מדד קצא"א

בתחתית שער "הארץ" מתפרסם תצלום שבו ניתן לראות את הצינור של חברת קצא"א (קו-צינור-אילת-אשקלון) שממנו דלפו בשבוע שעבר כמויות גדולות של נפט למדבר בדרום הארץ. כיתוב התצלום נפתח במלים "חברת קצא"א", והוא מפנה לידיעה מאת צפריר רינת ושירלי סיידלר, המתפרסמת בעמ' 7. הידיעה נפתחת במלים "חברת קו-צינור-אילת-אשקלון". בידיעה מדווח, בין היתר, כי בזמן ביצוע עבודות לניקוי הנפט שדלף אל שמורת הטבע עברונה, התגלתה שכבת קרקע שהיתה כבר מזוהמת בנפט, והתברר כי גם בשנת 1975 דלפה כמות גדולה של נפט לאותו אזור בשמורה.

מאמר המערכת של "הארץ" מוקדש לדליפת הנפט. בפסקה הראשונה מוזכר כי גם לפני ארבע שנים דלף צינור נפט של חברת קצא"א בנגב. המאמר קורא לשינוי חוק הנפט משנת 1952 ותיקונו, כך שיתאפשר פיקוח יעיל יותר על חברת קצא"א וחברות נפט וגז אחרות.

"לחברת קצא"א לא היתה תוכנית מסודרת כיצד לנהוג במצב כזה", נכתב בכותרת ידיעה המתפרסמת בראש עמ' 8 של "מעריב". הטענה שבכותרת היא ציטוט מפי אורי טלבי, אקולוג רשות הטבע והגנים. הציטוט המלא מופיע בגוף הידיעה, מאת יובל בגנו ויהודית זילברשטיין: "אם לקח להם שעה וחצי מרגע שהתגלתה הדליפה להזיז כמה טרקטורים כדי לסכור את זרימת הנפט, אז לא היתה סוללת עפר שתגן עליה, ולא היתה להם שום תוכנית מסודרת מה עושים במקרה כזה".

שמה של קצא"א מוזכר גם בפסקה הפותחת את הידיעה. בהמשכה מדווח כי המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה חוקרת את המקרה, ומנהל מחוז דרום במשרד מבהיר כי מדובר ב"חקירה פלילית, שתוצאותיה יכולות בהחלט להיות העמדה לדין".

ב"ידיעות אחרונות", שביום שישי האחרון הגיע למקום האחרון במדד קצא"א, מקדישים את כל הכפולה השישית לאסון הטבע בערבה. שמה של חברת קצא"א מוזכר בכותרת המשנה לידיעה, וכן בפסקה הרביעית ואילך בגוף הידיעה, אולם עיקר הדיווח מאת עמיר בן-דוד אינו עוסק באחריות לאסון ובחברת קצא"א, אלא בנזק שנגרם לטבע. תחת הכותרת "ערבה בוכייה" מדווח בן-דוד על סמך ביקור אישי באזור.

בין היתר שוחח בן-דוד עם פועל שמסר לו גרסה חדשה על נסיבות האירוע: "הצינור לא התפוצץ. בנינו כאן צינור חדש, ולפני שמרתכים אותו צריכים להזרים לתוכו נפט בלחץ הידראולי כדי לראות שהצינור פועל כשורה. בדרך כלל מחזקים את הצינור בבטון, אבל הפעם אמרו שלא צריך. שני פועלים עמדו עם רתכת, מוכנים לעבוד. ואז, כשהנפט זרם בלחץ, הצינור שלא היה מחובר טוב פשוט התפרק. פתאום שמענו 'בום', והפועל שהיה מתחת לצינור התכסה בבת אחת בנפט".

ביקורת ישירה שמותח מנהל מחוז דרום של המשרד להגנת הסביבה על חברת קצא"א מופיעה בפסקה השישית של הידיעה, ללא הבלטה. ידיעה נפרדת המודפסת בכפולת העמודים, מאת בן-דוד ואיתמר אייכנר, מוקדשת לביקורת על בנימין נתניהו, השר הממונה בימים אלה על הגנת הסביבה, שטרם הגיב רשמית לאסון.

במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" אין כל התייחסות לאסון הטבע. במוסף "24 שעות" של העיתון מוקדש המדור "חמש קטנות" לראיון עם נועם וייס מהחברה להגנת הטבע. משה רונן מפנה לווייס חמש שאלות על דליפת הנפט בערבה. שמה של חברת קצא"א אינו מוזכר בשאלות או בתשובות להן.

אל תחתית מדד קצא"א מידרדר הבוקר "ישראל היום", שעושה את הבלתי ייאמן ומפרסם ידיעה על אסון הטבע בלי להזכיר כלל את שמה של החברה. הידיעה, מאת רונית זילברשטיין, רואה אור בראש עמ' 23 של העיתון ומכילה קרוב ל-300 מלה. שמה של חברת קצא"א, שבבעלותה צינור הנפט ועליה מוטלת האחריות הישירה לתחזוקו, אינו קיים בה.

כדי להבין טוב יותר את אחורי הקלעים של הדיווחים על קצא"א מומלץ לקרוא את הדיווח המקיף מאת אבי בר-אלי בשלושת העמודים הפותחים של "דה-מרקר". הכותרת הראשית של "דה-מרקר", שמפנה לכתבה מאת בר-אלי, קוראת: "הגב הפוליטי של החברה שמזהמת את הדרום".

בר-אלי פותח בתיאור האסון הקודם של קצא"א, ב-2011, ומציין כי בעוד שהשר להגנת הסביבה דאז, גלעד ארדן, דרש הסברים מקצא"א והטיל על החברה אחריות לאסון, לשכת שר האוצר דאז, יובל שטייניץ, מינתה שלושה דירקטורים למועצת מנהלי החברה, וזאת תחת פיקוחו של יד ימינו הפוליטי של שטייניץ, דוד שרן. הדירקטורים אישרו את מינויו של מנכ"ל חדש, וכעבור זמן החליטו השניים – הדירקטוריון והמנכ"ל – למנות את שרן לתפקיד מזכיר בחברה, בשכר חודשי של 35–40 אלף שקל. שרן מונה באחרונה לראש לשכתו החדש של בנימין נתניהו. בר-אלי מזכיר עוד כי יו"ר קצא"א, יוסי פלד, הוא חברם של ארדן ושטייניץ וכי זה הביא עימו כעוזר אישי לחברה את יועצה המשפטי של מפלגת יש-עתיד.

"כך, לא ארדן, לא שטייניץ, לא לפיד, לא שר האנרגיה+פיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, ובטח שלא נתניהו – התיימרו לסדוק את כיפת הברזל שמגוננת על קצא"א זה עשרות שנים תחת מעטה של חשאיות מפוקפקת", כותב בר-אלי. גם כעת, כך עולה מהדיווח, נותרה כיפת ברזל מגוננת מעל החברה.

בהמשך מספר בר-אלי על התערבות הצנזורה הצבאית בפרסום ב"דה-מרקר" לפני כשנתיים. לפי בר-אלי, לפני פרסום ידיעה ביקורתית על קצא"א הגיע לפתע למערכת העיתון טלפון ממשרדי הצנזורה הצבאית, שם התעניינו בידיעה והציעו לו עסקה: "תוכל לפרסם את הידיעה – אך ללא ציון שמה של קצא"א". "האם הצנזורה שירתה במודע, או שלא במודע, אינטרס זר תוך התערבות אלימה ופסולה לכאורה בפרסום עיתונאי לגיטימי?", תוהה בר-אלי, ומביע תקווה שהתשובה שלילית.

האם "ישראל היום" משרת במודע, או שלא במודע, אינטרס זר של נתניהו, שטייניץ או שרן בכך שאינו מפרסם הבוקר את שמה של חברת קצא"א? יש לקוות שגם התשובה לשאלה זו שלילית.

אתנחתא קומית

אילן ליאור מדווח ב"הארץ" כי שר האוצר היוצא יאיר לפיד כתב במהלך סוף-השבוע בעמוד הפייסבוק שלו כי על ישראל להכיר בפליטים מחבל דרפור בסודאן. "בפליטים מדרפור עלינו לטפל כמו בניצולים משואה", כתב לפיד. "במהגרי העבודה מאריתריאה, שהם רוב מוחלט של המסתננים, עלינו לטפל כמו במהגרים בלתי חוקיים".

עם זאת, ליאור מציין כי בימים האחרונים הצהיר לפיד כי סיעת יש-עתיד תתמוך בתיקון החדש לחוק למניעת הסתננות, המסדיר את המשך הפעלת מתקן חולות. "במתקן מוחזקים עתה יותר מ-2,200 מבקשי מקלט מאריתריאה וסודאן, כ-70% מהם יוצאי חבל דרפור", כותב ליאור.

עמיתי המועמדים

הקריקטורה היומית בשער האחורי של "גלריה", המתורגמת מה"ניו-יורקר", מציגה הבוקר אדם העומד על במה מול קהל עצום. הוא פונה אליהם דרך מערכת כריזה ואומר: "עמיתי המועמדים...".

"מסתמן: לבני תרוץ עם העבודה; סער החל בגיוס פעילים", מדווחת הכותרת הראשית של "הארץ". לפי הדיווח מאת יהונתן ליס, "המגעים להקמת גוש מרכז בראשות מפלגת העבודה ובהשתתפות התנועה קרובים להשלמה". יו"ר קדימה, שאול מופז, עשוי להשתלב גם הוא ברשימה, מוסיף ליס. בידיעה נפרדת מדווח ליס כי השר לשעבר גדעון סער "שוחח בימים האחרונים עם פעילים מרכזיים בליכוד והתייעץ איתם על האפשרות שירוץ בבחירות הקרובות".

ומה זה אומר? הרצוג וליבני בדרך לפורום סבן...... יד להם המון על מה לדבר pic.twitter.com/k1S2GivTe7

— Yoav Krakovsky (@YoavYoavkrak) December 5, 2014

"ברגע האחרון: נתניהו ניסה לסגת מהבחירות" היא הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות". יובל קרני מדווח כי ראש הממשלה בנימין נתניהו "עדיין בוחן אפשרויות מול הסיעות החרדיות ומול שותפו הקואליציוני אביגדור ליברמן להמשך כהונתו הנוכחית ודחייה של הבחירות". בלשכת נתניהו מכחישים: "אין גבול לספינים של מפלגות השמאל. ההצבעה על פיזור הכנסת תתקיים כמתוכנן ביום שני הקרוב והבחירות לכנסת יתקיימו ב-17 במרץ".

הידיעה המרכזית בכפולה הפותחת חוגגת את האיחוד המסתמן בין מפלגת העבודה לתנועה של ציפי לבני באמצעות הכותרת הלבבית "בתנועה לעבודה" ותצלום נאה של הרצוג, לבני, סגן נשיא ארה"ב והמיליארדר חיים סבן בפורום הנושא את שם סבן ומתקיים בימים אלה בארה"ב (אגב, בעוד שההערות המוזרות של שלדון אדלסון על הדמוקרטיה בישראל הוזכרו שוב ושוב בכל פעם ששמו של איש העסקים נכלל בידיעה עיתונאית, בדיווחים על פורום סבן לא מוזכר כי איש העסקים חיים סבן אמר ממש לאחרונה כי לדעתו צריך להפציץ את האיראנים הבני-זונות).

בכפולה השנייה של "ידיעות אחרונות" מדווח קרני על "תרגיל חוסם". לפי ידיעה זו, נתניהו מבקש להקדים את הפריימריז בליכוד כדי לפגוע באפשרות של גדעון סער להתמודד על ראשות המפלגה. לידיעה מצורף תצלום מרגש (דנה קופל) של סער ובנו.

"מחר אמורה הכנסת להצביע על פיזורה, ובינתיים – חיזורים ודיסאינפורמציה", נכתב בכותרת הגג לראשית בשער "ישראל היום". העיתון, שמשמש שופר לעמדות לשכת ראש הממשלה, מוצא את עצמו הבוקר במצב מורכב. כך, לדוגמה, בעוד ש"ידיעות אחרונות" קיבל הכחשה גורפת ומזלזלת מלשכת ראש הממשלה בכל הקשור לאפשרות שהבחירות יידחו, העיתון שמדברר דרך קבע את הלשכה מדווח על אפשרות זו, בלי תגובה מלשכת נתניהו. לפי ידיעה מאת גדעון אלון, לדברי "בכיר בליכוד" "יש סיכוי של 50% שהחוק לפיזור הכנסת לא יובא מחר לאישור סופי, כדי להגביר את המאמצים לשכנע את שר החוץ אביגדור ליברמן לשבת בממשלה אחת עם המפלגות החרדיות".

העיתון אף מגלה עצמאות מחשבתית חריגה כשהוא מצמיד לכותרת "נתניהו רוצה להקדים את הפריימריז בליכוד" תצלום של גדעון סער, וזאת על אף שבכירים בליכוד, כפי שמובהר בכותרת המשנה לידיעה, טוענים כי "למהלך אין שום קשר לגדעון סער".

פרשן "ישראל היום" חיים שיין חתום היום על טור דעה הנושא את הכותרת "מתקפת השמאל". שיין טוען כי "התקשורת מגויסת, ערוכה ומוכנה לקרב ההגנה האחרון על מעוזי השמאל המתפוררים. המיקרופונים בעמדות, המצלמות על החצובות והפרשנים מלאי אדרנלין, מטרת הדמות הוצבה – 'רק לא ביבי'". יש בכך מידה רבה של אמת. אולם בהמשך כותב שיין כי "ב'ידיעות אחרונות' זנחו את לפיד כתקווה הגדולה ומסתמן שיש להם כוכב חדש: משה כחלון. הוא יוצג כרב-מג, מומחה בעל שם עולמי בחיסול בנקים ומי שמסוגל בתעריף מוזל להתקשר עם אבו-מאזן ולהביא את השלום".

זו אינה הפעם הראשונה ששיין טוען כי "ידיעות אחרונות" מגויס לטובת הקמפיין של כחלון. גם בשבוע שעבר פירסם טור ובו טען כי "עיתון 'ידיעות אחרונות', שבבחירות הקודמות השתמש באחרים לצרכיו, יפאר ויעצים את כחלון". נכון להיום אין לכך עדות של ממש מעל עמודי "ידיעות אחרונות". הבוקר, לדוגמה, מדווח על מפגש של כחלון עם פעילים בתחתית עמ' 4 של העיתון. עיצוב הידיעה, ובמיוחד השוואתה לידיעה שמעליה, המוקדשת לגדעון סער, אינם מותירים מקום לספק – נכון לעכשיו סער הוא הכוכב של "ידיעות אחרונות", לא כחלון.

חבל ששיין שוגה ומטעה את הקוראים שלו. יש די והותר מקום לביקורת על ההתגייסות הבוטה של "ידיעות אחרונות" לטובת פוליטיקאים מסוימים. אין צורך להעליל עליהם עלילות ביחס לכחלון כל עוד אין עדות ברורה לכך בעיתון.

הדרת ערבים

"כל המפלגות מליברמן ועד מרצ באות בחשבון להקמת קואליציה", מצוטט יצחק הרצוג, ראש מפלגת העבודה, בידיעה המתפרסמת ב"ישראל היום". ב"הארץ" מדווח יהונתן ליס כי הרצוג הוסיף ש"הוא מקווה גם להשיג 'תמיכה מבחוץ' של המפלגות הערביות".

"ישראל היום" מקדיש הבוקר חמישה עמודים לסיקור "בחירות 2015". בראש כל אחד מהעמודים מתנוססים עשרה דיוקנאות של ראשי המפלגות הצפויים להיכנס לכנסת, כולל משה כחלון, שטרם הקים מפלגה באופן רשמי.

כמו בשבוע שעבר, גם הבוקר חסרים שלושה ראשי מפלגות: אבראהים צרצור, העומד בראש רע"ם-תע"ל; מוחמד ברכה, העומד בראש חד"ש; וג'מאל זחאלקה, העומד בראש בל"ד. ראש יהדות-התורה, יעקב ליצמן, נכלל ברשימה של "ישראל היום", על אף שכמו צרצור, ברכה וזחאלקה, הוא אינו ציוני. ההבדל בינו לבין הלא-ציונים האחרים שעומדים בראשות מפלגות שעתידות להיכנס לכנסת טמון במרכיב אחר של זהותו – ליצמן יהודי.

הכבוד

אחרי שתקעו בשופרות כדי להדגיש שאינם שופרות של איש, החלו עיתונאי "מעריב" הבכירים להצדיע במסגרת קמפיין פרסומי חדש לעיתון, המופיע תחת הכותרת "נלחמים על האמת שלנו". הבוקר משובצים בקונטרס החדשות של "מעריב" שני עמודי מודעות מהקמפיין. באחד מצדיע ליאור דיין, בשני בן כספית.

ב"ישראל היום" מדווח איציק סבן על החלטה של מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב יוחנן דנינו. לפי דיווחו של סבן, דנינו החליט כי מעתה כל שוטר יידרש להצדיע לדגל הלאום בטקסים רשמיים.

"הכבוד היה שמור עד כה לקצינים ונגדים בכירים בלבד", מסביר סבן, אולם באחרונה נערכה פגישה בין דנינו לקצין משטרה שקבל בפני המפכ"ל על שאינו יכול להצדיע באירועים 'שמרגשים אותו הן כשוטר והן כאזרח המדינה בכל פעם מחדש, וזאת רק משום שהוא לא בדרגה המתאימה'". בעקבות זאת החליט המפכ"ל על שינוי חובת ההצדעה כך שמעתה גם שוטרים זוטרים יותר יוכלו, ולמעשה יחויבו, להצדיע "בכל הטקסים הרשמיים והממלכתיים, בימי זיכרון, בעת הנפת דגל הלאום, בהישמע צפירת דומייה, בעת ירי מטחי כבוד, במסעות לוויה, במסדרים ובטקסים רשמיים של המשטרה".

בשולי החדשות

ברק רביד מדווח ב"הארץ" כי בין ישראל לגורמי אופוזיציה בסוריה מתקיימים שיתופי פעולה שוטפים.

צבי זרחיה מדווח ב"דה-מרקר" כי מערכת הביטחון תקבל תוספת של כ-8 מיליארד שקל בתוך חודש.

מ' מילר מדווח בשער "הפלס" על אודות "זעזוע ומחאה על מסע מצנחי רחיפה ממונעים בשמי העיר מודיעין-עילית בשבת קודש".

יהודה שרוני מדווח ב"מעריב" כי חבר-הכנסת לשעבר רפי אלול ישווק תוסף תזונה טבעי לחולי סוכרת.

ענייני תקשורת

איתן אבריאל כותב בהרחבה ב"דה-מרקר" על היחסים בין בנק הפועלים ל"מעריב", בעקבות הפרוטוקולים של בוררות גוסינסקי-נמרודי שנחשפו בשבוע שעבר באתר זה. "עיתונים, בנקים, טייקונים ופוליטיקאים מכל הסוגים מעורבבים זה בזה, עושים הסדרים ומגיעים להבנות, וכל אחת מהקבוצות מציגה לעיני את הציבור את המציאות כפי שהיא היתה רוצה שנאמץ אותה", כותב אבריאל. "את קריאת העיתונים, ועל-פי גוסינסקי גם את הצפייה במהדורות החדשות בטלוויזיה, צריך כנראה האזרח המפוקח לעשות עם הרבה גרגירי מלח, ומבלי לשכוח את העובדה הזאת".

רויטל חובל מדווחת ב"הארץ" על השינוי הצפוי בחוק נגד הסתה, שיאפשר הורדה ברף הראיות הדרוש להעמדה לדין ועתיד לפגוע בחופש הביטוי.

נתי טוקר מדווח ב"דה-מרקר" כי מנכ"ל ערוץ 10 יוסי ורשבסקי נפגש לפני כעשרה ימים עם ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו.

בכל העיתונים מדווח שיעקב אילון עתיד להגיש את מהדורת "מבט" של ערוץ 1.

מדור הפרסום הסמוי בפתח מוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות", שלאחרונה הופעל בשיתוף פעולה עם תאגיד המחזור אל"ה, נעדר הבוקר מהעיתון.

בתחתית עמ' 4 של "ידיעות אחרונות", תחת הכותרת "הבהרה", נכתב: "המשפט 'אני אהיה שרת המשפטים. אני אבוא אליכם כדי להרוס אתכם', שיוחס בטור ב'מוסף השבת' לאיילת שקד מהבית-היהודי, לא נאמר על-ידיה. הוא נאמר על-ידי חברת-כנסת אחרת, ולא בדיוק בנוסח הזה. מקור במשרד המשפטים הטעה אותי. אני מתנצל בפני איילת שקד ובפני הקוראים על הטעות". על החתום: נחום ברנע.

טועים, כולם טועים, ויפה שברנע מתקן ומתנצל (הגם שהעיתון נמנע מלתת לתיקון ולהתנצלות את הכותרת "תיקון והתנצלות"). אולם האחריות אינה מסתיימת אצל הכתב שקיבל מידע שגוי ופירסם אותו בלי לבדוק אותו. האחריות במקרה כזה היא גם של עורך "המוסף לשבת", אביב הברון, ועורך "ידיעות אחרונות" רון ירון.

לו מילאו את תפקידם כראוי, ברגע שראו את הטור של ברנע ובו הודאה כי לא בדק את המידע עם שקד, היה עליהם להבהיר לו לו כי עומדות בפניו שתי אפשרויות: להרים טלפון לח"כ שקד ולברר עימה אם הטענה כלפיה נכונה, או למחוק את הקטע הנוגע לה בטור. אם כבודו של העיתונאי הבכיר ב"ידיעות אחרונות" אינו מאפשר עבודת עריכה שגרתית של טוריו, מצב מצער לכל הדעות, מי שמוגדרים רשמית כעורכיו היו יכולים להרים בעצמם טלפון לשקד. מספר הטלפון שלה בוודאי נמצא במערכת העיתון.