(צילום: openDemocracy, רישיון cc)
חברת החדשות של ערוץ 2 תפצה את הצלם שמואל רחמני ב-125 אלף שקל בגין הפרת זכויות היוצרים שלו, כך פסק היום השופט ארנון דראל מבית-משפט השלום בירושלים.
רחמני, שעבד במשך 17 שנה ב"מעריב" כצלם, עורך תצלומים ומנהל מחלקת הצילום, טען כי 11 תצלומים ייחודיים שצילם במהלך השנים, ואשר הוא מחזיק בזכויות היוצרים שלהם, הופיעו בלא רשות במשדרים שונים של חברת החדשות של ערוץ 2. בין היתר מדובר בתצלומים של בריחת אסירים מכלא רמלה, ביקור כוכבי הסדרה "דאלאס" בישראל, החזרת גופותיהם של אליהו חכים ואליהו בית-צורי, פינוי אלון-מורה והורדת מחבל חי מאוטובוס קו 300.
מרבית התצלומים הופיעו בפינה שנשאה את השם "השבוע לפני" ועסקה באירועי עבר בתולדות המדינה. על רקע קריינות, שידרה חברת החדשות תצלומים של עמודים מתוך גליונות "מעריב" שבהם הופיעו התצלומים של רחמני. בכמה מהמקרים ניתן קרדיט לספרייה או לצלם שצילם את התצלומים בספרייה. בעקבות כך הגיש רחמני לפני כשנתיים תביעה על סך 440 אלף שקל בגין הפרת זכויות יוצרים והפרת זכויותיו המוסריות (רק במקרה אחד ניתן לו קרדיט כצלם).
חברת החדשות של ערוץ 2 טענה להגנתה כי התצלומים הופיעו במשך שניות מעטות במסגרת סקירה עיתונאית על אירועי עבר. בועז סטמבלר, עורך התוכנית שבה הופיעו רוב התצלומים, הצהיר כי "התמונות, שצולמו מגליונות ישנים של עיתונים, פורסמו בתום לב ומתוך הבנה כי תמונות אשר עומדות ופתוחות לעיון הציבור בספריית בית-אריאלה ניתנות לשימוש לשם סקירה ודיווח עיתונאיים. כאמור, ברוב המוחלט של המקרים גם ניתנו קרדיטים, אלא שבתום לב לא ניתנו קרדיטים אלה לתובע (למעט במקרה אחד), כי אם לגופים ו/או אנשים אחרים". עוד נטען מטעם הנתבעת כי מדובר ב"תמונות עיתונאיות פשוטות, שגרתיות ונטולות כל מקוריות, אמנותיות או יצירתיות" ועל כן אינן נהנות מהגנות על זכות היוצרים.
השופט דראל דחה את טענות הנתבעת וחייב אותה לפצות את רחמני. "בחינת הצילומים נשוא התביעה מעלה כי מדובר בצילומים ייחודיים, שמתעדים אירועים היסטוריים שהושקע בצילומם מאמץ רב ונדרשו מחשבה, הכנה ותכנון בצילומם", כתב בפסק הדין, ומצא כי התצלומים נהנים מהגנת זכות יוצרים לרחמני.
ביחס להפרת הזכות המוסרית של הצלם, כתב השופט דראל כך: "ספק אם העתקת התמונה ושילובה במהדורות החדשות שערכה הנתבעת היא פעולה שערכה הוא כזה שיש בו כדי להצדיק את הפגיעה בזכות המוסרית ואת אי-מתן הקרדיט. אין המדובר באתר פנימי של בית-ספר ובשימוש לצורכי לימוד [...] במקרה זה המדובר בחברה שמפעילה ערוץ תקשורת חדשותי, המשודר בטלוויזיה מסחרית. הנתבעת מודעת היטב למשמעותן של זכויות יוצרים, ולמרות מודעות זו פועלת להעתקת תמונות בספריית בית-אריאלה מתוך העיתון 'מעריב', כאשר ברור כי למצער לעיתון זכות על התמונות ושמו של התובע כמי שצילם אותן מצוין ליד חלק מהתמונות".
השופט דראל דחה גם את הטענה של הנתבעת כי עשתה בתצלומים בשימוש "אגבי". "די לצפות בכתבות נשוא התביעה כדי להתרשם כי בענייננו מדובר בשילוב בין קריינות של תיאור האירוע והצגת תמונה המציגה את האירוע שהקריין משמיע את דבריו לגביו", כתב השופט. "התמונה אינה מצולמת במקרה, אגב דיווח על כתבה בעיתון 'מעריב', אלא היא המוקד של הכתבה שעשתה הנתבעת. אין המדובר במצב שבו מתארת הנתבעת את הדרך שבה מסקר העיתון 'מעריב' את הפרשות השונות, ואולי אגב כך ניתן היה לראות בהכללת התמונות במסגרת כתבה על אותו סיקור עיתונאי כשימוש אגבי, אלא בכתבה שהתמונות מהוות חלק בלתי נפרד ומרכזי שלה".
בסיכומו של דבר חייב השופט דראל את חברת החדשות לפצות את רחמני ב-105 אלף שקל עבור הפרת זכויות היוצרים ועוד 20 אלף שקל עבור הפרת הזכות המוסרית. "המדובר במספר רב של הפרות שנעשו באופן שיטתי ומצטבר על-ידי הנתבעת", הדגיש השופט. "ההפרות בוצעו על-ידי מי שעיסוקו תקשורת וחזקה עליו כי הוא מודע היטב לזכויות אחרים ולחובה להקפיד עליהן, ובוודאי על חובתו לתת קרדיט ליוצר היצירה.
"[...] חומרת ההפרות רק מתגברת מקום בו התובע עצמו אינו חולק כי הנתבעת היתה נהנית מהגנת השימוש ההוגן אם היתה משדרת את התמונות כאשר ניתן לו קרדיט. מכאן שיש מקום גם לשיקולי הרתעה, העומדים גם הם בבסיס הפיצוי הסטטוטורי לפי הפקודה ומחייבים מתן מסר ברור לנתבעת ולאמצעי תקשורת אלקטרונית וכתובה אחרים לבל ייטלו את יצירותיהם של האחרים, גם אם ניתן לעשות בהן שימוש הוגן, ללא הסכמתם וללא הסדרת התשלום עבור זכויותיהם ולמצער ללא מתן הקרדיט המתאים מקום בו חלה ההגנה.
"איני שותף לעמדת הנתבעת כי לא נגרם לצלם כל נזק כאשר נוטלים את תמונותיו", הוסיף עוד השופט. "היכולת של צלם ליהנות מפרי יצירתו מותנית בחשיפתה ובכך שהנחשפים ליצירה מודעים לכך שהוא היוצר. מטעם זה מקום בו היה הפרסום נעשה תוך מתן הקרדיט היו צופי התוכניות השונות נחשפים לשמו של התובע ולכך שהוא הצלם וייתכן שמכאן היתה צומחת לו טובת הנאה כלשהי, בין בפניית לקוחות אחרים ובין בהכרת פועלו וטיב עבודתו".
נוסף לפיצוי בסך 125 אלף שקל חייב השופט דראל את הנתבעת בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורך-דין בסכום של 25 אלף שקל.
ת"א 7036-09