זה שנים רבות שאני לא מנוי על "ידיעות אחרונות". אני רוכש את גליון סוף-השבוע של העיתון, אבל אני לא קורא אותו במהלך השבוע. היום, משום מה, התעוררתי בארבע לפנות בוקר, ואחרי שעתיים גמרתי לקרוא את כל האינטרנט. ניסיתי להיזכר מה עשיתי בימים שלפני שקראתי את כל האינטרנט. נזכרתי שקניתי עיתון. לכן החלטתי לעשות מעשה. יצאתי מהבית, ניגשתי לפיצוצייה (כן, יש כמה כאלו גם בפרדס-חנה) ורכשתי, סתם כך, באמצע השבוע, גיליון של "ידיעות אחרונות".
גליון "ידיעות אחרונות", 12.8.14, השער
הציפייה הבסיסית מעיתון, או לפחות כך היתה פעם, היא שהוא יספר לך דברים שאתה לא יודע או שירחיב את ידיעתך בדברים ששמעת עליהם רק בחטף. באופן כללי, הציפייה מעיתון היא שהוא יעניין אותך באופן כלשהו. כן.
הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" מוקדשת לאיום של ראשי הרשויות בדרום שלא יפתחו את שנת הלימודים אם לא ימוגנו כל בתי-הספר. איכשהו יש לי תחושה עמומה שאם שנת הלימודים לא תיפתח כסדרה, זו לא תהיה הסיבה, אבל נראה. עוד בעמוד הראשון: תמונתה של ארוסתו של ג'ורג' קלוני ש"תחקור אותנו" במסגרת ועדת חקירה של האו"ם. אלא שהידיעה הזו אינה נכונה. ארוסתו של קלוני סירבה לקבל על עצמה את התפקיד. אתר האינטרנט של קבוצת "ידיעות אחרונות", זו שגם מוציאה את העיתון "ידיעות אחרונות", דיווח על כך בידיעה שפורסמה אתמול בשעה 00:49.
עוד ב"ידיעות אחרונות": עדכון על המשא-ומתן בין ישראל לחמאס – קראתי על כך עוד אתמול בכל מקום, וככל שהבנתי, אין בעמוד הזה כל חדש. ניסוי במערכת לאיתור חפירת מנהרות שפותחה על-ידי "חיילי תלפיות" – ידיעה מעניינת שפורסמה אתמול בשעה 17:00, גם היא באתר ynet. בעמ' 12 מתפרסמת ידיעה על משפחה שהחליטה דווקא עכשיו לעבור לנחל-עוז. עמ' 14, ידיעה על 100 צעירים מארה"ב שהגיעו מארה"ב להתנדב בישראל. כפולת העמודים מוקדשת לסיפורים על ילדים ששמחים שאבא שלהם חזר מהצבא. שמישהו יגיד שאנחנו לא פטריוטים!
העיתון מקדיש עמוד שלם לדיווח על מותם של שלושה ישראלים בתאונת דרכים בשווייץ, ועמוד נוסף לדיווח על פעוט שנותר יממה ליד גופת אמו ולשודד שקשר צעירה באזיקונים. אני ממש שמח שקניתי את העיתון הבוקר.
עוד בחדשות – המתרחצים מתלוננים על סלעים חלקים מדי (ברצינות), החל פירוק רשות השידור (עניין שפורסם בהרחבה בכל אתרי הכלכלה – עוד אתמול). הייתי יכול להמשיך כך עוד ועוד, אבל בשורה התחתונה אין בקונטרס החדשות המאוד עבה של "ידיעות אחרונות" (44 עמודים) מידע חדש במיוחד או חשוב במיוחד, אלא אם כן בעיניכם ממש "חשוב" לדעת שזוג יונים, בשחור ולבן, עמדו אתמול על אבני הכותל. ברצינות; לזה מוקדש חלק גדול מהעמוד האחורי של "ידיעות אחרונות" – לזוג יונים, שחור ולבן, שעמדו אתמול על אבני הכותל (כתב: דני אדינו אבבה. צילום: ענת עליזי).
היום בעיתון. "ידיעות אחרונות"
מה עוד בעיתון? ב"ממון", הישראלים חוזרים לקניונים, ב"ספורט" פיני גרשון יהיה העוזר של גיא גודס (ממש) וב"24 שעות" כתבה על מישהו שדומה מאוד לברק אובמה. למה זה חשוב? זה לא חשוב, אבל יש עליו סרט שיוקרן ב-yes ומישהו צריך לקדם אותו, לא?
מטון הדברים שלי אפשר להבין שאני מעט מאוכזב מכך שקניתי הבוקר את "ידיעות אחרונות", שכן הוא לא סיפר לי שום דבר חדש או חשוב, אבל טעות בידכם. אני ממש לא מאוכזב. בעמודים 10–11 קראתי את דבריו של איציק אברכהן, מנכ"ל שופרסל. הוא סיפר לי ששופרסל הורידו מחירים של אלפי מוצרים בכל המחלקות של החנות, שהיום המחירים בשופרסל-Online הם המחירים של שופרסל-דיל, שהם רמות המחירים "הנמוכות בשוק", ששופרסל מרחיבה את מגוון מוצרי המותג שלה וחדשות נוספות ומעניינות.
החדשות האלו חשובות לי. הן נוגעות באופן ישיר לחיי, להחלטות שאני מקבל. לא הייתי מודע למהלך הזה של שופרסל, וכעת, כשאני מודע לו, אולי אחליט לבדוק את הרשת אחרי שכבר מזמן לא קניתי בה. הסיפור הזה, על המתרחש בשופרסל, נוגע יותר לחיי היומיום שלי מאשר הסיפור על פעוט אומלל בן שנתיים שנותר ליד אמו שמתה במפתיע, ואפילו יותר מהידיעה החשובה, שתופסת את רוב עמ' 39 בעמודי החדשות, על כך שהאקדמיה ללשון מחפשת תחליף למלה "וינטג'" (הציעו מלה בפייסבוק של "ידיעות אחרונות").
אז נכון, כפולת העמודים 10–11 היא פרסומת של שופרסל, אבל אם לא הייתי קונה את "ידיעות אחרונות", לא הייתי מקבל את המידע הזה. לכן אני אומר, רכשו את "ידיעות אחרונות" ועזבו אתכם מלקרוא את התוכן העיתונאי – ממילא אין בו מידע חדש; כמה מהידיעות מתגלות כשגויות עד שהן מתפרסמות, ואחרות הן ממילא פרסומות (מטעם המדינה, מטעם חברה מסחרית, מטעם מישהו) במסווה של עיתונות. אני אומר, תקראו את המקור, את הפרסומות עצמן – יש בהן אחלה מידע שבעולם.
רגע, אבל מי אמר שמה שכתוב בפרסומות נכון? אולי גם שם מטעים אותי, מאכילים אותי או מוסרים לי מידע לא מעודכן? חבל באמת שאין מקצוע כזה, של אנשים שבודקים את הדברים האלה ומפרסמים אותם איפשהו.