דבר השלטון

הכותרות הראשיות בכל עיתוני הבוקר מוקדשות למשא-ומתן בין ישראל לחמאס על הפסקת הלחימה בחזית עזה (מבצע "צוק איתן"). התמונה העולה מהעיתונים אינה מעודדת.

"הפער מול חמאס גדול", מצוטטים "גורמים מדיניים" בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות", לצד הסטמפה "יממה לתום הפסקת האש" (אף כי בפועל הפסקת האש תגיע לסיומה בחצות הלילה שבין שני לשלישי). בכפולה הפותחת של העיתון מדווחים יובל קרני, אליאור לוי וסמדר פרי כי לדברי אותם גורמים מדיניים, ישראל השיבה עד כה בשלילה על כל אחת מההצעות שהוצגו בפניה. "המשלחת הישראלית לקהיר מורכבת כולה מאנשי ביטחון, וההנחיה שקיבלה מראש הממשלה היא לעמוד בתוקף על צרכיה הבטחוניים של ישראל. זהו תנאי בסיסי להסדר", מצוטט בידיעה אדם המכונה "גורם מדיני".

בהמשך מדווח כי "גורם המעורב בדיונים העריך כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מבין שלא יזכה לרוב בקבינט אם יביא לאישור את מתווה ההצעה המצרית". במקום הסכם עם חמאס נשקלת כעת אפשרות למתן הקלות לארגון באופן חד-צדדי, בתיאום עם ארצות-הברית.

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו עונה על שאלות התקשורת הזרה על מבצע "צוק איתן". 13.7.14 (צילום: לע"מ)

דומה כי אותם גורמים ממש שוחחו עם כתב "מעריב" יובל בגנו, ואולי הסתפקו בהעברת קומוניקט. בגנו מפרסם בכפולה הפותחת של העיתון ציטוט זהה כמעט לחלוטין לזה שרואה אור ב"ידיעות אחרונות". שני העיתונים משמשים בפועל דף מסרים של לשכת ראש הממשלה. הכותרת הראשית של "מעריב" היא "רגעים של הכרעה", ואילו בכפולה הפותחת מתנוססת הכותרת "אמש: ישראל דחתה את היוזמה המצרית", אף כי בידיעה עצמה, לצד דיווח על דחיית היוזמה המצרית, מדווח גם כי "ראש הממשלה נתניהו מתלבט אם לקבל את המתווה".

הציטוט מפי הגורמים המדיניים הבכירים מירושלים הגיע גם למערכת "ישראל היום". שם, באופן טבעי, הופכים אותו לכותרת הראשית – "הספירה לאחור: 'לא נוותר על הביטחון'". גם הידיעה המרכזית בכפולה הפותחת נושאת כותרת המצטטת את הגורמים: "אין פשרות על הביטחון". בעומק הדיווח מוזכר כי לדברי "גורמים מדיניים בירושלים", האחראי לקו הקשוח של חמאס הוא חאלד משעל, ראש הלשכה המדינית של הארגון.

למסקנה דומה מגיע אלכס פישמן, הפרשן הצבאי של "ידיעות אחרונות", ששם את הדגש על סרבנותו של משעל בלי להסתמך (במפורש) על "גורמים מדיניים". הזרוע המדינית של חמאס, מוסר פישמן, מתנגדת נחרצות לסעיף האוסר על פעילות צבאית נגד ישראל, כולל חפירת מנהרות וירי תלול מסלול. במקרה שחמאס יעמוד בסירובו, מוסיף פישמן, "סביר מאוד להניח שיהיה כינוס של מועצת הביטחון שיבקש לכפות על הצדדים הסדרה על בסיס ההצעה המצרית".

מה שמוזכר בשולי טורו של פישמן הופך ב"הארץ" לכותרת הראשית: "בכיר ישראלי: ללא הסכם בקהיר מועצת הביטחון תתערב". ברק רביד וצבי בראל מדווחים אף הם כי הסיכוי שהצדדים יגיעו להסכם עד תום הפסקת האש נמוך. "הגורמים המדיניים", שעיצבו את הכותרת הראשית והדיווחים המרכזיים בשאר העיתונים, מכונים בעיתון זה "פקידים בכירים בירושלים".

על השליטה של הממסד הישראלי בתוכני כלי התקשורת והשלכות התופעה ניתן לקרוא בספרו של ד"ר שגיא אלבז, שהתראיין לאחרונה לאתר זה.

בשולי השיח הפוליטי

ביום חמישי התקיימה בכיכר רבין בתל-אביב עצרת הזדהות עם תושבי הדרום. המסר שנשאה העצרת היה קונסנזואלי, ולמחרת דיווחו עליה העיתונים בהרחבה.

עצרת הזדהות עם תושבי הדרום, תל-אביב, 14.8.14 (צילום: אמיר לוי)

ב"ישראל היום" הקדישו לאירוע את הכותרת הראשית של גליון יום שישי, עם דיווח על פני מרבית עמ' 5. בעיתון דיווחו על כ-12 אלף משתתפים בעצרת. ב"ידיעות אחרונות" פירסמו תצלום גדול מהעצרת בעמוד השער והקדישו לאירוע את כל עמ' 3. בשער כתבו כי עשרות אלפים הגיעו לכיכר, בפנים העיתון דיווחו כי יותר מ-10,000 איש השתתפו בעצרת. ב"מעריב" פירסמו תצלום גדול של העצרת בעמוד השער, ומרבית הכפולה השנייה הוקדשה לסיקור האירוע. עשרות אלפי בני-אדם השתתפו בהפגנה, נכתב. ב"הארץ" דיווחו על הפגנת ההזדהות בעמוד השער, מתחת לקפל. לפי הדיווח, כ-10,000 איש השתתפו באירוע. בשער "מקור ראשון" דיווחו על כ-6,000 איש.

אתמול התקיימה בכיכר רבין הפגנה למען פתרון מדיני לסכסוך עם הפלסטינים ובעד דו-קיום. בתקופה הנוכחית במדינת ישראל מדובר במסר כמעט חתרני. אף על פי שלפי הדיווחים, ממדי ההפגנה הגיעו לכדי כמחצית מאלה של העצרת מיום חמישי, או אף לממדים דומים, בשערי העיתונים אין זכר לאירוע (עדכון, 17.8: בשער "מקור ראשון" מדווח על ההפגנה, כולל תצלום).

ב"ידיעות אחרונות" מופיעה הבוקר ידיעה על ההפגנה בעמ' 16. לפי הדיווח, באירוע השתתפו "אלפים". ב"מעריב" הקדישו להפגנה ידיעת תצלום בפינה תחתונה של הכפולה הפותחת. לפי הדיווח, כרבבת מפגינים השתתפו באירוע. אפילו ב"הארץ", התומך במפורש בעמדת מארגני ההפגנה, מתפרסם דיווח רק בתחתית עמ' 4, ולפיו השתתפו באירוע כ-5,000 איש.

חריג יחסי הוא "ישראל היום", שמקדיש להפגנה את כל עמ' 9 ומצרף לדיווח גם טור דעה. למעשה העיתון עוטף את הדיווח החדשותי בטור דעה ארוך ומפורט יותר מהדיווח עצמו. הדעה, מאת דן מרגלית, מקעקעת את הלגיטימיות של ההפגנה. היא נפתחת במשפט: "לא במקרה הפכה אמש התכנסות השמאל נגד 'צוק איתן' להפגנה חסרת משמעות על גבול המבוכה".

זכויות אדם

בכל העיתונים מדווח על המשך מעשי הטבח של ארגון דאע"ש, המכנה את עצמו כעת "המדינה האסלאמית". "80 גברים הרוגים, 100 נשים חטופות" היא הכותרת שנבחרה לדיווח מאת סמדר פרי על כיבוש כפר של יזידים בצפון עיראק על-ידי הארגון. בהמשך מדווח על הוצאה להורג של כ-700 איש על-ידי המדינה-האסלאמית בדרום-מזרח סוריה.

בשער "הארץ" מתפרסם תצלום של ילד, ככל הנראה יזידי, במחנה פליטים שהקים האו"ם. כל עמ' 3 בעיתון מוקדש לארגון "המדינה האסלאמית", ובמרכזו טור פרשנות נרחב מאת עמוס הראל. "מומחים ישראלים העוקבים אחר פעילות הארגון מסבירים את הצלחותיו הצבאיות בשילוב של שני מרכיבים: ניידות בלתי רגילה של כוחותיו, הנעזרים בכוח אש פשוט אך אפקטיבי – ולצדו מערכת מתוחכמת של לוחמה פסיכולוגית, שהארגון מנהל באמצעות מעשים יותר ויותר קיצוניים", הוא כותב.

ב"ישראל היום" מקדישים לארגון הרצחני כותרת בעמוד השער וידיעה בראש עמ' 15. "אין גבול לרוע של הג'יהאדיסטים", נכתב בכותרת המשנה לידיעה, שלפיה טבח הארגון ב-700 איש בסוריה וב-400 נוספים בעיראק. לפי הידיעה ב"ישראל היום", המידע על 700 ההרוגים בסוריה נמסר אתמול על-ידי "ארגון זכויות אדם סורי". דיווח על ארגון זכויות אדם ישראלי, להבדיל, מגיע גם הוא עד לשער העיתון.

כוחות הארגון המדינה-האסלאמית, מתוך סרטון VICE (צילום מסך)

"משפחות שכולות זועמות על בצלם", נכתב בגופן לבן על רקע אדום, בשער "ישראל היום" הבוקר. בשבוע שעבר דיווח העיתון כי מעתה לא יורשה עוד ארגון זכויות האדם הישראלי להעסיק מתנדבים בשירות הלאומי-אזרחי. הבוקר מצטט יהודה שלזינגר כמה הורים שכולים התומכים בהחלטה ומוחים נגד הארגון. הידיעה יכולה לשמש קורס מזורז להכפשה תקשורתית.

הנה כך מצוטט אריה מייזלס, שבנו גל נהרג באסון המסוקים: "טוב שיש כלב שמירה, אבל לכל דבר יש גבולות, ובצלם עברו את גבול הטעם הטוב. כל המדינה ראתה שהמלחמה היתה מלחמת אין ברירה. ראינו שהחיילים נותנים את חייהם, אני לא מבין ומקבל שיש יהודים שמסוגלים לומר דברים הזויים כאלה. החמור הוא שהם מקבלים כסף מהמדינה".

בצלם אינו מקבל כסף מהמדינה, וסביר כי מחבר הידיעה או עורכיה מודעים לכך. בכל זאת הציטוט נותר. אב שכול נוסף, יעקב תורג'מן, מאשים כי בבצלם "ממשיכים לתמוך בחמאס". ככל הידוע, בצלם מעולם לא הביע תמיכה בחמאס, בוודאי לא במעשיו הטרוריסטיים. אף על פי כן, גם ציטוט זה מתפרסם כפי שהוא.

יד לפה

ב"מעריב" מדווח אבירם זינו על מערכת צה"לית ש"מעבירה למפקדי צה"ל בשטח תמונת מצב מדויקת של אזור הלחימה ממאות מצלמות באוויר, בים וביבשה". לפי הדיווח של זינו, שמה של המערכת אסור בפרסום. עם זאת, העיתונאי מספק לקוראיו רמז – שמה של המערכת "לקוח מעולם הקסמים". העובדה השולית הזו מוצאת את דרכה עד לכותרת המשנה של הידיעה.

כותרת משנה לידיעה ב"מעריב", 17.8.14

מה הטעם בהיתר לדווח על מהות המערכת, אבל איסור לדווח על שמה? אין טעם, אולם אווירת החשאיות בוודאי עושה רושם רב על קוראי "מעריב". אגב, אם המנויים על "מעריב" ייפגשו היום במקרה עם מעלה באוב, הם יוכלו להתוודע לעובדה כי לפני כשנה כבר דיווח על המערכת כתב "וואלה" אמיר בוחבוט. אז מותר היה לפרסם כי שמה "כדור בדולח".

בשולי החדשות

ירון דורון מדווח ב"ידיעות אחרונות" כי המשטרה עתידה להמליץ על הגשת כתב אישום נגד השר לשעבר בנימין בן-אליעזר. לפי הדיווח, אפשר שההמלצה תכלול גם עבירה של קבלת שוחד. בשער העיתון אין זכר לידיעה הבלעדית.

חיים לוינסון מדווח בראש שער "הארץ" כי שר הביטחון משה יעלון הבטיח להלבין מאחז בלתי חוקי שהוקם במועצה האזורית גוש-עציון בתמורה לפינוי "מאחז דמה" שהוקם על-ידי המועצה לפני כשישה שבועות.

תומר גנון ושאול אמסטרדמסקי מדווחים ב"כלכליסט" כי לפי תצהירים של ראשי מחלקות השכר במוסד ובשב"כ, "נתוני השכר של עובדי השירותים החשאיים אינם מועברים לאף גורם ממשלתי ואינם מפוקחים על-ידי הממונה על השכר במשרד האוצר".

ענייני תקשורת

יואב בירנברג מדווח ב"ידיעות אחרונות" על מותה של העיתונאית תחיה אדר, לשעבר כתבת "העולם הזה" ו"ידיעות אחרונות". "היא ראתה ברכילות ובכתיבה על חיי החברה מקצוע חשוב וראוי", הוא מציין. באופן חריג, בידיעה מאת בירנברג מוזכר שמו המפורש של דב יודקובסקי, מרכז המערכת של "ידיעות אחרונות" ויריבו המר של ארנון (נוני) מוזס, כמי שהזמין את אדר לעבור מ"העולם הזה" ל"ידיעות אחרונות". יודקובסקי, כזכור, הודר כמעט לחלוטין מהגיליון המיוחד שיצא במלאות 70 שנה לעיתון. חמור מכך, יודקובסקי מתואר בידיעה של בירנברג כ"עורך 'ידיעות אחרונות'".

ב"כלכליסט" מדווח כי אל גור, לשעבר סגן נשיא ארצות-הברית, הגיש תביעה בשל סכסוך בהיקף של עשרות מיליוני דולרים עם ערוץ אל-ג'זירה אמריקה. לפי הדיווח, גור "מאשים את הרשת בהונאה והפרת החוזה שעליו היא חתמה בעת שמכר לה את אחזקתו בערוץ הטלוויזיה בכבלים Current TV".

במדור הדעות של "הארץ" מתפרסם טור של אריה מקל, שכיהן כמנכ"ל רשות השידור לפני כ-20 שנה. מקל מציע לתאגיד השידור הציבורי החדש להתרכז "בנושאי תרבות, כולל מוזיקה, תיאטרון, ספרות וכדומה".