מלחמה בעזה
כל העיתונים מדווחים על מותם של שלושה חיילי צה"ל נוספים. בהתאם לרוח הזמן החדשה, ב"ידיעות אחרונות" וב"ישראל היום" הדיווח על כך לא תופס את מוקד השער. גם לא ב"הארץ". ב"מעריב" לא התעדכנו בדרישות החדשות מהתקשורת הישראלית, ומעניקים לנופלים את הכותרת ("שלושה הרוגים בקריסת מבנה ממולכד") ואת התמונה הראשית, כמו גם את הכפולה הפותחת. ב"ידיעות אחרונות" ההספדים נדחקים לכפולה השנייה. ב"ישראל היום" ההספדים מוגלים לעמ' 11.
"חשוב לציין כי המבנה הממולכד שבו שהה הכוח של מגלן שימש מרפאה של אונר"א", נכתב בתחילת הידיעה הראשית של "ישראל היום". "שלושה חיילים נהרגו ממטען שהונח מתחת למרפאה של אונר"א", נכתב בכותרת הראשית של "מקור ראשון".
מחפשים יציאה
"משלחת ישראלית דנה בקהיר בהצעה להפסקת אש", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ". "ישראל נלכדה בפאתי עזה בלי אסטרטגיית יציאה ובלי אופק של הפסקת אש", נטען בפתח טור הפרשנות של אלכס פישמן ב"ידיעות אחרונות". "לא תמונת ניצחון מחפש נתניהו במלחמה נגד החמאס, לא עוד, אלא תמונת יציאה, סיום שיאפשר לו לשווק לציבור שלמעשה ניצחנו", כותב שמעון שיפר, שכנראה אינו מבין את פירושו של המושג "תמונת ניצחון".
"בתוך כמה ימים תצטרך ישראל להכריע: או שדוהרים קדימה בכל הכוח, או שעושים רוורס, הביתה", נכתב בציטוט המודגש מטורו של פישמן. "ההערכה: אם לא יושג הסכם, ישראל תשלים את חיסול המנהרות – ותיסוג חד-צדדית", נכתב בכותרת המשנה של הידיעה החדשותית, שעליה חתומים חמישה מכתבי העיתון.
ב"ישראל היום" מודיעים בכותרת הראשית: "מרחיבים את התקיפה: 'עד השמדת המנהרות'". ב"הארץ" כותב עמוס הראל: "קצב עבודת הדחפורים והפעלת מטעני החבלה להרס המנהרות מכתיבים את קצב המבצע כולו".
אפולוגטיקה
"השלישייה המובילה – בנימין נתניהו, משה (בוגי) יעלון ובני גנץ – מתנהלת במערכת 'צוק איתן' בין הפטיש לסדן", כותב דן מרגלית ב"ישראל היום", וממהר להחמיא: "בניהוג מבוגר ואחראי זועמים נתניהו ויעלון על שרים שמותחים ביקורת על מדיניות הממשלה מתוכה – חלקם בתום לב וחלקם בציניות ממניעים פוליטיים. [...] בפועל, קשה לשלישייה למצוא את הנתיב אשר יותיר את ישראל עם הישגים בשדה הקרב כדי לדרבן את חמאס להפסקת אש; וירגיע את אנשי המוסר ההוטנטוטי בעולם, שאומרים מהבית-הלבן וממשרדה של הילארי קלינטון כי אנו צודקים, אבל שנחדל מלממש את הזכות להגנה עצמית; ויענה על מאוויי הימנים שדורשים להרחיב את המבצע בעזה בעלות גבוהה ובתועלת מעטה".
המלכוד שאליו נקלע סלע קיומו של החינמון מנפיק מהפרשן הראשי את ההתפתלויות הבאות: "נתניהו ויעלון וגנץ מפעילים מהלך שהוא דמוי השאיפה לאכול את הכבשה ולהשאירה שלמה. לרבע את המעגל. בלתי אפשרי. לכן בפועל נוסחתם יותר מורכבת, היא ניסיון להשיג את המירב, המקסימום, במעטפת של ריסון ובסד של איזון"; "תמונת ההישג מאפירה במידת-מה מפני שמבלבלים את דעת הציבור כאילו כדאי להרחיב את הפעילות הצבאית; ומפני שאחרים מזהירים – בתבונה – כי אסור לנתניהו וליעלון לדשדש במקום אם כי הם מתנהגים כמי שמודעים לבעיה; ומפני שחמאס נתפס כעיקש, אבל לא נכון. הוא נסוג כבר מרוב תביעותיו, ולמרבה המזל בראש מצרים עומד עבד אל-פתח א-סיסי המבהיר לחאלד משעל כי אין לתעתע בו".
על שער העיתון מופיעה הפניה בלשון זו: "המבוגר האחראי: בנעליים של נתניהו". על החתום: מרדכי גילת.
בדרך לוועדה
"יו"ר ועדת חו"ב מבקר 'גורם צבאי' על שתידרך כתבים", נכתב בכותרת ידיעה של צבי רוזן בעיתון החרדי "המודיע". "לראשונה הושמעה אתמול ביקורת בכנסת נגד קריאת כיוון, כפי ששיגר שלשום 'גורם צבאי בכיר' לעבר הדרג המדיני לגבי המשך אופי מבצע 'צוק איתן' בעזה, ובו אמר: 'לדעתי השגנו הרתעה משמעותית, וצריך להפסיק לחפש אחר תמונת ניצחון...'. היה זה בעת שיו"ר ועדת חו"ב ח"כ אלקין התייחס אתמול בכנסת לוויכוח הציבורי לגבי המשך המבצע בעזה ובדבריו גם מתח ביקורת על תדרוכים לעיתונות שערכו בימים האחרונים קצינים בכירים בצה"ל", הוא הפתיח המבולבל לידיעה. לפי רוזן, אלקין אמר "עדיף שאותם קצינים בכירים יתעסקו במלחמה בעת הזאת" ו"אני רואה את זה בחומרה רבה. הדבר האחרון שצריך לעניין את הדרג הצבאי זה לתדרך עיתונאים".
מבזק "ידיעות אחרונות צוק איתן"
הכתב הצבאי יוסי יהושוע עושה ביסמוט בשער "ידיעות אחרונות". אביב גפן, מבדרני המחמד של העיתון (שטרם קיבל בו טור, מסיבה כלשהי), נדחף לידיעה על חייל שנפל בקרב בחאן-יונס. גפן זוכה לתמונה ולאזכור בולט משום ששיר שלו אמור להיות מנוגן בהלוויה. מה השלב הבא? תוכן שיווקי לקייטרינג בשבעה? בעמ' 12 של העיתון "מילון המלחמה" מאתמול מבצע גיחת פתע, עם ארבעה ערכים באותיות מ', ס' ופ'. כרך מילואים או טעות-של-בית-סוהר בעימוד?
שער המוסף "24 שעות" מוקדש לכתבה על "ילדי המנהרות" – לא אלו שבעזה, אלו שבישראל, הסובלים מ"חרדות ממנהרות וממחבלים שיצוצו מתוכן לפתע". המנהרות שנמצאו עד כה היו אמנם ברובן במרחק קילומטרים מהיישובים, אבל אפשר להבין כיצד הסיקור התקשורתי מעודד סיוטים – הנה ראו למשל את שער "24 שעות" שפורסם אתמול.
האחר
"שלושה נערי שוליים נעצרו בחשד בביצוע לינץ' בערבים בשכונת נווה-יעקב", נכתב בכותרת ידיעה של ב. חבר ב"המודיע". "נעצרו שלושה חשודים בתקיפת שני פלסטינים במזרח ירושלים", נכתב בכותרת על שער "הארץ". ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות" לא נמצא מקום לידיעה. ב"ישראל היום" מדווח על כך איציק סבן בידיעונת בשולי עמ' 6.
"33 פלסטינים נהרגו בפגיעות בבית-ספר ובשוק", נכתב בכותרת המשנה לראשית של "הארץ", המקדיש את התמונה הראשית למסגד שנפגע בתקיפת צה"ל בא-שאטי. תמונה נוספת מתפרסמת בידיעה של ג'קי חוגי בעמ' 5. "תושב עזה: 'אנחנו מרגישים כמו כבשים במשחטה – לא יודעים מתי יגיע תורנו'", נכתב בציטוט המודגש. ב"מעריב" מדווחים על הנפגעים בצד הפלסטיני בכותרת משנה לידיעה של יוסי מלמן, ליאור נוביק ורפי ג'רבי בעמ' 8 של העיתון: "בעזה נהרגו 16 בני-אדם, בהם ילדים, בתקיפת מקלט אונר"א בג'בליה". "בצד הפלסטיני המשיך מספר הנפגעים לעלות באופן דרמטי", נכתב בתוך הידיעה עצמה.
ב"ידיעות אחרונות" הדיווח על הנפגעים הערבים מופיע בעמ' 14 תחת הכותרת "הירי והגינוי". "האזרחים בעזה ממשיכים לשלם את תוקפנות חמאס", נכתב בכותרת המשנה, "שני אירועים קטלניים אתמול – פגיעות פגזי צה"ל בבית-ספר של סוכנות הפליטים אונר"א ובשוק של סג'עייה – עוררו תגובות חריפות בעולם. הממשל האמריקאי פירסם את הגינוי החריף ביותר מאז תחילת המבצע". ב"ישראל היום" הדיווח מופיע בסופו של טור צד בעמוד 3. לשונו: "דיווח פלשתיני: 17 הרוגים ויותר מ-200 פצועים בתקיפת צה"ל בשוק בסג'עייה".
בשער "המבשר" מופיעה הפניה ל"הצצה נדירה לרוח הלחימה של פעילי החמאס נגד ישראל: נלכד לוחם העילית של החמאס ששהה במנהרה מספר שבועות וניזון ממים ותמרים".
כלכלת מלחמה
הערכות הנזק הכלכלי של המלחמה בדרום הולכות ותופחות: "עלות הלחימה בעזה: 6 מיליארד שקל לפחות; משרד האוצר שוקל קיצוץ רוחבי ב-2014", נכתב בכותרת הראשית של "דה-מרקר". העלות מתחלקת לצבאית (4.2 מיליארד שקל) ואזרחית (2 מיליארד שקל).
לפי כותרת "כלכליסט" מאתמול, זה לא הכסף הגדול. שאול אמסטרדמסקי דיווח כי תקציב הביטחון חרג ב-2013 ב-8.7 מיליארד שקל, בשל "חוסר גמישות בתשלומי שכר". חוסר גמישות שקיימת, מן הסתם, גם השנה, שנת המבצע שעלותו כך וכך מיליארדים. "באוצר טוענים כי יוכלו לספוג את העלויות, אבל מתכננים קיצוץ רוחבי בחינוך, בבריאות ובתשתיות", נכתב בסופה של כותרת המשנה לראשית של "דה-מרקר".
אינפו
"מפת האזעקות נחשפת", נכתב בכותרת של כתבה מאת ענבל אורפז ב"דה-מרקר", "השעות השכיחות – 11:00, 18:00 ו-21:00. הערים המטווחות ביותר – אשדוד ואשקלון. כוחות החמאס יורים רקטות לעבר ישראל בעיקר בטווח של 2 דקות לפני ואחרי שעה עגולה. מספר האזעקות ביישובי עוטף עזה – פי 44 מבתל-אביב–יפו".
מע"מ אפס
"החרדים והעבודה חברו לתרגיל פוליטי סחטני", נכתב בכותרת הראשית של "כלכליסט". "שר האוצר מנסה לשדר עסקים כרגיל, ומצהיר שתוכנית 0% מע"מ שלו קיבלה בסך-הכל מכה קלה בכנף. אלא שהמארב המתוכנן שעשו לו במסדרונות הכנסת הוא רק צד אחד של הסיפור", נכתב בכותרת המשנה, המפנה לסיקור מאת רוני זינגר, עינת פז פרנקל ותומר ורון. "הצד המשמעותי יותר הוא העובדה שתוכניות הדגל של הממשלה להורדת מחירי הדירות לא קורמות עור וגידים, ומול ההיצע הדל, צמצום התחלות הבנייה והריבית הנמוכה, משבר האמון הנד"לני של הציבור רק ילך ויחריף".
"הדיל של לפיד הקפיא את 0% מע"מ ומחיר מטרה", נכתב בכותרת של הכתבה עצמה, "יאיר לפיד ואורי אריאל סיכמו כי התוכניות שלהם לטיפול בתחום הדיור יופעלו יחד וכעת שתיהן תקועות. אנשי לפיד שלפו תוכנית שמציעה מענקים לחיילים ללא חקיקה, אבל נערכים להמשך הקרב על החוק. ברקע מאיימת ירידת הריבית לדחוף עוד משקיעים לשוק", נכתב בכותרת המשנה.
גם כותרות העיתונים הכלכליים האחרים אינן נוטות חסד לבעל הטור לשעבר. "לפיד לא מצליח לאשר את חוק מע"מ אפס – ומחמיר את הבעיות הקשות של שוק הנדל"ן" היא הכותרת המרומזת של "דה-מרקר", העיתון שלפיד לא קורא – וקורא להחרים. כותרת טור הפרשנות של צבי זרחיה היא "לפיד שכח שהוא צריך לעבור את הכנסת". ב"גלובס" הכותרות על השער מעבירות את עמדת האוצר, כולל ציטוט לוחמני מלפיד ("כמו שהעברנו את חוק השוויון בנטל נעביר גם את מע"מ אפס, זה ייכנס לתוקף בתחילת אוקטובר"), אבל ההפניה לטור הפרשנות של עורך הנדל"ן דרור מרמור קוראת "נוק-אאוט ללפיד".
"שיהיה ברור", כותב מרמור, "אלמלא קריצת העין של נתניהו ואריאל, חוק המע"מ היה עובר הבוקר [אתמול] בכנסת. השטיקים של הפוליטיקאים החרדים לא הומצאו אתמול. אבל לא ראינו שהם הצליחו לטרפד בעבר הלא רחוק החלטות כמו קיצוץ בקצבאות הילדים או חוק גיוס חדש, שהפריעו להם הרבה יותר מאפליה בהחזר המע"מ. ומישהו שמע בעבר על 'ועד עובדי הכנסת', שהחליט הלילה שהוא לא מוכן לפתוח את חדרי הישיבות? הקול קול גפני ושפיר, הידיים ידי נתניהו ואריאל.
"לא במקרה עבר לפיד המוכה והחבול לדבר הבוקר על הצורך לתפוס את חאלד משעל, איסמעאיל הנייה ומוחמד דף. כמה נוח שיש לראש הממשלה ולשר האוצר לפחות אויב אחד משותף. כמה מבהיל לחשוב שמי שלא הצליח להעביר חוק שעבר את אישור הממשלה, חוק שנמצא לגמרי תחת המטרייה הכלכלית שעליה הוא אמון, יכול לדבר בכזה ביטחון על היכולת ליישם מטרות צבאיות. מי צריך קבינט דיור כשיש קבינט בטחוני".
רק כותרתו הראשית של מוסף "ממון", המצורף ל"ידיעות אחרונות" האוהד, היא "הח"כים טירפדו את החוק: מע"מ 0% תקוע". "הזוגות הצעירים יצטרכו להמשיך לשלם שכירות. שוק הנדל"ן יישאר קפוא. אישור החוק: לא לפני אוקטובר", מודיעה בקול נהי כותרת המשנה. "הח"כים טירפדו, הזוגות יחכו", מאשימה כותרת הכפולה הפותחת. "הפוליטיקה ניצחה את לפיד", קובע הכתב הפוליטי יובל קרני, שעושה גיחה לצורכי הגנה למוסף הכלכלי. "האוצר צריך להודיע: החוק יהיה תקף רטרואקטיבית", מייעץ סבר פלוצקר, המאמץ גם הוא את התזה שלפיה לפיד נוצח בידי "פוליטיקאים" מסיבות לא ענייניות. את התנגדותו שלו לחוק פלוצקר שכח זה מכבר.
שחיתות
ב"כלכליסט" ממשיכים לעקוב אחר התפתחות התיק הפלילי של חבר-הכנסת פואד בן-אליעזר. "ג'קי בן-זקן וראש לשכתו של בן-אליעזר נחקרו באזהרה", נכתב בכותרת של ידיעה מאת זהר שחר לוי, רוני זינגר ותומר גנון. "במשטרה חושדים שבן-אליעזר קיבל 400 אלף דולר משותפו של בן-זקן לאחר שראש הלשכה של בן-אליעזר סייעה לבן-זקן לקדם את ענייני חברת שמן". שמה של ראש הלשכה הוא איילת אזולאי.
פינת הטוקבק
ענייני תקשורת
"הפגיעה בגופי המדיה – קשה מבכל אירוע בטחוני בעבר", נכתב בכותרת ידיעה של אמיר טייג ב"דה-מרקר". "בשוק מעריכים: רק 5% מזמן הפרסום בטלוויזיה נמכר, ושני הערוצים הפסידו עד כה הכנסות של 120 מיליון שקל", נכתב בכותרת המשנה, "בעיתונות נחתכו תקציבי הפרסום ב-50%. פרסומאי בכיר: 'חברות המזון הגדולות, הסלולר, הכבלים והביטוח מרוויחות מהמצב ומנצלות אותו כדי לחסוך בהוצאות הפרסום".
ב"דה-מרקר" חוגגים בכפולה חגיגית את חקיקת חוק רשות השידור החדש, המורה על סגירתה של הרשות הנוכחית ופתיחתה של אחרת. "אף שחוק השידור הציבורי עבר בכנסת, השאלה אם אגרת רשות השידור תיגבה ב-2015 עדיין פתוחה", כותב אופיר דור ב"כלכליסט". כאן אצלנו כתב על החוק הטרי אלעד מן.
"ערוץ 10 מוריד את כלבוטק", נכתב בכותרת ידיעה של גילי איזיקוביץ במדור החדשות של מוסף "גלריה" של "הארץ". הידיעה הקצרצרה מורכבת ברובה מתגובת הערוץ, המסתיימת במלים "צר לנו על שלא הצלחנו להגיע להבנות עם רפי גינת לגבי 'כלבוטק'". ב"ידיעות אחרונות", שגינת היה בעבר עורכו הראשי, יודע רז שכניק להוסיף לידיעה בנושא כי "מקצועית ורשבסקי רצה את 'כלבוטק', התוכנית המצליחה של הערוץ, שסיפקה את הסחורה במונחי רייטינג".
"המדינה שוקלת לתבוע החזר כספי מקולנוענית שסרטה הוצג כפלסטיני", נכתב בכותרת של ידיעה מאת נירית אנדרמן ב"גלריה". "סוהא עארף הציגה בפסטיבל ונציה את סרטה 'וילה תומא' כפלסטיני, על אף שקיבל כשני מיליון שקל מגופי תמיכה ישראליים".
מוסף "כלכליסט" מקדיש כתבה (טלי שמיר) ל"אלימות בפייסבוק". "ארבעה מומחי תקשורת מובילים מסבירים: פייסבוק משקפת את המציאות אבל גם יוצרת אותה. ההקצנה היא נגזרת הכרחית של הטכנולוגיה, אבל גם של האופי האנושי הבסיסי", מסוכם בכותרת המשנה.
"אולמרט עירער: 'השופט טעה'", נכתב בכותרת שמנה בעמוד הלפני אחרון ב"ידיעות אחרונות". ב"מעריב" הידיעה מגיעה לעמוד 14.