בימים הראשונים של חודש אפריל האחרון, על רקע פרסומים שונים וסותרים בכלי התקשורת בקשר לישראלי שנעצר בצפון אפריקה, ספק מרגל מצויד בדרכון מזויף, נודע למערכת "העין השביעית" כי העצור הוא רפרם חדד, אמן, בלוגר וחובב בישול.

בתשובה לפנייה שהועברה אז לשירה חדד, אחותו הצעירה של רפרם, ביקשה חדד בכל לשון של בקשה להימנע מפרסום המעצר ואף מדיבור עליו בעל-פה כל עוד אחיה במעצר. "כל פרסום עלול להזיק ולסכן את רפרם", מסרה, "חשוב לנו איפול תקשורתי מוחלט. אני פונה לחוש האחריות שלך להימנע באופן מוחלט מכל התייחסות או אזכור של העניין".

משפחתו של רפרם חדד מקבלת את פניו בשדה התעופה בן-גוריון. 9.8.10 (צילום: יוסי זליגר. לחצו להגדלה)

זו היתה העמדה העקרונית של המשפחה מהרגע הראשון, מספרת חדד, שניאותה השבוע להתראיין על הפרשה ולחשוף את מאחורי הקלעים של התנהלות התקשורת במצבים רגישים מעין אלה. לדבריה, כל עיתונאי שפנה אליה נתקל בהסבר דומה ובקשה דומה. "פשוט אמרנו שזה עניין של חיים ומוות", היא נזכרת. "עשינו הכל מאוד מבוקר כי רצינו שתהיה לנו שליטה בכל מה שקורה".

אף שאין לה ניסיון בתחום, לקחה על עצמה חדד מתחילת הפרשה את מלאכת הדברור מול כלי התקשורת. לדבריה, ההחלטה לשתוק ולהשתיק התקבלה מתוך תחושת בטן עוד לפני שמשרד החוץ יעץ להם לעשות כך. מומחה לנושא השבת שבויים ועצורים, שעימו היתה המשפחה בקשר, חשב תחילה כי יש להציף את הפרשה, אך לדברי חדד, לאחר שהתברר לו כי אחיה עצור על-ידי ממשלת לוב ולא על-ידי ארגון קיקיוני, יישר קו והמליץ אף הוא על שתיקה.

מטבע הדברים, עיתונאים שונים ביקשו לפרסם את הפרטים שנודעו להם על הפרשה ויצרו קשר עם המשפחה. "בהתחלה הייתי נחמדה ואמרתי שאנחנו לא רוצים להתראיין", נזכרת חדד. "אחר-כך הבנתי שזה לא ממש מוריד אף אחד ופשוט התחלתי לנתק ולסנן. הרבה ניסו לשכנע אותנו, במיוחד עיתונאים, שכדאי לנו לדבר ושהם חושבים שהמדינה לא עושה בשבילנו מספיק", אומרת חדד. "הם ממש ניסו לשכנע אותנו שאנחנו טועים בזה, אבל הבנו שברגע שזה יתפרסם זה יעלה את הלובים על עץ ולא נוכל להוריד אותם משם".

המשפחה לא נושמת לרווחה

עקבותיו של חדד אבדו ביום שבת, ה-20.3.10. בתחילת השבוע שלאחר מכן החלו בני המשפחה לדאוג לשלומו. ביום רביעי, ה-24.3.10, התפרסמה ב-ynet הידיעה הראשונה על הפרשה, מאת הכתבת טובה דדון. הידיעה, שלא כללה פרטים מזהים רבים, דיווחה כי ישראלי נעדר בצפון אפריקה ומשפחתו ביקשה סיוע ממשרד החוץ. בעקבות הפרסום הראשוני, הופיעו דיווחים גם בכלי תקשורת אחרים. במקביל, מספרת חדד, הגיע לידי המשפחה מידע שלפיו רפרם עצור בלוב.

הפרסומים בכלי התקשורת הלחיצו מאוד את המשפחה, שראתה בהם סכנה לשלומו של רפרם. הם יצרו קשר עם עיתונאים וביקשו להסירם או לשנותם. בהמשך ביקשו סיוע ממשרד החוץ, שפנה לצנזורה כדי שזו תכפה איסור פרסום על פרטים מסוימים.

חדד זוכרת כי במקרה אחד הופיע פרסום באתר nrgמעריב, שכלל מידע שעלול היה לסכן את חיי אחיה בפועל. "התקשרנו למשרד החוץ, ומשרד החוץ התקשרו לצנזור", היא מספרת, ובעקבות כך המידע הוסר. מקור באתר nrgמאשר זאת. מהצנזורה נמסר כי אנשיה היו מעורבים בפרשה מהימים הראשונים, מול כל כלי התקשורת, כדי לאפשר למשא-ומתן להתנהל בשקט.

רפרם חדד (משמאל) ושר החוץ אביגדור ליברמן, עם נחיתתם בארץ. 9.8.10 (צילום: יוסי זליגר)

למחרת הפרסום הראשוני, נזכרת חדד, "היה יחסית שקט מבחינת פרסומים. אבל יום שישי היה יום בלגן. היו כמה פרסומים בכמה עיתונים ופרסומים מטורפים. באותו יום שישי הארור אני זוכרת שהיינו כל היום מול האינטרנט, כי מאוד פחדנו שברגע שעיתונאים ישראלים יפרסמו את זה, זה יתפרסם גם בלוב ויציגו אותו בתור מרגל".

בוקרו של אותו יום החל עם פרסום בעיתון "א-שרק אל-אווסט", שבעקבותיו צצו דיווחים שונים באתרים הישראליים ולפיהם "ישראלי שנעדר באלג'יריה נחטף על-ידי אל-קעידה". זמן קצר אחר-כך דיווחה טובה דדון ב-ynet על התפתחות הפוכה.

לפי הידיעה של דדון, הישראלי הנעדר אותר ויצר קשר עם משפחתו. "אחרי ימים של חרדה, המשפחה יכולה לנשום לרווחה", סיפרה השורה הראשונה בידיעה. גם דיווח זה של דדון גרר אחריו שורה של דיווחים עוקבים. "זה גמר אותנו", אומרת חדד, "כי ממש לא נשמנו לרווחה". מבחינת המשפחה, שני הפרסומים – המדאיג והמרגיע – היו מסוכנים לשלומו של רפרם.

לדברי חדד, מקור המידע השגוי בידיעה של דדון הוא פדהצור בנעטיה, יו"ר מרכז אור-שלום, עמותה של יהודי לוב שבשליחותה יצא רפרם ללוב. בשיחה עם "העין השביעית" אומר בנעטיה כי פנה לגורמים שונים בכלי התקשורת, בין היתר לדדון, מיד עם הדיווחים הראשונים, וביקש מהם לא להסיר את הפרסומים.

בנעטיה מאשר כי באותו יום שישי, כאשר דדון התקשרה אליו כדי לברר אם יש קשר בין חדד לדיווחים על החטוף באלג'יריה, אמר לה כי אינו יודע אך הוסיף, "האיש שלנו יצר קשר". זאת, אף שהמשפחה ביקשה ממנו לא לומר מלה לעיתונות. לדבריו, עשה זאת כדי "לנפנף אותה מעלי".

להלך בין הטיפות

בימים שלאחר מכן הוסיפו להופיע מדי פעם פרסומים שונים ומשונים, על מרגל שנעצר באלג'יריה, סוכן מוסד שאוחז בדרכון מזויף, אך אלה גוועו עד מהרה והפרשה נעלמה מהתודעה עד לשחרורו המוצלח של רפרם חדד.

רק ידיעה אחת הפרה את השקט. ב-25.4.10, כחודש לאחר הידיעה הראשונה על המקרה, פירסמה טובה דדון ב-ynet ידיעה תחת הכותרת "משבר הומניטרי מול לוב: ישראל מחפשת מוצא". על-פי ידיעה זו, משלחת חברי-הכנסת שנסעה ללוב התבקשה לסייע בפתרון "משבר הומניטרי". לא צוין מה טיב המשבר, אך בידיעה נכתב כי הח"כים הערבים הכחישו כל קשר למשבר או לניסיון להביאו לידי פתרון. פנייה כזו אכן נעשתה. "ידענו שאנחנו לוקחים איזשהו סיכון כשפנינו לחברי-הכנסת הערבים", אומרת חדד, אך לדבריה, במשפחה חשבו שהסיכוי שיצליחו לסייע שווה את הסיכון.

חדד מתארת את הפרסום ב-ynet כ"ניסיון התחמקות מהצנזור", ואכן, הפרסום ב-ynet נראה כאילו נכתב בניסיון להלך בין הטיפות ובכל זאת להציף את הפרשה. לו היו כלי תקשורת אחרים נאחזים בו, אם היו מתחילות לצוץ שאלות על מהותו של המשבר ההומניטרי בעיתונים או בבלוגים, קרוב לוודאי שלא ניתן היה לעצור את השטף ופרטי הפרשה היו מתגלים, אם לא בישראל אולי בחו"ל. זה לא קרה, והפרסום של ynet נותר בודד.

כשראתה את הפרסום הזה, מיהרה חדד לפנות אל מערכת ynet ושוחחה עם ערן טיפנברון, המשנה לעורך הראשי באתר. "הוא ניסה לשכנע אותי שזה לטובתנו ושהם חושבים שזה יעזור וכו'", היא אומרת, "אבל לא ירדתי מהעיקרון שלי ואמרתי לו, בבקשה תורידו את זה, ושזה לא לטובתנו ואם אתם עושים משהו לטובתנו בבקשה תשאלו אותנו קודם, כי זה לא הוגן וזה עניין של חיים ומוות. באמת האמנתי ככה ואני עדיין מאמינה בזה". בעקבות השיחה הוסרה הידיעה מהעמוד הראשי של ynet ונותרה בערוץ החדשות של האתר.

מקור ב-ynet מאשר שחדד פנתה למערכת ומוסר כי המערכת הלכה לקראת המשפחה. לדבריו, פרטים מסוימים הוצנעו בידיעות שהופיעו ב-ynet לאור בקשת המשפחה, ובכמה מקרים הוסרו פרטים "כדי לשמור על מה שנראה היה להם כשמירת בטחונו" של רפרם. לדברי המקור, במערכת חשים שפעלו כראוי לכל אורך הדרך.

כאמור, למעט הפרסום הבודד ב-ynet, כלי התקשורת בישראל לא ניסו לעקוף את הצנזורה, וזאת בניגוד למקרה של ענת קם, למשל, שהוצף על-ידי כלי התקשורת ממש באותם ימים. בצנזורה אף ביקשו לציין לטובה את שיתוף הפעולה של כלי התקשורת עם דרישותיה בפרשה זו.

"חייבים לתת להם פה קרדיט", מסכימה חדד. "עם כל הקרציות, ועם כל זה שברמה האישית אין לי שום כוח אליהם, ברמה האובייקטיבית אני חייבת לציין אותם לשבח. יחסית ירדו מהר מאוד מכל הסיפור הזה, הם הבינו שזה משהו שחייב להיפתר בשקט".

את חושבת שמעבר לאיסורי הצנזורה היה איסור מצפוני שהם הטילו על עצמם?
"בהחלט".

בדיעבד את משוכנעת שזו היתה הדרך היחידה להשיב את אחיך בשלום?
"לגמרי".