר התחבורה ויו"ר מועצת רשות שדות התעופה, הלך לעולמו בגיל 94. נוסף לנשיא, שספד לו, השתתפו בהלוויה השרים לשעבר דן מרידור ויהושע מצא וקומץ ותיקי אצ"ל ותנועת החירות. אריק בנדר מדווח ב"מעריב" כי איש מהשרים ומחברי-הכנסת של הליכוד, ובכלל זה ראש הממשלה בנימין נתניהו, לא טרח ללוותו בדרכו האחרונה. מודעות אבל היו: ארבע ב"ישראל היום", שתיים ב"ידיעות אחרונות", אחת ב"הארץ".
ענייני אמונה
"רמי קליינשטיין מתחזק; מקורביו: אמונתו גוברת מיום ליום" (צחי קומה, "ידיעות אחרונות", השער האחורי).
פיני בדש, ראש מועצת עומר: "למנוע השתתפותו של אביב גפן בטקס ממלכתי לציון 67 שנים לשחרור אילת". זאת, בעקבות דברים שאמר גפן בשבוע שעבר במהלך הופעה: "להעיף את ביבי קיבינימט" (אריק בנדר ויהודית זילברשטיין, "מעריב").
פאנל
"[גלעד] ארדן, למשל, יודע ליהנות בטלוויזיה. רואים עליו שכיף לו. [עמוס] ידלין לעומת זאת נראה כעת שפוף, כעוס, נעלב ורציני להחריד. פגעו בכבודו. ההסכם של אובמה רע, מדגישה בפניו [רינה] מצליח, מה אפשר לעשות? ידלין עושה טעות גורלית, ומתייחס ספציפית למעשיו בכהונתו כראש אמ"ן. לזה ארדן חיכה: 'והאמריקאים אז התנגדו שתהיה אופציה צבאית ולמרות זאת המשכנו, אבל אז לא היית בתפקיד פוליטי'.
"פתאום יש נושא שיחה חדש: אמינותו של ידלין. הוא בהתגוננות, מצטדק. 'אני לא איש שמאל', הוא מתעקש, 'אני איש מרכז'. 'אז עשית טעות במקום שהצטרפת אליו כנראה', סונט ארדן, ולא טורח להסתיר את התבשמותו העצמית. ואז במשך כדקה הם צועקים בו בזמן, במסך מפוצל. קקופוניה. אפשר להבין רק דבר אחד: רק מה שארדן אומר. הוא קורא לידלין 'עמוס'. לא האלוף ולא בטיח. סתם איזה עמוס. הוא מדבר אליו באדנותיות מופגנת.
"'עמוס' הגיע לדבר על נושאים עקרוניים ומצא עצמו טובע במדמנת דמגוגיה. 'עמוס' מכנה את יריבו 'כבוד השר ארדן'. הוא אפילו מתחנף, 'אני יכול להסכים עם השר ארדן'. מנסה לפייס אותו. ואז מגיעה מכת המחץ. ידלין: 'לא נחכה שהחמאס יחליט מתי מתחיל עימות'. ארדן: 'אז אתה ממליץ לנו לתקוף את חיזבאללה מחר בבוקר כי יש להם מאה אלף טילים ורקטות? תכריזו מלחמה מיידית ותיכנסו ללבנון?'. שאלה מעולה. 'אני לא הפרעתי לך, שר הפנים', השיב ידלין, במשפט שהוא מפלטו האחרון של כל מפסידן טלוויזיוני, מעין הרמת דגל לבן" (מתוך טור ביקורת הטלוויזיה של רוגל אלפר, "הארץ", על "שש עם רינה מצליח", אמש בערוץ 2).
שידור הביקור
"אם נתניהו ייסע לוושינגטון בשבוע הבא, ולא ילקה בשפעת ברגע האחרון, אנחנו נידונים לשעות ארוכות של אוויר חם בשידור חי. לכאורה, אין מה לעשות – אי-אפשר שלא לדווח בהרחבה על הביקור, והנאום, והיחסים, ובלה-בלה-בלה. למעשה, אפשר לכסות את הביקור בהיקף סביר, בלי לגרוע מחשיבותו, ובאותה עת לשמור על פרופורציות של סדר יום, שבועיים לפני בחירות. כלי התקשורת יכולים להציע תפריט מגוון ומעורר של הנושאים החשובים ביותר, ובראשם הנושאים הכלכליים והחברתיים – התמוטטות מעמד הביניים, העוני המתרחב, שקיעת החינוך, וכמובן המחיר המאמיר של מפעל ההתנחלויות והבידוד המדיני – ולא לאפשר לנתניהו לבעוט בכל התפריט הזה לפח" (יואל אסתרון, מו"ל "כלכליסט", "עוד 20 יום").
לא לוקחים סיכון
יום שישי יהיה חם מהרגיל לעונה, ולקראת הצהריים צפויה הטמפרטורה להיות מעל 25 מעלות. משום כך יוזנק מקצה המרתון המלא ב-05:45 במקום ב-06:30, כמתוכנן. כך מדווח אורי טלשיר בספורט "הארץ". כזכור, בגל החום שפקד את מרתון 2013, שהתקיים ב-15 במרץ, מת אחד הרצים ו-12 נפגעו קשה.
ענייני תקשורת
מני נפתלי, אב-הבית לשעבר בבית ראש הממשלה הגיש לבית-המשפט בהרצליה תביעת לשון הרע בסך של חצי מיליון שקל נגד יועצי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלדבריו האשימו אותו בניפוח הוצאות במעונות ראש הממשלה. התביעה הוגשה נגד יועצו הבכיר ניר חפץ ועורכי-דינו דוד שמרון, שולי אשבול, יעקב בורובסקי ויוסי כהן. "סביב ראש הממשלה נרקם מעגל של יועצים ועוזרים אשר חברו יחד לטפול עלי את האשם בהוצאות המנופחות של מעון ראש הממשלה, מבלי שהם חוסכים במלים או בתיאורים ותוך שהם פוגעים בחשוב לי מכל: שמי הטוב", נכתב בתביעתו של נפתלי (אבירם זינו, "מעריב", ובכל העיתונים).
אילן שילוח, שעורך בדיקת נאותות לכניסה כמשקיע בערוץ 10, ענה אתמול ליו"ר ועד עובדים של הערוץ מתן חודורוב, שאמר אתמול ל"גלובס" כי אינו "מדמיין מצב שייכנס משקיע לערוץ והעובדים לא יקבלו מניות". שילוח צייץ: "אם ייקחו (העובדים) גם את החובות עליהם וההפסדים שיהיו, אז בטח אלו שקופצים על המציאה יסכימו". חודורוב בתגובה: "אני מעריך את שילוח ואשמח אם ייכנס כמשקיע לערוץ 10. עובדי החברה כבר לקחו על עצמם את ההפסדים והחובות, בכך שהסכימו לקיצוץ כפול בשכרם תוך שנתיים בשיעור של עד 20%" (לי-אור אברבך, "גלובס").
שיגור החץ. רק אתמול הודיעה מערכת הביטחון באופן רשמי כי הניסוי בשיגור טיל חץ 2 בספטמבר האחרון נכשל (כל העיתונים).
שרה נתניהו. באתר mako מוצגות תמונותיה של שרה נתניהו, שמתפרסמות היום במגזין "את", כשהן לפני עיבוד בפוטושופ.